תל ערני (הר "גוליית" בפי המקומיים מקרית גת ומושבי הסביבה)
מתוך עמוד ענן
אליעזר כהן (שיחה | תרומות) (שם:תל ערני. תיאור:שטח התל הוא כ-250 דונם, והוא מורכב משני תלים, תל עליון, כ-20 דונם ותל תחתון המורכב בעצמו משתי "מדרגות". הממצאים הם מהברונזה הקד) |
אריה קליין (שיחה | תרומות) |
||
| (6 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|Height=140 | |Height=140 | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
| - | |Name=תל ערני | + | |Name=תל ערני (הר "גוליית" בפי המקומיים מקרית גת ומושבי הסביבה) |
|Description=שטח התל הוא כ-250 דונם, והוא מורכב משני תלים, תל עליון, כ-20 דונם ותל תחתון המורכב בעצמו משתי "מדרגות". | |Description=שטח התל הוא כ-250 דונם, והוא מורכב משני תלים, תל עליון, כ-20 דונם ותל תחתון המורכב בעצמו משתי "מדרגות". | ||
הממצאים הם מהברונזה הקדומה (בערך 3,700 לפנה"ס) עד לתקופה העות'מאנית. | הממצאים הם מהברונזה הקדומה (בערך 3,700 לפנה"ס) עד לתקופה העות'מאנית. | ||
| + | ב2023 נמצא שער מהברונזה הקדומה - מראשוני השערים בארץ | ||
שלוש משלחות עיקריות ארכיאולוגיות פעלו באתר: הראשונה, בשנות ה-50 של המאה ה-20 בראשותו של שמואל ייבין, השניה בשנות ה-80 בראשותם של אהרן קמפינסקי ויצחק גלעד. השלישית, בראשותו של יובל יקותיאלי, החלה לחפור באתר בקיץ 2013. | שלוש משלחות עיקריות ארכיאולוגיות פעלו באתר: הראשונה, בשנות ה-50 של המאה ה-20 בראשותו של שמואל ייבין, השניה בשנות ה-80 בראשותם של אהרן קמפינסקי ויצחק גלעד. השלישית, בראשותו של יובל יקותיאלי, החלה לחפור באתר בקיץ 2013. | ||
בראש התל עמד בעבר קברו של השייח' אחמד אל-ערייני, ומכאן מקור שמו העברי של התל, ערני. בעבר, נחשב התל כמקום מושבה של העיר הפלשתית "גת" (ומכאן שמם של הקיבוץ והעיר השכנים) אך החפירות הראשונות באתר הראו שזיהוי זה שגוי. | בראש התל עמד בעבר קברו של השייח' אחמד אל-ערייני, ומכאן מקור שמו העברי של התל, ערני. בעבר, נחשב התל כמקום מושבה של העיר הפלשתית "גת" (ומכאן שמם של הקיבוץ והעיר השכנים) אך החפירות הראשונות באתר הראו שזיהוי זה שגוי. | ||
בתל העליון נחפרו עד כה 7 שכבות ישוב עם חומות סוגרים ובתי ארבעה מרחבים (מהתקופה הישראלית - תקופת הברזל). כמו כן, התל העליון שימש, בתקופות מאוחרות בהרבה, גם כבית קברות של היישוב הסמוך ערק אל-מנשייה. | בתל העליון נחפרו עד כה 7 שכבות ישוב עם חומות סוגרים ובתי ארבעה מרחבים (מהתקופה הישראלית - תקופת הברזל). כמו כן, התל העליון שימש, בתקופות מאוחרות בהרבה, גם כבית קברות של היישוב הסמוך ערק אל-מנשייה. | ||
