חורבת א-סמיה
מתוך עמוד ענן
(דף חדש: {{Point |Lon=35.032713928419184 |Lat=31.42165449079982 |Height=709 |MeasuredByGPS=No |Name=חורבת א-סמיה |Description=חורבה גדולה על הגבעה ובה מבנים ר...) |
|||
| (גרסת ביניים אחת אינה מוצגת) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|Name=חורבת א-סמיה | |Name=חורבת א-סמיה | ||
|Description=חורבה גדולה על הגבעה ובה מבנים רבים ועתיקים בנויים אבני גזית ולהם פתחים מרשימים, ניכרים גם גלי אבנים גדולים, בין מבני החורבה מתגוררים בבתים מחודשים משפחות ערביות. למרגלות החורבה מערות קבורה רבים. בעבר ניסה פנחס נאמן לזהות כאן את העיר אשען שבנחלת יהודה (יהושע טו, נב') הנזכרת יחד עם דומה. אלא שסקר החרום לא מאפשר הצעת זיהוי זאת. | |Description=חורבה גדולה על הגבעה ובה מבנים רבים ועתיקים בנויים אבני גזית ולהם פתחים מרשימים, ניכרים גם גלי אבנים גדולים, בין מבני החורבה מתגוררים בבתים מחודשים משפחות ערביות. למרגלות החורבה מערות קבורה רבים. בעבר ניסה פנחס נאמן לזהות כאן את העיר אשען שבנחלת יהודה (יהושע טו, נב') הנזכרת יחד עם דומה. אלא שסקר החרום לא מאפשר הצעת זיהוי זאת. | ||
| + | מצודת שמעה הממוקמת מעל לכביש שמעה-עותניאל. הגבעה הנישאת מעל לכל הסביבה הינה עתירת מימצאים נדירים מתקופות רבות, | ||
| + | במיוחד בולטת מצודה הלניסטית, מערות קבורה מפוארות מתקופת בית שני, מתקני חקלאות רומיים-ביזנטיים | ||
| + | ופריטים ארכיטקטוניים רבים. | ||
| + | דרך האבות הנזכרת בתנך המשיכה כנראה לשמש כדרך ראשית מבאר שבע לחברון גם בתקופת בית שני, | ||
| + | אך לאחר החורבן הוסטה הדרך מזרחה. הדרך נותרה בשלמותה רק במיקטעים קצרים כשהארוך ביניהם נמצא | ||
| + | מצפון לדהריה. מעל לדרך האבות הוקמו מצודות בעיקר במעברים הצרים שבסביבת דהריה. חורבת סמיה | ||
| + | היתה המבצר הגדול ביותר החולש על מעבר צר מאוד בין ההרים. לגבי פירוש שם החורבה קיימות מחלוקות. | ||
| + | במפות עתיקות מצויין שמה של שמירה (שמיר המקראית), שמשמרת את שמה של העיר מלשון "שומרת | ||
| + | הדרך". השם "שמירה" התגלגל לשם סמיה ברבות השנים. יתרה מכך, על זיהויה של שמיר עם חורבת סמירה | ||
| + | שמצפון-מערב לדהריה מוטל ספק רב לאור המימצאים הדלים ולאור הופעתה של העיר ביחד עם שוכה (חורבת | ||
| + | שויכה) ביהושע טו' והרי שוכה נמצאת בקירבת סמיה. | ||
| + | לטענת המקומיים השם סמיה מבוטא כשמעה שפירושו נר שמן. בגבעה שפע של מערות קבורה מפוארות ולכן | ||
| + | המקום נקרא "חורבת נרות השמן". כך או כך, המימצאים הרבים שבגבעה מאשרים שמקום היה נקודה חשובה במשך למעלה מ- 3,000 שנים. | ||
| + | המצודה ההלניסטית, הנקראת בפי המקומיים "קאסר אל-מלכ (מצודת המלך), שזורה כיום בבתי הישוב הדליל | ||
| + | אך שרידיה מרשימים. אבני קלע רבות עדיין פזורות ומוכנות לשיגור בתוך המצודה.... | ||
|PointType=חורבה | |PointType=חורבה | ||
| - | |Contributors=מאיר רוטר | + | |Contributors=מאיר רוטר, צוות08, ליאו |
|csrc=IZ14 | |csrc=IZ14 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=6/29/2024 10:02:37 |
|WinId=634676860419783379 | |WinId=634676860419783379 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
גרסה אחרונה מתאריך 10:02, 29 ביוני 2024
709 מ'
תקציר
חורבה גדולה על הגבעה ובה מבנים רבים ועתיקים בנויים אבני גזית ולהם פתחים מרשימים, ניכרים גם גלי אבנים גדולים, בין מבני החורבה מתגוררים בבתים מחודשים משפחות ערביות. למרגלות החורבה מערות קבורה רבים. בעבר ניסה פנחס נאמן לזהות כאן את העיר אשען שבנחלת יהודה (יהושע טו, נב') הנזכרת יחד עם דומה. אלא שסקר החרום לא מאפשר הצעת זיהוי זאת.
מצודת שמעה הממוקמת מעל לכביש שמעה-עותניאל. הגבעה הנישאת מעל לכל הסביבה הינה עתירת מימצאים נדירים מתקופות רבות,
במיוחד בולטת מצודה הלניסטית, מערות קבורה מפוארות מתקופת בית שני, מתקני חקלאות רומיים-ביזנטיים
ופריטים ארכיטקטוניים רבים.
דרך האבות הנזכרת בתנך המשיכה כנראה לשמש כדרך ראשית מבאר שבע לחברון גם בתקופת בית שני,
אך לאחר החורבן הוסטה הדרך מזרחה. הדרך נותרה בשלמותה רק במיקטעים קצרים כשהארוך ביניהם נמצא
מצפון לדהריה. מעל לדרך האבות הוקמו מצודות בעיקר במעברים הצרים שבסביבת דהריה. חורבת סמיה
היתה המבצר הגדול ביותר החולש על מעבר צר מאוד בין ההרים. לגבי פירוש שם החורבה קיימות מחלוקות.
במפות עתיקות מצויין שמה של שמירה (שמיר המקראית), שמשמרת את שמה של העיר מלשון "שומרת
הדרך". השם "שמירה" התגלגל לשם סמיה ברבות השנים. יתרה מכך, על זיהויה של שמיר עם חורבת סמירה
שמצפון-מערב לדהריה מוטל ספק רב לאור המימצאים הדלים ולאור הופעתה של העיר ביחד עם שוכה (חורבת
שויכה) ביהושע טו' והרי שוכה נמצאת בקירבת סמיה.
לטענת המקומיים השם סמיה מבוטא כשמעה שפירושו נר שמן. בגבעה שפע של מערות קבורה מפוארות ולכן
המקום נקרא "חורבת נרות השמן". כך או כך, המימצאים הרבים שבגבעה מאשרים שמקום היה נקודה חשובה במשך למעלה מ- 3,000 שנים.
המצודה ההלניסטית, הנקראת בפי המקומיים "קאסר אל-מלכ (מצודת המלך), שזורה כיום בבתי הישוב הדליל
אך שרידיה מרשימים. אבני קלע רבות עדיין פזורות ומוכנות לשיגור בתוך המצודה....
הרחבה
סיווג: חורבה
נגישות:
מקור:מאיר רוטר, צוות08, ליאו
תאריך עדכון: 6/29/2024 10:02:37
קישורים חיצוניים
