צומת רפיד
מתוך עמוד ענן
(הבדלים בין גרסאות)
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=צומת רפיד | |Name=צומת רפיד | ||
| - | |Description=הצומת המזרחי ביותר בכביש 98 | + | |Description=הצומת המזרחי ביותר בכביש 98. כאן נחתו ההליקופטרים שהנחיתו חלק מלוחמי חטיבה 80 ביום האחרון למלחמת ששת הימים. הצומת היה בשליטת ישראל בין מלחמת ששת הימים להסכמי הפרדת הכוחות אחרי מלחמת יום הכיפורים. |
הועבר לידי סוריה יחד עם קוניטרה כחלק מהסכמי הפרדת הכוחות (ולכן גם הועבר השם "צומת פרס" לצומת חסר חשיבות מצפון-מערב לצומת רפיד). | הועבר לידי סוריה יחד עם קוניטרה כחלק מהסכמי הפרדת הכוחות (ולכן גם הועבר השם "צומת פרס" לצומת חסר חשיבות מצפון-מערב לצומת רפיד). | ||
הכביש הממשיך לדרום מזרח מוביל לעיר המחוז הגדולה "נווא", המשמרת את שם העיירה היהודית הקדומה "נווה", הנזכרת במקורות כמקום מגוריו של האמורא תנחומא בר אבא, וכן בכתובת רחוב, המפרטת את העיירות בתחום נווה לעניין מצוות התלויות בארץ. כמו כן, נזכרת אצל אוסביוס כ"עיירה של יהודים". | הכביש הממשיך לדרום מזרח מוביל לעיר המחוז הגדולה "נווא", המשמרת את שם העיירה היהודית הקדומה "נווה", הנזכרת במקורות כמקום מגוריו של האמורא תנחומא בר אבא, וכן בכתובת רחוב, המפרטת את העיירות בתחום נווה לעניין מצוות התלויות בארץ. כמו כן, נזכרת אצל אוסביוס כ"עיירה של יהודים". | ||
|PointType=צמת | |PointType=צמת | ||
| - | |Contributors=עמית מהשרון, אורי וול, מטיב לכת 101, אסף י-ם | + | |Contributors=עמית מהשרון, אורי וול, מטיב לכת 101, אסף י-ם, שלמה מ' |
|csrc=I14 | |csrc=I14 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=4/18/2020 09:15:58 |
|WinId=634117808566200587 | |WinId=634117808566200587 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
גרסה מתאריך 09:15, 18 באפריל 2020
703 מ'
תקציר
הצומת המזרחי ביותר בכביש 98. כאן נחתו ההליקופטרים שהנחיתו חלק מלוחמי חטיבה 80 ביום האחרון למלחמת ששת הימים. הצומת היה בשליטת ישראל בין מלחמת ששת הימים להסכמי הפרדת הכוחות אחרי מלחמת יום הכיפורים.
הועבר לידי סוריה יחד עם קוניטרה כחלק מהסכמי הפרדת הכוחות (ולכן גם הועבר השם "צומת פרס" לצומת חסר חשיבות מצפון-מערב לצומת רפיד).
הכביש הממשיך לדרום מזרח מוביל לעיר המחוז הגדולה "נווא", המשמרת את שם העיירה היהודית הקדומה "נווה", הנזכרת במקורות כמקום מגוריו של האמורא תנחומא בר אבא, וכן בכתובת רחוב, המפרטת את העיירות בתחום נווה לעניין מצוות התלויות בארץ. כמו כן, נזכרת אצל אוסביוס כ"עיירה של יהודים".
הרחבה
סיווג: צמת
נגישות:
מקור:עמית מהשרון, אורי וול, מטיב לכת 101, אסף י-ם, שלמה מ'
תאריך עדכון: 4/18/2020 09:15:58
קישורים חיצוניים
