עראבה

מתוך עמוד ענן

גרסה מתאריך 07:31, 26 בנובמבר 2011 (הצגת מקור) שירין ב.י (שיחה | תרומות) (דף חדש: {{Point |Lon=35.33875099934096 |Lat=32.850923646392424 |Height=248 |MeasuredByGPS=No |Name=ערב |Description=במקום התגלו שרידים רומים ביזנטיים. נזכרת...) → מעבר להשוואת הגרסאות הקודמת		גרסה אחרונה מתאריך 10:20, 15 ביוני 2020 (הצגת מקור) ליאו (שיחה | תרומות)
(8 גרסאות ביניים אינן מוצגות)
שורה 1:		שורה 1:
	{{Point		{{Point
-	|Lon=35.33875099934096	+	|Lon=35.338750999341
-	|Lat=32.850923646392424	+	|Lat=32.850923646392
	|Height=248		|Height=248
	|MeasuredByGPS=No		|MeasuredByGPS=No
-	|Name=ערב	+	|Name=עראבה
-	|Description=במקום התגלו שרידים רומים ביזנטיים.	+	|Description=לפי הסברה המקובלת, זה מקומה של העיר "ערב", אחת מערי משמרות הכהונה בגליל (לפי ר' אלעזר הקליר - עירו של משמר פתחיה). נזכרת בתלמוד כמקום מושבו של ר' יוחנן בן זכאי, וממשיכו ר' חנינא בן דוסא, ולאורך הדורות (עד ימינו) מצוין במקום קברו. כמו כן, נזכרת באונמסטיקון של אוסביוס (תחילת המאה ה- 4) כעיירה בתחום ציפורי. יש הסבורים גם כי נזכרת אצל יוסף בן מתתיהו בשם "גברה". אולם באתר הקבורה העתיק בבית שערים יש על ארון אחד הנפטרים כתובת "ערב" ועל משנהו כתובת "גברה". כלומר אלה שני ישובים בגליל שהם נפרדים ושונים, ועל כן יש המבקשים לזהות כאן את העיר גברה (בערבית מתחלפות האותיות הע' הגרונית, עם ה-ג') שזו נזכרת בסיפורי יוסף בן מתתיהו כקרובה לציפורי ולידפת, ואילו את ערב שאמורה להיות מזרחית ורחוקה יותר (וגם על הדרך לטבריה) לזהות עם ח'רבת סג'רה באילניה (קראו בערך שם) שם אגב נמצאה כהתובת 'חנינא' באחת ממערות הקבורה, ואולי שם קברו של רבי חנינא בן דוסא?
-	נזכרת בתלמוד כמקום הולדתו של רבי יוחנן בן דוסא,ויוסף בן מתיתיהו מגלה ששמה היה "גברה".	+
-	במרד הגדול אספסיינוס מגיע אל המקום ומגלה אותו שומם ממורדים ורק "אנשי השלום" נשארו בה מה שלא מנע מחייליו לטבוח בכולם.	+
-	המצאים נמצאים מתחת לבתי התושבים היום והם כוללים : מערות קבורה אבני גזית של מבנה גדול מתקופת בית שני רצפת םסיפס של כנסייה מן המאה החמישית ועוד...	+
-		+
		+	הממצאים בחורבה זו נמצאים מתחת לבתי התושבים היום, וכוללים: מערות קבורה, אבני גזית של מבנה גדול מתקופת בית שני, רצפת פסיפס של כנסייה מן המאה החמישית ועוד.
		+	מול המסגד הישן עומד עד היום בית אל זידאני-בית אביו של דאהר אל עומר
		+	|images=2015.07.07-141132.045.android.jpg
	|PointType=ישוב		|PointType=ישוב
-	|Contributors=שירין ב.י	+	|Contributors=שירין ב.י, אסף י-ם, אביבלדסר, רועי מנו, מאיר רוטר, ליאו
	|csrc=IZ14		|csrc=IZ14
-	|LastUpdate=11/26/2011 07:31:31	+	|LastUpdate=6/15/2020 10:20:20
	|WinId=634578894929202338		|WinId=634578894929202338
	|LongDescription=		|LongDescription=
	|Accessibility=		|Accessibility=
	|ExtLinks=		|ExtLinks=
-	|images=
	}}		}}

---

גרסה אחרונה מתאריך 10:20, 15 ביוני 2020

35.338750999341 32.850923646392No   248 מ'

תקציר

לפי הסברה המקובלת, זה מקומה של העיר "ערב", אחת מערי משמרות הכהונה בגליל (לפי ר' אלעזר הקליר - עירו של משמר פתחיה). נזכרת בתלמוד כמקום מושבו של ר' יוחנן בן זכאי, וממשיכו ר' חנינא בן דוסא, ולאורך הדורות (עד ימינו) מצוין במקום קברו. כמו כן, נזכרת באונמסטיקון של אוסביוס (תחילת המאה ה- 4) כעיירה בתחום ציפורי. יש הסבורים גם כי נזכרת אצל יוסף בן מתתיהו בשם "גברה". אולם באתר הקבורה העתיק בבית שערים יש על ארון אחד הנפטרים כתובת "ערב" ועל משנהו כתובת "גברה". כלומר אלה שני ישובים בגליל שהם נפרדים ושונים, ועל כן יש המבקשים לזהות כאן את העיר גברה (בערבית מתחלפות האותיות הע' הגרונית, עם ה-ג') שזו נזכרת בסיפורי יוסף בן מתתיהו כקרובה לציפורי ולידפת, ואילו את ערב שאמורה להיות מזרחית ורחוקה יותר (וגם על הדרך לטבריה) לזהות עם ח'רבת סג'רה באילניה (קראו בערך שם) שם אגב נמצאה כהתובת 'חנינא' באחת ממערות הקבורה, ואולי שם קברו של רבי חנינא בן דוסא?

הממצאים בחורבה זו נמצאים מתחת לבתי התושבים היום, וכוללים: מערות קבורה, אבני גזית של מבנה גדול מתקופת בית שני, רצפת פסיפס של כנסייה מן המאה החמישית ועוד. מול המסגד הישן עומד עד היום בית אל זידאני-בית אביו של דאהר אל עומר

הרחבה

סיווג: ישוב
נגישות:
מקור:שירין ב.י, אסף י-ם, אביבלדסר, רועי מנו, מאיר רוטר, ליאו
תאריך עדכון: 6/15/2020 10:20:20

קישורים חיצוניים

2015.07.07-141132.045.android.jpg
{{{Csrc}}}
634578894929202338