גן ארכאולוגי ע"ש ארז רונד -חפירות מירון הקדומה
מתוך עמוד ענן
| (17 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.440369570213434 |
| - | |Lat=32. | + | |Lat=32.98310465711666 |
| - | |Height= | + | |Height=715 |
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
| - | |Name=מירון הקדומה | + | |Name=גן ארכאולוגי ע"ש ארז רונד -חפירות מירון הקדומה |
| - | |Description=שרידי ישוב מעטים מימי המשנה והתלמוד ובראש הגבעה בולטת חזית בית הכנסת של הישוב. | + | |Description=שרידי ישוב מעטים מימי המשנה והתלמוד. בולטת דלת כניסה למבנה עם משקוף מסותת יפה ובראש הגבעה בולטת חזית בית הכנסת של הישוב לכיוון ירושלים. |
הישוב במקום מתוארך למן התקופה ההלניסטית ובתקופת הבית השני ועד לשנת 363 עת נטישת המקום מירון שימשה ככפר יהודי משגשג שנודע באיכות שמן הזית שבו. | הישוב במקום מתוארך למן התקופה ההלניסטית ובתקופת הבית השני ועד לשנת 363 עת נטישת המקום מירון שימשה ככפר יהודי משגשג שנודע באיכות שמן הזית שבו. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
המקום בוצר ע"י יוסף בן מתיתיהו ושימש ביתם של משמרת הכוהנים לבית יהויריב. | המקום בוצר ע"י יוסף בן מתיתיהו ושימש ביתם של משמרת הכוהנים לבית יהויריב. | ||
| - | החל מימי הביניים הפכה מירון למרכז חשוב לעלייה לרגל (זיארה) שבה השתתפו גם מוסלמים ודרוזים היות | + | החל מימי הביניים הפכה מירון למרכז חשוב לעלייה לרגל (זיארה) שבה השתתפו גם מוסלמים ודרוזים היות שכאן פעל רבי שמעון בר יוחאי וקברו שוכן בסמוך. בית הכנסת מירון הוא מהמחצית השנייה של המאה ה-3 לספירה ובזמנו היה בנוי משתי קומות. בית הכנסת מירון חרב ככל הנראה ברעידת האדמה הגדולה בשנת 363 לספירה אז גם ניטש הישוב מירון. |
המיוחד בבית הכנסת במקום הוא שחלקו פשוט חצוב בסלע ונחשב לאחד מבתי הכנסת הגדולים בגליל. | המיוחד בבית הכנסת במקום הוא שחלקו פשוט חצוב בסלע ונחשב לאחד מבתי הכנסת הגדולים בגליל. | ||
חזיתו שהשתמרה פונה דרומה אל ירושלים. | חזיתו שהשתמרה פונה דרומה אל ירושלים. | ||
| - | |LongDescription= | + | --------------------------------------- |
| - | | | + | רשות העתיקות השייכת למשרד החינוך והתרבות אינו מטפל או מתחזק את המקום וגם רשות הטבע והגנים - המתחרים ביניהם לעיתים על ניהול אתרים במקומות אחרים - אינם מתייחסים לאתר חשוב זה. |
| + | |||
| + | |LongDescription=בית הכנסת העתיק נמצא בגבעה המתנשאת מעל הישוב מירון, ליד ישיבת בני עקיבא, והוא חלק משרידי הכפר היהודי העתיק. אולם, בביקורי במקום (01.09.11) התקשיתי למצוא אותו.... בית הכנסת העתיק והחשוב הזה כאילו אינו קיים! – לא בשילוט בדרכים הראשיות ולא בהפניה בתוך כפר מירון. ראוי לציין כי גם למרגלות הגבעה אין כל שלט המכריז בפני המבקר כי הוא נמצא מול שריד של בית כנסת קדום או באתר ארכיאולוגי שיש לשמור עליו. אולם, זלזול זה הוא רק מבוא למה שמתגלה בהמשך. | ||
| + | |||
