קומראן
מתוך עמוד ענן
איציק גדליה (שיחה | תרומות) (שם:קומראן עם מטי ומיר . תיאור:באתר, שהוא מדרגה של חוואר הלשון למרגלות צוקי הגיר, יש יישוב מסוף ימי בית שני (כ1950שנה) שלמרגלותיו, בתוך שכבת חו) |
Yerushalmi (שיחה | תרומות) (ביטול גרסה 134667 של איציק גדליה (שיחה)) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|Height=-334 | |Height=-334 | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
| - | |Name=קומראן | + | |Name=קומראן |
|Description=באתר, שהוא מדרגה של חוואר הלשון למרגלות צוקי הגיר, יש יישוב מסוף ימי בית שני (כ1950שנה) שלמרגלותיו, בתוך שכבת חוואר הלשון, נחצבו 11 מערות שברובן מצאו מגילות מקראיות, כיתתיות, וחוץ-מקראיות מסוף ימי בית שני שהוטמנו על ידי אנשי המקום בעת שהלכו להילחם ברומאים (בבחינת מלחמת בני אור בבני חושך, שחשבו שינצחו בה וישובו לקחת את המגילות). המגילות נמצאו לראשונה בידי נער בדואי בשנת 1947, ולאחר שניקנו בידי פרופ' סוקניק, ולאחר שניקנו מגילות נוספות, החלו לנהל במקום חפירה מסודרת שעיקרה אחרי 1967 בידי רשות העתיקות. על פי ריבוי המקוואות במקום והמגילות הכיתתיות של כת האיסיים, כפי הנראה הם מי שישבו במקום. עם זאת, פרופ' יזהר הירשפלד ז"ל טען שמדובר דווקא ביישוב רבני (אורתודוכסי של ימינו) בעוד שהיישוב האיסיי נמצא מעל עין גדי, בריכוז בתים פשוטים שנמצא על ההר (ומניסיון, מי שינסה להגיע אליו יחטוף 650 ש"ח קנס). בקומראן נמצאו שרידי שולחנות סופרים וכדים יפים שבהם נשמרו המגילות ושהמכסה שלהם נתן את צורתו להיכל הספר במוזיאון ישראל, בו מוצגות חלק מן המגילות. מלבד בשל השטח הטופוגרפי הנוח, המקום גם נבחר משום שדרך משנית עתיקה מבית לחם יורדת אליו וממשיכה ממנו מזרחה אל עבר הירדן, והוא גם הנקודה הדרומית ביותר שהיה אפשר להגיע אליה בבקעת הירדן, משום שעד שנות השבעים של המאה ה-20 פני ים המלח לא אפשרו מעבר לצד הימה. הכניסה בתשלום. | |Description=באתר, שהוא מדרגה של חוואר הלשון למרגלות צוקי הגיר, יש יישוב מסוף ימי בית שני (כ1950שנה) שלמרגלותיו, בתוך שכבת חוואר הלשון, נחצבו 11 מערות שברובן מצאו מגילות מקראיות, כיתתיות, וחוץ-מקראיות מסוף ימי בית שני שהוטמנו על ידי אנשי המקום בעת שהלכו להילחם ברומאים (בבחינת מלחמת בני אור בבני חושך, שחשבו שינצחו בה וישובו לקחת את המגילות). המגילות נמצאו לראשונה בידי נער בדואי בשנת 1947, ולאחר שניקנו בידי פרופ' סוקניק, ולאחר שניקנו מגילות נוספות, החלו לנהל במקום חפירה מסודרת שעיקרה אחרי 1967 בידי רשות העתיקות. על פי ריבוי המקוואות במקום והמגילות הכיתתיות של כת האיסיים, כפי הנראה הם מי שישבו במקום. עם זאת, פרופ' יזהר הירשפלד ז"ל טען שמדובר דווקא ביישוב רבני (אורתודוכסי של ימינו) בעוד שהיישוב האיסיי נמצא מעל עין גדי, בריכוז בתים פשוטים שנמצא על ההר (ומניסיון, מי