פארק מגיני מענית - תל נרבתה
מתוך עמוד ענן
שמואל פישר (שיחה | תרומות) (חברי קיבוץ מענית בצרו את תל נרבתה ועצרו את הצבא העירקי. (צילם: שמואל פישר, 04/11/2011)) |
|||
| (10 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.031184095659 |
| - | |Lat=32. | + | |Lat=32.45484557635 |
|Height=73 | |Height=73 | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=פארק מגיני מענית - תל נרבתה | |Name=פארק מגיני מענית - תל נרבתה | ||
| - | |Description=אתר מהתקופה הרומית ואילך, שער אבן מונוליטי יחיד במינו בארץ, פילבוקס וביצורים של חברי מענית מתש"ח, שעצרו כאן את הפולש העיראקי וקבעו את גבולות המדינה במקום. | + | |Description=על הכביש העוקף של קיבוץ מענית. |
| + | אתר מהתקופה הרומית ואילך, שער אבן מונוליטי יחיד במינו בארץ, פילבוקס וביצורים של חברי מענית מתש"ח, שעצרו כאן את הפולש העיראקי וקבעו את גבולות המדינה במקום. | ||
| + | הפרופסור בנימין מזר קבע בזמנו שמקומה של נרבתא הוא בח'ירבת בידוס (שבתחום קיבוץ מענית). אולם, הארכיאולוג אדם זרטל שבצע עבודת סקר נרחבת בהר מנשה הציע לזהות את נרבתא בח'ירבת אל-חמאם שבשומרון בה נמצאו שרידי בצורים של העיר וכן שרידי דייק באורך 2.5 ק"מ ומחנות המעידים על מצור שהטילו הרומאים על העיר בתקופת המרד הגדול. | ||
|LongDescription=האתר זוהה בעבר כנרבתה הקשורה בפרוץ המרד הגדול ברומאים, אך הזיהוי מסופק. במקום שרידים רבים ובראשם "השער הרומאי" אך גם מבנים, גתות, קולמבריום, מערות קבורה עם סרקופגים ועוד. חוקרי PEF גילו את האתר (ח' בידוס דאז) ותיעדו את השער במאה ה-19. בתש"ח בוצרה הגבעה ונבנה הפילבוקס בידי חברי הקיבוץ: כאן נעצרו התקפות האוייב ונבלם הצבא העיראקי. קירותיו המזרחיים של הפילבוקס עדיין מנוקבי כדורים מאז. מראש הפילבוקס תצפית מרהיבה על הכרמל ומישור החוף: מאוניברסיטת חיפה וקרן הכרמל בצפון ועד מבואות תל אביב. הפארק הוקם והוסדר בידי חברי מענית, תהליך שעודו בעיצומו לקראת יובל ה-70 לקיבוץ, שעלה לקרקע 1942. | |LongDescription=האתר זוהה בעבר כנרבתה הקשורה בפרוץ המרד הגדול ברומאים, אך הזיהוי מסופק. במקום שרידים רבים ובראשם "השער הרומאי" אך גם מבנים, גתות, קולמבריום, מערות קבורה עם סרקופגים ועוד. חוקרי PEF גילו את האתר (ח' בידוס דאז) ותיעדו את השער במאה ה-19. בתש"ח בוצרה הגבעה ונבנה הפילבוקס בידי חברי הקיבוץ: כאן נעצרו התקפות האוייב ונבלם הצבא העיראקי. קירותיו המזרחיים של הפילבוקס עדיין מנוקבי כדורים מאז. מראש הפילבוקס תצפית מרהיבה על הכרמל ומישור החוף: מאוניברסיטת חיפה וקרן הכרמל בצפון ועד מבואות תל אביב. הפארק הוקם והוסדר בידי חברי מענית, תהליך שעודו בעיצומו לקראת יובל ה-70 לקיבוץ, שעלה לקרקע 1942. | ||
| - | |images=041120111679.jpg,041120111682.jpg,041120111673.jpg, | + | |
