תל קדש המזרחי
מתוך עמוד ענן
מ (תיקון נ.צ.) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.5338237507693 |
| - | |Lat=33. | + | |Lat=33.1131287855157 |
| - | |Height= | + | |Height=425 |
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=תל קדש המזרחי | |Name=תל קדש המזרחי | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
|LastUpdate=08/31/2009 01:53:55 | |LastUpdate=08/31/2009 01:53:55 | ||
|WinId=633033381129912810 | |WinId=633033381129912810 | ||
| - | | | + | |csrc=I14 |
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 02:50, 28 בדצמבר 2010
425 מ'
תקציר
אחד הגדולים והחשובים שבתלי הגליל ובו שרידי מקדש רומאי, הנחשב למרשים ביותר בישראל ובקרבתו פזורים סרקופגים גדולים ונאים. סמוך לתל מצויים שרידי היכל רומי מהמאות השניה והשלישית לספירה ושרידי מאוזולאום. המקדש הרומאי בצד הצפון-מזרחי של הכביש שקיר אחד שלו שרד לגובה שבעה מטרים ושעמודים ועיטורים רבים שלו פזורים סביב, הוא מן המפוארים ביותר ששרדו בשטח ארץ ישראל. מדובר במקדש מונומנטלי לאל בעל-שמין, וזאת על סמך מספר כתובות יווניות שנמצאו באתר. בעל שמין היה ראש האלים של תושבי המרחב הסורי-פיניקי בתקופה הרומאית מאוחר יותר בתקופה הרומית סגדו במקום להליוס אל השמש.
נראה שהכניסה למקדש זה, נשמרה לכוהני המקדש בלבד. לכן, בצידי הפתחים נחצבו גומחות בהן ניתן היה להזרים דם קורבנות לתוך נסכים בתוך המקדש.
תושבי האזור השתמשו בסרקופגים כשוקת לצאן.
ניתן לראות בשטח סרקופגים בודדים וזוגיים ואת מכסי האבן הגדולים והמעוטרים שלהם, שזכו בשנים האחרונות להפוך בידי אנשים שאינם יודעים ארכיאולוגיה לציון קברי דבורה הנביאה וברק בן אבינועם.
בהמשך השביל ישנה אלה אטלנטית ענקית שספגה במלחמת לבנון פגיעת קטיושה ישירה והתפצלה לכל הצדדים.
הרחבה
סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות:
מקור:נעם עציוני, שירין ב.י, עמית הורן
תאריך עדכון: 08/31/2009 01:53:55
קישורים חיצוניים