שינסה להגיע אליו יחטוף 650 ש"ח קנס). בקומראן נמצאו שרידי שולחנות סופרים וכדים יפים שבהם נשמרו המגילות ושהמכסה שלהם נתן את צורתו להיכל הספר במוזיאון ישראל, בו מוצגות חלק מן המגילות. מלבד בשל השטח הטופוגרפי הנוח, המקום גם נבחר משום שדרך משנית עתיקה מבית לחם יורדת אליו וממשיכה ממנו מזרחה אל עבר הירדן, והוא גם הנקודה הדרומית ביותר שהיה אפשר להגיע אליה בבקעת הירדן, משום שעד שנות השבעים של המאה ה-20 פני ים המלח לא אפשרו מעבר לצד הימה. הכניסה בתשלום. | ||
|images=2015.04.08-173259.668.android.jpg | |images=2015.04.08-173259.668.android.jpg | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
|PointType=אתר ארכיאולוגי | |PointType=אתר ארכיאולוגי | ||
| - | |Contributors=עמית הורן, Levizkyaviv, מתן אלמגור, איציק גדליה | + | |Contributors=עמית הורן, Levizkyaviv, מתן אלמגור, איציק גדליה, Yerushalmi |
|csrc=I14 | |csrc=I14 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=2/12/2017 22:00:19 |
|WinId=633539613155537698 | |WinId=633539613155537698 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 22:00, 12 בפברואר 2017
-334 מ'
תקציר
באתר, שהוא מדרגה של חוואר הלשון למרגלות צוקי הגיר, יש יישוב מסוף ימי בית שני (כ1950שנה) שלמרגלותיו, בתוך שכבת חוואר הלשון, נחצבו 11 מערות שברובן מצאו מגילות מקראיות, כיתתיות, וחוץ-מקראיות מסוף ימי בית שני שהוטמנו על ידי אנשי המקום בעת שהלכו להילחם ברומאים (בבחינת מלחמת בני אור בבני חושך, שחשבו שינצחו בה וישובו לקחת את המגילות). המגילות נמצאו לראשונה בידי נער בדואי בשנת 1947, ולאחר שניקנו בידי פרופ' סוקניק, ולאחר שניקנו מגילות נוספות, החלו לנהל במקום חפירה מסודרת שעיקרה אחרי 1967 בידי רשות העתיקות. על פי ריבוי המקוואות במקום והמגילות הכיתתיות של כת האיסיים, כפי הנראה הם מי שישבו במקום. עם זאת, פרופ' יזהר הירשפלד ז"ל טען שמדובר דווקא ביישוב רבני (אורתודוכסי של ימינו) בעוד שהיישוב האיסיי נמצא מעל עין גדי, בריכוז בתים פשוטים שנמצא על ההר (ומניסיון, מי שינסה להגיע אליו יחטוף 650 ש"ח קנס). בקומראן נמצאו שרידי שולחנות סופרים וכדים יפים שבהם נשמרו המגילות ושהמכסה שלהם נתן את צורתו להיכל הספר במוזיאון ישראל, בו מוצגות חלק מן המגילות. מלבד בשל השטח הטופוגרפי הנוח, המקום גם נבחר משום שדרך משנית עתיקה מבית לחם יורדת אליו וממשיכה ממנו מזרחה אל עבר הירדן, והוא גם הנקודה הדרומית ביותר שהיה אפשר להגיע אליה בבקעת הירדן, משום שעד שנות השבעים של המאה ה-20 פני ים המלח לא אפשרו מעבר לצד הימה. הכניסה בתשלום.
הרחבה
סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות:
מקור:עמית הורן, Levizkyaviv, מתן אלמגור, איציק גדליה, Yerushalmi
תאריך עדכון: 2/12/2017 22:00:19
קישורים חיצוניים