| + | את פני הבאים במעלה הגבעה מקדמים ניירות, שקיות ניילון ועוד מיני גרוטאות. המקום אינו מגודר וכל אחד יכול להתהלך ולהכנס - אם זה למטרת עשיית 'מנגל' או לרעיית בקר וצאן. וזה גם מה שקורה! | ||
| + | |||
| + | העמודים העגולים, הבסיסים והכותרות שהחזיקו בזמנו את גג בית הכנסת המפואר זרוקים ומושלכים בתוכו כאילו היה מדובר באבנים החסרות כל ערך. | ||
| + | |||
| + | אגדות רבות נרקמו סביב המבנה הזה, ביניהם האגדה האומרת כי אם המשקוף ייפול - אות הוא לבואו הקרוב של משיח בן-דוד. האגדה מוסיפה כי הישמעאלים שהתגוררו בכפר דאגו לתחזק את המשקוף כדי שחלילה לא יגיע הגואל ויושיע את היהודים. היהודים פועלים מטבע הדברים בכיוון ההפוך... | ||
| + | |||
| + | רשות העתיקות השייכת למשרד החינוך והתרבות אינו מטפל או מתחזק את המקום וגם רשות הטבע והגנים - המתחרים ביניהם לעיתים על ניהול אתרים במקומות אחרים - אינם מתייחסים לאתר חשוב זה. | ||
| + | |||
| + | מאז שעולי רגל יהודיים עלו למירון בימי הביניים ותיארו את חוויותיהם לא השתנה דבר. ההיפך מכך הוא הנכון – שיני הזמן, ההזנחה והליכלוך רק גברו. תחת השלטון ה"יהודי"-ישראלי ההזנחה מכאיבה שבעתיים. את מצבו העגום של האתר ואת ההתעלמות חסרת הבושה מאתר חשוב זה אין לתלות הפעם ברומא, בביזנטיון, בערבים או בצלבנים. הכל הוא מעשה ידינו ואין במה להתפאר. | ||
| + | --------------------------------------- | ||
| + | ועם זאת, להגיע לבית הכנסת, לחפש במערות שמסביב, לטפס על הגבעה בתוכה בית הכנסת חצוב ולשבת ממש מעליו ולגלות את אחת התצפיות המפתיעות והיפות באזור (ביום טוב רואים את החרמון אבל גם את הגלעד!), בשקט וללא מבקרים כמעט- זה תענוג. | ||
| + | |images=האם בית הכנסת ישרוד את השלטון הישראלי (שמואל פישר).jpg,הזנחה פושעת(צילם שמואל פישר).jpg,צריך לנחש שזו הכניסה לבית כנסת יהודי עתיק (שמואל פישר).jpg,כאבן שאין לה הופכין שמואל פישר.jpg,מנגל בבית כנסת העתיק במירון (שמואל פישר).jpg,המשקוף עדיין עומד (שמואל פישר).jpg, | ||
|PointType=בית כנסת עתיק | |PointType=בית כנסת עתיק | ||
| - | + | |Contributors=שירין ב.י, שמואל פישר, מושלח, Marikriber, יצחק מולכו, ליאו | |
| - | + | |csrc=SZ19 | |
| - | |Contributors=שירין ב.י | + | |LastUpdate=10/24/2022 06:51:40 |
| - | |LastUpdate= | + | |
|WinId=633474290111976376 | |WinId=633474290111976376 | ||
| - | | | + | |Accessibility= |
| + | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 06:51, 24 באוקטובר 2022
715 מ'
תקציר
שרידי ישוב מעטים מימי המשנה והתלמוד. בולטת דלת כניסה למבנה עם משקוף מסותת יפה ובראש הגבעה בולטת חזית בית הכנסת של הישוב לכיוון ירושלים.
הישוב במקום מתוארך למן התקופה ההלניסטית ובתקופת הבית השני ועד לשנת 363 עת נטישת המקום מירון שימשה ככפר יהודי משגשג שנודע באיכות שמן הזית שבו.
המקום בוצר ע"י יוסף בן מתיתיהו ושימש ביתם של משמרת הכוהנים לבית יהויריב.
