אלעֻבַּיְדִיָּה
מתוך עמוד ענן
מרדכי טאובר (שיחה | תרומות) |
(שם:אלעֻבַּיְדִיָּה. תיאור:כפר ערבי אשר מנה כ- 1,100 תושבים, ואדמותיו השתרעו על פני כ- 5,100 דונם. כלכלת הכפר התבססה על חקלאות, בעיקר של דגנים ויר) |
||
| (גרסת ביניים אחת אינה מוצגת) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
|Lat=32.689711128859 | |Lat=32.689711128859 | ||
|Height=-218 | |Height=-218 | ||
| - | |MeasuredByGPS= | + | |MeasuredByGPS=Yes |
|Name=אלעֻבַּיְדִיָּה | |Name=אלעֻבַּיְדִיָּה | ||
| - | |Description=כפר | + | |Description=כפר ערבי אשר מנה כ- 1,100 תושבים, ואדמותיו השתרעו על פני כ- 5,100 דונם. כלכלת הכפר התבססה על חקלאות, בעיקר של דגנים וירקות אך גם של עצי תמר. כמו כן היתה בכפר טחנת מים. |
| - | תושבי אלעֻבַּיְדִיָּה ברחו לאזור נצרת ב- 3 במארס 1948, משום שחשו בידוד וחששו- מתקיפות מצד היהודים | + | תושבי אלעֻבַּיְדִיָּה ברחו לאזור נצרת ב- 3 במארס 1948, משום שחשו בידוד וחששו- מתקיפות מצד היהודים החשש נבע משינאה אחר שתושב הכפר רצח חלוץ מדגניה. |
היום ניתן להבחין בשאריות הקירות של התעלה שסיפקה מים לטחנת הקמח, וכן בחורבות-בתים, גלי-אבנים, בסיסי-קירות, טרסות ועצי-תמר. | היום ניתן להבחין בשאריות הקירות של התעלה שסיפקה מים לטחנת הקמח, וכן בחורבות-בתים, גלי-אבנים, בסיסי-קירות, טרסות ועצי-תמר. | ||
התמונות באדיבות אברהים אבועמאר (24 באפריל 2021). | התמונות באדיבות אברהים אבועמאר (24 באפריל 2021). | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
|Accessibility=הכל | |Accessibility=הכל | ||
|PointType=אתר היסטורי | |PointType=אתר היסטורי | ||
| - | |Contributors=עדן פוקס, ליאו, Zvika2005, שרגא וקסלר, מרדכי טאובר | + | |Contributors=עדן פוקס, ליאו, Zvika2005, שרגא וקסלר, מרדכי טאובר, עבריה |
|csrc=mobile | |csrc=mobile | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=10/27/2024 22:06:03 |
|WinId=637569488626593570 | |WinId=637569488626593570 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 22:06, 27 באוקטובר 2024
-218 מ'
תקציר
כפר ערבי אשר מנה כ- 1,100 תושבים, ואדמותיו השתרעו על פני כ- 5,100 דונם. כלכלת הכפר התבססה על חקלאות, בעיקר של דגנים וירקות אך גם של עצי תמר. כמו כן היתה בכפר טחנת מים.
תושבי אלעֻבַּיְדִיָּה ברחו לאזור נצרת ב- 3 במארס 1948, משום שחשו בידוד וחששו- מתקיפות מצד היהודים החשש נבע משינאה אחר שתושב הכפר רצח חלוץ מדגניה.
היום ניתן להבחין בשאריות הקירות של התעלה שסיפקה מים לטחנת הקמח, וכן בחורבות-בתים, גלי-אבנים, בסיסי-קירות, טרסות ועצי-תמר.
התמונות באדיבות אברהים אבועמאר (24 באפריל 2021).
כפר ערבי קטן ששכן בראש גבעה זו ולו תחנת הקמח למרגלות הכפר שהונעה בכוחם של מים מנחל יבנאל הגבוה ממיקומנו, שהובאו עד אליה באמת מים.
בין כפר זה להתיישבות בדגניה (אז רק קיבוץ בודד אשר בית הראשונים שלו עדיין בוהק באדום מצפוננו) שררה עוינות שמקורה ברצח של חלוץ דגניה, משה ברסקי.
תחילת הסיפור בנופלו של שמואל דיין (אביו של משה דיין) למשכב, ובימים ההם רופא בקיבוץ אין ויש לצאת למסע אל מנחמיה כדי להביא מזור. משה ברסקי התנדב לצאת אל המסע עם פרדתו, אך בדרך חזרה סמוך לעובדיה הותקף בידי פורעים, נלחם בהם ואף פצע אותם. במהלך הקרב ברחה הפרדה והגיע חזרה אל דגניה, אך משה נפצע ומת מפצעיו.
חברי דגניה זועזעו קשות מרצח לאומני זה אשר היה הראשון אותו חוו, אך התנחמו במכתב אשר שלחו הוריו של משה ומפציר בחלוצים להמשיך ביישוב הארץ ומבטיח כי אחיו של משה ברסקי, שלום, אף הוא יגיע לארץ ויחבור לחלוצים תחת אחיו אשר נפל.
האשם ברצח משה ברסקי נפל על ערביי עובדיה, ועם קום המדינה חששו מנקם ועזבו את כפרם לבלי שוב.
מוכתר הכפר מכר לדגניה שתיל תמר אך הוא היה זכרי ולא נתן פרי.
הרחבה
סיווג: אתר היסטורי
נגישות: הכל
מקור:עדן פוקס, ליאו, Zvika2005, שרגא וקסלר, מרדכי טאובר, עבריה
תאריך עדכון: 10/27/2024 22:06:03
קישורים חיצוניים