| - | בתל התחתון נחשפו שכבות רבות מתקופת הברונזה הקדומה. היישוב בתקופה זו הוא, ככל הנראה, אחד היישובים העירוניים הקדומים, הגדולים והחשובים בדרום ארץ-ישראל, עם מבנים ציבוריים, חומה רחבה, מתחם עירוני מסודר וקשרים ענפים עם מצרים. | + | בתל התחתון נחשפו שכבות רבות מתקופת הברונזה הקדומה. היישוב בתקופה זו הוא, ככל הנראה, אחד היישובים העירוניים הקדומים, הגדולים והחשובים בדרום ארץ-ישראל, עם מבנים ציבוריים, חומה רחבה, מתחם עירוני מסודר וקשרים ענפים עם מצרים. חפירת הצלה ב-2023 חשפה במקום שער, הנחשב לקדום ביותר שנתגלה בארץ. בראש התל עמד קברו של השח' אחמד על עירני שנתן לתל את שמו. האגדה מספרת ששיח' אחמד ישב יום אחד בביתו שעל התל, והיום סוער. והנה הוא רואה ילדה נסחפת בזרם הנחל (לכיש). פשט את בגדיו, קפץ למים והציל את הילדה. וכך הגיע לכפר , ערום, עם ילדה על זרועותיו. ומכאן השם "שיחח' אחמד הערום" |
רק אל תצפו לראות משהו מכל הנ"ל באתר. | רק אל תצפו לראות משהו מכל הנ"ל באתר. | ||
| - | תל הצופה ממזרח על העיר קרית גת. היה השטח השולט בכיס פלוג'ה ולמרגלותיו שכן הכפר עירק אל מנשיה אשר סביבו התרחשו קרבות קשים במלחמת העצמאות. בצומת לרגלי התל מצויים שלטים ואבן הנצחה לקרבות. | + | תל הצופה ממזרח על העיר קרית גת. היה השטח השולט בכיס פלוג'ה ולמרגלותיו שכן הכפר עירק אל מנשיה אשר סביבו התרחשו קרבות קשים במלחמת העצמאות. בצומת לרגלי התל הייה בית-הספר של הכפר סביבו נתשו קרבות מרים. אך מצויים שלטים ואבן הנצחה לקרבות. |
| - | כביש סלול מגיע לאתר גם מכיוון גת. כל הסבר ולו המינימלי ביותר אין בכניסה לתל ועל סיפור הקרב. יש שלט קטן ובו שורה אחת. בעבר היה שם לוח מתכת של משרד הביטחון ובו תאור לסיפור נפילתם של לוחמים רבים, | + | כביש סלול מגיע לאתר גם מכיוון גת. כל הסבר ולו המינימלי ביותר אין בכניסה לתל ועל סיפור הקרב. יש שלט קטן ובו שורה אחת. בעבר היה שם לוח מתכת של משרד הביטחון ובו תאור לסיפור נפילתם של לוחמים רבים, אך הוא נעלם. |
| + | |||
| + | |LongDescription=ב-28 בדצמבר 1948 ניסתה חטיבת אלכסנדרוני להכניע את המצרים הנצורים בכיס. זה היה אחד הקרבות הקשים, הצובטים בלב, שאינם נותנים מנוח, ולכן ציון דרך שחובה לעצור בו. הפלוגה הדתית מגדוד 33 כבשה בקרב לילי את הכפר עיראק אל-מנשייה, אך מיד עם בוקר הותקפה על ידי גדוד משוריין מצרי. 87 הלוחמים כותרו בין בתי הכפר ונהרגו בקרב. | ||
| + | |||
| + | נ | ||
|images=תלערני.JPG, | |images=תלערני.JPG, | ||
|Accessibility=רכב שטח | |Accessibility=רכב שטח | ||
|PointType=תל | |PointType=תל | ||
| - | |Contributors=דורון קדמיאל, שירין ב.י, Marikriber, עומר שלו, אליעזר כהן | + | |Contributors=דורון קדמיאל, שירין ב.י, Marikriber, עומר שלו, אליעזר כהן, אילן חזן, מאיר2906, Raviv001, ליאו, צוות08, אריה קליין |
|csrc=SZ17 | |csrc=SZ17 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=9/24/2023 12:09:43 |
|WinId=634342480639731658 | |WinId=634342480639731658 | ||
| - | |||
| - | |||
| - | |||
| - | |||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 12:09, 24 בספטמבר 2023
140 מ'
תקציר
שטח התל הוא כ-250 דונם, והוא מורכב משני תלים, תל עליון, כ-20 דונם ותל תחתון המורכב בעצמו משתי "מדרגות".