החל מימי הביניים הפכה מירון למרכז חשוב לעלייה לרגל (זיארה) שבה השתתפו גם מוסלמים ודרוזים היות שכאן פעל רבי שמעון בר יוחאי וקברו שוכן בסמוך. בית הכנסת מירון הוא מהמחצית השנייה של המאה ה-3 לספירה ובזמנו היה בנוי משתי קומות. בית הכנסת מירון חרב ככל הנראה ברעידת האדמה הגדולה בשנת 363 לספירה אז גם ניטש הישוב מירון.
המיוחד בבית הכנסת במקום הוא שחלקו פשוט חצוב בסלע ונחשב לאחד מבתי הכנסת הגדולים בגליל.
חזיתו שהשתמרה פונה דרומה אל ירושלים.
רשות העתיקות השייכת למשרד החינוך והתרבות אינו מטפל או מתחזק את המקום וגם רשות הטבע והגנים - המתחרים ביניהם לעיתים על ניהול אתרים במקומות אחרים - אינם מתייחסים לאתר חשוב זה.
הרחבה
בית הכנסת העתיק נמצא בגבעה המתנשאת מעל הישוב מירון, ליד ישיבת בני עקיבא, והוא חלק משרידי הכפר היהודי העתיק. אולם, בביקורי במקום (01.09.11) התקשיתי למצוא אותו.... בית הכנסת העתיק והחשוב הזה כאילו אינו קיים! – לא בשילוט בדרכים הראשיות ולא בהפניה בתוך כפר מירון. ראוי לציין כי גם למרגלות הגבעה אין כל שלט המכריז בפני המבקר כי הוא נמצא מול שריד של בית כנסת קדום או באתר ארכיאולוגי שיש לשמור עליו. אולם, זלזול זה הוא רק מבוא למה שמתגלה בהמשך.
את פני הבאים במעלה הגבעה מקדמים ניירות, שקיות ניילון ועוד מיני גרוטאות. המקום אינו מגודר וכל אחד יכול להתהלך ולהכנס - אם זה למטרת עשיית 'מנגל' או לרעיית בקר וצאן. וזה גם מה שקורה!
העמודים העגולים, הבסיסים והכותרות שהחזיקו בזמנו את גג בית הכנסת המפואר זרוקים ומושלכים בתוכו כאילו היה מדובר באבנים החסרות כל ערך.
אגדות רבות נרקמו סביב המבנה הזה, ביניהם האגדה האומרת כי אם המשקוף ייפול - אות הוא לבואו הקרוב של משיח בן-דוד. האגדה מוסיפה כי הישמעאלים שהתגוררו בכפר דאגו לתחזק את המשקוף כדי שחלילה לא יגיע הגואל ויושיע את היהודים. היהודים פועלים מטבע הדברים בכיוון ההפוך...
רשות העתיקות השייכת למשרד החינוך והתרבות אינו מטפל או מתחזק את המקום וגם רשות הטבע והגנים - המתחרים ביניהם לעיתים על ניהול אתרים במקומות אחרים - אינם מתייחסים לאתר חשוב זה.
מאז שעולי רגל יהודיים עלו למירון בימי הביניים ותיארו את חוויותיהם לא השתנה דבר. ההיפך מכך הוא הנכון – שיני הזמן, ההזנחה והליכלוך רק גברו. תחת השלטון ה"יהודי"-ישראלי ההזנחה מכאיבה שבעתיים. את מצבו העגום של האתר ואת ההתעלמות חסרת הבושה מאתר חשוב זה אין לתלות הפעם ברומא, בביזנטיון, בערבים או בצלבנים. הכל הוא מעשה ידינו ואין במה להתפאר.
ועם זאת, להגיע לבית הכנסת, לחפש במערות שמסביב, לטפס על הגבעה בתוכה בית הכנסת חצוב ולשבת ממש מעליו ולגלות את אחת התצפיות המפתיעות והיפות באזור (ביום טוב רואים את החרמון אבל גם את הגלעד!), בשקט וללא מבקרים כמעט- זה תענוג.
סיווג: בית כנסת עתיק
נגישות:
מקור:שירין ב.י, שמואל פישר, מושלח, Marikriber, יצחק מולכו, ליאו
תאריך עדכון: 10/24/2022 06:51:40
קישורים חיצוניים