| + | על פי הכתוב אצל יוסף בן מתתיהו, המרד הגדול החל בהתגרות של היוונים כנגד היהודים בבית הכנסת בקיסריה בימי נירון קיסר. היהודים נמלטו מקיסריה ולקחו עמם את ספרי התורה לנרבתא ששכנה 60 ריס מקיסריה. העיר נרבתא הייתה רחוקה, אם-כן, מרחק 60 ריס (כ-12 ק"מ) מקיסריה, ועל סמך זה הוצע זיהוייה עם תל נרבתא (ח'ירבת בַידוּס), הנמצא בתחומו של קיבוץ מענית. בתל זה התגלו חרסים המעידים על יישוב מהתקופה הרומית התומכים בזיהוי מקום זה עם נרבתא. הפרופסור בנימין מזר קבע בזמנו שמקומה של נרבתא הוא בח'ירבת בידוס (שבתחום קבוץ מענית). | ||
| + | אולם, הארכיאולוג אדם זרטל שבצע עבודת סקר נרחבת בהר מנשה הציע לזהות את נרבתא בח'ירבת אל-חמאם שבשומרון (כשני ק"מ דרומית-מזרחית ליישוב חרמש), בה נמצאו שרידי בצורים של העיר וכן שרידי דייק באורך 2.5 ק"מ ומחנות המעידים על מצור שהטילו הרומאים על העיר בתקופת המרד הגדול. ההיסטוריון דב פריד, חבר קיבוץ מענית, התנגד נחרצות לכך וטען שהמרחק בן 60 ריס המצויין אצל יוסף בן מתיתיהו מתאים למרחק שבין קיסריה לחי'רבת ביידוס. בנוסף טען דב פריד כי בח'ירבת אל-חמאם התגלתה סוללה ארוכה, וכן דייק ומחנות צבא, והיות שבתיאורו של יוסף בן מתיתיהו לא הוזכר כל מצור אלא מסע עונשין של חיל פרשים לבד, הרי ההשערה שנרבתא היא ח'ירבת אל-חמאם שבשומרון אינה יכולה להיות נכונה. | ||
| + | הארכיאולוג אדם זרטל מבהיר כי בתיאוריו של בן מתתיהו מדובר על "מחוז נרבתא", וכי גבולו המערבי של המחוז הוא שהיה במרחק 60 ריס מקיסריה, אך העיר נרבתא עצמה היתה מזרחית יותר (בח'ירבת אל-חמאם). לעניין המצור, אף כי המושג "מצור" אינו נזכר אצל בן מתתיהו, הרי מצויינת העובדה שהמפקד הרומי קסטיוס גלוס שלח לשם צבא רוכבים, שהעלה באש והרס את יישובי החבל, ובמעשה זה הסתיים קיומו של חבל התיישבות יהודי בלב השומרון. הקולומבריום נמצא מאחורי הבית לרגלי התל מצד צפון מערב. מערת הקבורה עם 2 סרקופגים מעוטרים נמצאת על הכביש 40 מטר דרומה לבית הנ"ל. | ||
| + | |images=041120111679.jpg,041120111682.jpg,041120111673.jpg,041120111672.jpg,041120111676.jpg, | ||
|Accessibility=הכל | |Accessibility=הכל | ||
|PointType=אתר היסטורי | |PointType=אתר היסטורי | ||
| - | |Contributors=AviO, שמואל פישר | + | |Contributors=AviO, שמואל פישר, דרור חדד, Marikriber, Bk.saar, צוות08 |
|csrc=IZ15 | |csrc=IZ15 | ||
| - | |LastUpdate=11/ | + | |LastUpdate=11/13/2021 14:09:03 |
|WinId=634414027463214411 | |WinId=634414027463214411 | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 14:09, 13 בנובמבר 2021
73 מ'
תקציר
על הכביש העוקף של קיבוץ מענית.
אתר מהתקופה הרומית ואילך, שער אבן מונוליטי יחיד במינו בארץ, פילבוקס וביצורים של חברי מענית מתש"ח, שעצרו כאן את הפולש העיראקי וקבעו את גבולות המדינה במקום.
הפרופסור בנימין מזר קבע בזמנו שמקומה של נרבתא הוא בח'ירבת בידוס (שבתחום קיבוץ מענית). אולם, הארכיאולוג אדם זרטל שבצע עבודת סקר נרחבת בהר מנשה הציע לזהות את נרבתא בח'ירבת אל-חמאם שבשומרון בה נמצאו שרידי בצורים של העיר וכן שרידי דייק באורך 2.5 ק"מ ומחנות המעידים על מצור שהטילו הרומאים על העיר בתקופת המרד הגדול.