הממצאים הם מהברונזה הקדומה (בערך 3,700 לפנה"ס) עד לתקופה העות'מאנית.
ב2023 נמצא שער מהברונזה הקדומה - מראשוני השערים בארץ
שלוש משלחות עיקריות ארכיאולוגיות פעלו באתר: הראשונה, בשנות ה-50 של המאה ה-20 בראשותו של שמואל ייבין, השניה בשנות ה-80 בראשותם של אהרן קמפינסקי ויצחק גלעד. השלישית, בראשותו של יובל יקותיאלי, החלה לחפור באתר בקיץ 2013.
בראש התל עמד בעבר קברו של השייח' אחמד אל-ערייני, ומכאן מקור שמו העברי של התל, ערני. בעבר, נחשב התל כמקום מושבה של העיר הפלשתית "גת" (ומכאן שמם של הקיבוץ והעיר השכנים) אך החפירות הראשונות באתר הראו שזיהוי זה שגוי.
בתל העליון נחפרו עד כה 7 שכבות ישוב עם חומות סוגרים ובתי ארבעה מרחבים (מהתקופה הישראלית - תקופת הברזל). כמו כן, התל העליון שימש, בתקופות מאוחרות בהרבה, גם כבית קברות של היישוב הסמוך ערק אל-מנשייה.
בתל התחתון נחשפו שכבות רבות מתקופת הברונזה הקדומה. היישוב בתקופה זו הוא, ככל הנראה, אחד היישובים העירוניים הקדומים, הגדולים והחשובים בדרום ארץ-ישראל, עם מבנים ציבוריים, חומה רחבה, מתחם עירוני מסודר וקשרים ענפים עם מצרים. חפירת הצלה ב-2023 חשפה במקום שער, הנחשב לקדום ביותר שנתגלה בארץ. בראש התל עמד קברו של השח' אחמד על עירני שנתן לתל את שמו. האגדה מספרת ששיח' אחמד ישב יום אחד בביתו שעל התל, והיום סוער. והנה הוא רואה ילדה נסחפת בזרם הנחל (לכיש). פשט את בגדיו, קפץ למים והציל את הילדה. וכך הגיע לכפר , ערום, עם ילדה על זרועותיו. ומכאן השם "שיחח' אחמד הערום"
רק אל תצפו לראות משהו מכל הנ"ל באתר.
תל הצופה ממזרח על העיר קרית גת. היה השטח השולט בכיס פלוג'ה ולמרגלותיו שכן הכפר עירק אל מנשיה אשר סביבו התרחשו קרבות קשים במלחמת העצמאות. בצומת לרגלי התל הייה בית-הספר של הכפר סביבו נתשו קרבות מרים. אך מצויים שלטים ואבן הנצחה לקרבות.
כביש סלול מגיע לאתר גם מכיוון גת. כל הסבר ולו המינימלי ביותר אין בכניסה לתל ועל סיפור הקרב. יש שלט קטן ובו שורה אחת. בעבר היה שם לוח מתכת של משרד הביטחון ובו תאור לסיפור נפילתם של לוחמים רבים, אך הוא נעלם.
הרחבה
ב-28 בדצמבר 1948 ניסתה חטיבת אלכסנדרוני להכניע את המצרים הנצורים בכיס. זה היה אחד הקרבות הקשים, הצובטים בלב, שאינם נותנים מנוח, ולכן ציון דרך שחובה לעצור בו. הפלוגה הדתית מגדוד 33 כבשה בקרב לילי את הכפר עיראק אל-מנשייה, אך מיד עם בוקר הותקפה על ידי גדוד משוריין מצרי. 87 הלוחמים כותרו בין בתי הכפר ונהרגו בקרב.
נ
סיווג: תל
נגישות: רכב שטח
מקור:דורון קדמיאל, שירין ב.י, Marikriber, עומר שלו, אליעזר כהן, אילן חזן, מאיר2906, Raviv001, ליאו, צוות08, אריה קליין
תאריך עדכון: 9/24/2023 12:09:43
קישורים חיצוניים
