חצר הזכיון
מתוך עמוד ענן
(דף חדש: {{Point |Lon=35.6154717483096 |Lat=33.0582934822313 |Height=71 |MeasuredByGPS=No |Description=חצר הזכיון. מקומו הראשון של קיבוץ חולתה. בית זה והב...) |
|||
| (2 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|Height=71 | |Height=71 | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
| - | | | + | |Name=חצר הזכיון |
| + | |Description=מקומו הראשון של קיבוץ חולתה. בית זה והבית שמדרום מזרח לו, היו חלק מהחצר שבה שכן הקיבוץ בשנים תרצ"ז-תש"ט 1937-1949. בשנת תש"ו 1946 החל המעבר למקום הקבע שלו, שבו הוא שוכן היום. הרחבה בעמוד הויקי. | ||
|LongDescription=זכיון (קונצסיה) החולה - השולטן הטורקי היה הבעלים של שטחי האגם והביצה. מכיוון שהוא לא הרוויח דבר מהשטח, בחר להפוך אותו לזיכיון ולמכור אותו למרבה במחיר. חובות הזכיין: לייבש את הביצות ולהפריש 10,000 דונם מהאדמות לכפריים הערבים שעיבדו אותן בקיץ. חצר הזיכיון - חצר לא גדולה סמוכה ליסוד המעלה (היום בתוך יסוד המעלה) שבה נבנו משרדי בעלי הזיכיון והיו הבסיס ממנו נוהל הזיכיון. בנובמבר 1934 נקנה הזיכיון בידי הציונים. נחום הורביץ, מצעירי "השומר", ניהל אותו עד התחלת ייבוש אגם החולה. בשנת 1937 התיישבו בחצר ראשוני חולתה. שני הבתים האלה נבנו כנראה עוד לפני 1934 ושימשו את מנהלי הזכיון הערביים. הם שופצו והיום גרות בהם שתי משפחות. בין שני הבתים היה מבנה נוסף, ששימש כאורוות סוסים עד 1934 והפך לחדר אוכל ומטבח של קיבוץ חולתה. ע״פ שיחה עם אמנון לוין. | |LongDescription=זכיון (קונצסיה) החולה - השולטן הטורקי היה הבעלים של שטחי האגם והביצה. מכיוון שהוא לא הרוויח דבר מהשטח, בחר להפוך אותו לזיכיון ולמכור אותו למרבה במחיר. חובות הזכיין: לייבש את הביצות ולהפריש 10,000 דונם מהאדמות לכפריים הערבים שעיבדו אותן בקיץ. חצר הזיכיון - חצר לא גדולה סמוכה ליסוד המעלה (היום בתוך יסוד המעלה) שבה נבנו משרדי בעלי הזיכיון והיו הבסיס ממנו נוהל הזיכיון. בנובמבר 1934 נקנה הזיכיון בידי הציונים. נחום הורביץ, מצעירי "השומר", ניהל אותו עד התחלת ייבוש אגם החולה. בשנת 1937 התיישבו בחצר ראשוני חולתה. שני הבתים האלה נבנו כנראה עוד לפני 1934 ושימשו את מנהלי הזכיון הערביים. הם שופצו והיום גרות בהם שתי משפחות. בין שני הבתים היה מבנה נוסף, ששימש כאורוות סוסים עד 1934 והפך לחדר אוכל ומטבח של קיבוץ חולתה. ע״פ שיחה עם אמנון לוין. | ||
|PointType=אתר היסטורי | |PointType=אתר היסטורי | ||
|Contributors=Ewin | |Contributors=Ewin | ||
|csrc=OZ18 | |csrc=OZ18 | ||
| - | |LastUpdate=2/ | + | |LastUpdate=2/16/2023 22:49:29 |
|WinId=637794352462401358 | |WinId=637794352462401358 | ||
| - | |||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
|images= | |images= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 22:49, 16 בפברואר 2023
71 מ'
תקציר
מקומו הראשון של קיבוץ חולתה. בית זה והבית שמדרום מזרח לו, היו חלק מהחצר שבה שכן הקיבוץ בשנים תרצ"ז-תש"ט 1937-1949. בשנת תש"ו 1946 החל המעבר למקום הקבע שלו, שבו הוא שוכן היום. הרחבה בעמוד הויקי.
הרחבה
זכיון (קונצסיה) החולה - השולטן הטורקי היה הבעלים של שטחי האגם והביצה. מכיוון שהוא לא הרוויח דבר מהשטח, בחר להפוך אותו לזיכיון ולמכור אותו למרבה במחיר. חובות הזכיין: לייבש את הביצות ולהפריש 10,000 דונם מהאדמות לכפריים הערבים שעיבדו אותן בקיץ. חצר הזיכיון - חצר לא גדולה סמוכה ליסוד המעלה (היום בתוך יסוד המעלה) שבה נבנו משרדי בעלי הזיכיון והיו הבסיס ממנו נוהל הזיכיון. בנובמבר 1934 נקנה הזיכיון בידי הציונים. נחום הורביץ, מצעירי "השומר", ניהל אותו עד התחלת ייבוש אגם החולה. בשנת 1937 התיישבו בחצר ראשוני חולתה. שני הבתים האלה נבנו כנראה עוד לפני 1934 ושימשו את מנהלי הזכיון הערביים. הם שופצו והיום גרות בהם שתי משפחות. בין שני הבתים היה מבנה נוסף, ששימש כאורוות סוסים עד 1934 והפך לחדר אוכל ומטבח של קיבוץ חולתה. ע״פ שיחה עם אמנון לוין.
סיווג: אתר היסטורי
נגישות:
מקור:Ewin
תאריך עדכון: 2/16/2023 22:49:29
קישורים חיצוניים