הרחבה
האתר זוהה בעבר כנרבתה הקשורה בפרוץ המרד הגדול ברומאים, אך הזיהוי מסופק. במקום שרידים רבים ובראשם "השער הרומאי" אך גם מבנים, גתות, קולמבריום, מערות קבורה עם סרקופגים ועוד. חוקרי PEF גילו את האתר (ח' בידוס דאז) ותיעדו את השער במאה ה-19. בתש"ח בוצרה הגבעה ונבנה הפילבוקס בידי חברי הקיבוץ: כאן נעצרו התקפות האוייב ונבלם הצבא העיראקי. קירותיו המזרחיים של הפילבוקס עדיין מנוקבי כדורים מאז. מראש הפילבוקס תצפית מרהיבה על הכרמל ומישור החוף: מאוניברסיטת חיפה וקרן הכרמל בצפון ועד מבואות תל אביב. הפארק הוקם והוסדר בידי חברי מענית, תהליך שעודו בעיצומו לקראת יובל ה-70 לקיבוץ, שעלה לקרקע 1942.
על פי הכתוב אצל יוסף בן מתתיהו, המרד הגדול החל בהתגרות של היוונים כנגד היהודים בבית הכנסת בקיסריה בימי נירון קיסר. היהודים נמלטו מקיסריה ולקחו עמם את ספרי התורה לנרבתא ששכנה 60 ריס מקיסריה. העיר נרבתא הייתה רחוקה, אם-כן, מרחק 60 ריס (כ-12 ק"מ) מקיסריה, ועל סמך זה הוצע זיהוייה עם תל נרבתא (ח'ירבת בַידוּס), הנמצא בתחומו של קיבוץ מענית. בתל זה התגלו חרסים המעידים על יישוב מהתקופה הרומית התומכים בזיהוי מקום זה עם נרבתא. הפרופסור בנימין מזר קבע בזמנו שמקומה של נרבתא הוא בח'ירבת בידוס (שבתחום קבוץ מענית).
אולם, הארכיאולוג אדם זרטל שבצע עבודת סקר נרחבת בהר מנשה הציע לזהות את נרבתא בח'ירבת אל-חמאם שבשומרון (כשני ק"מ דרומית-מזרחית ליישוב חרמש), בה נמצאו שרידי בצורים של העיר וכן שרידי דייק באורך 2.5 ק"מ ומחנות המעידים על מצור שהטילו הרומאים על העיר בתקופת המרד הגדול. ההיסטוריון דב פריד, חבר קיבוץ מענית, התנגד נחרצות לכך וטען שהמרחק בן 60 ריס המצויין אצל יוסף בן מתיתיהו מתאים למרחק שבין קיסריה לחי'רבת ביידוס. בנוסף טען דב פריד כי בח'ירבת אל-חמאם התגלתה סוללה ארוכה, וכן דייק ומחנות צבא, והיות שבתיאורו של יוסף בן מתיתיהו לא הוזכר כל מצור אלא מסע עונשין של חיל פרשים לבד, הרי ההשערה שנרבתא היא ח'ירבת אל-חמאם שבשומרון אינה יכולה להיות נכונה.
הארכיאולוג אדם זרטל מבהיר כי בתיאוריו של בן מתתיהו מדובר על "מחוז נרבתא", וכי גבולו המערבי של המחוז הוא שהיה במרחק 60 ריס מקיסריה, אך העיר נרבתא עצמה היתה מזרחית יותר (בח'ירבת אל-חמאם). לעניין המצור, אף כי המושג "מצור" אינו נזכר אצל בן מתתיהו, הרי מצויינת העובדה שהמפקד הרומי קסטיוס גלוס שלח לשם צבא רוכבים, שהעלה באש והרס את יישובי החבל, ובמעשה זה הסתיים קיומו של חבל התיישבות יהודי בלב השומרון. הקולומבריום נמצא מאחורי הבית לרגלי התל מצד צפון מערב. מערת הקבורה עם 2 סרקופגים מעוטרים נמצאת על הכביש 40 מטר דרומה לבית הנ"ל.
סיווג: אתר היסטורי
נגישות: הכל
מקור:AviO, שמואל פישר, דרור חדד, Marikriber, Bk.saar, צוות08
תאריך עדכון: 11/13/2021 14:09:03
קישורים חיצוניים
