עֻ'וַּיְר אבּוּ שוּשָה
מתוך עמוד ענן
(שם:עֻ'וַּיְר אבּוּ שוּשָה. תיאור:כפר פלסטיני, ניצב בראש גבעה קטנה שהשקיפה לעבר הכנרת, אשר מנה כ- 1,400 תשובות/ים ואדמותיו השתרעו על פני כ- 12,000) |
(שם:עֻ'וַּיְר אבּוּ שוּשָה. תיאור:חירבה של כפר, ניצב בראש גבעה קטנה שהשקיפה לעבר הכנרת, אשר מנה כ- 1,400 תשובות/ים ואדמותיו השתרעו על פני כ- 12,000) |
||
| (2 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|MeasuredByGPS=Yes | |MeasuredByGPS=Yes | ||
|Name=עֻ'וַּיְר אבּוּ שוּשָה | |Name=עֻ'וַּיְר אבּוּ שוּשָה | ||
| - | |Description=כפר | + | |Description=חירבה של כפר, ניצב בראש גבעה קטנה שהשקיפה לעבר הכנרת, אשר מנה כ- 1,400 תשובות/ים ואדמותיו השתרעו על פני כ- 12,000 דונם. |
| - | בכפר היה אתר מקודש לזכר איש דת מקומי בשם שיח' מֻחמד, | + | בכפר היה אתר מקודש לזכר איש דת מקומי בשם שיח' מֻחמד, ומעיינות ו. רובדייה (נחל צלמון) סיפקו מי-שתייה לתושביו. |
התושבים התפרנסו מחקלאות וגידלו ירקות, דגנים, בננות והדרים ממזרח לכפר. מיתר עבריו היה הכפר מוקף בפרדסים בבעלות יהודים. | התושבים התפרנסו מחקלאות וגידלו ירקות, דגנים, בננות והדרים ממזרח לכפר. מיתר עבריו היה הכפר מוקף בפרדסים בבעלות יהודים. | ||
| - | ח'רבת אבו שושה הסמוכה הכילה שרידים של טחנות-קמח שהופעלו במי ואדי רֻבַּדֿיַה (נחל צלמון). | + | ח'רבת אבו שושה הסמוכה הכילה שרידים של טחנות-קמח שהופעלו במי ואדי רֻבַּדֿיַה (נחל צלמון). הטחנה היתה אשד טחנות בן 3 קומות שתי טחנות פיר והתחתונה טחנת מגלש |
| - | + | 1939 קטטה גדולה בין אנשי גנוסר לאבו שושה הסתיימה במות מוכתר הכפר. 10 מאנשי הקיבוץ נאסרו ולבסוף קיבלו חנינה ומאסרם קוצר אך היחסים בין הכפר לקיבוץ נותרו מתוחים. | |
עֻ'וַּיְר אבּוּ שוּשָה נכבש, יחד עם כפרי הסביבה וטבריה עצמה, באפריל 1948, התושבות/ים שבו ברחו לאל-ראמה שבגליל, וחלקם/ן מצאו עצמם/ן בסוף במחנה הפליטים עיןאל-חִלְוֶה בדרום-לבנון. | עֻ'וַּיְר אבּוּ שוּשָה נכבש, יחד עם כפרי הסביבה וטבריה עצמה, באפריל 1948, התושבות/ים שבו ברחו לאל-ראמה שבגליל, וחלקם/ן מצאו עצמם/ן בסוף במחנה הפליטים עיןאל-חִלְוֶה בדרום-לבנון. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
|PointType=אתר היסטורי | |PointType=אתר היסטורי | ||
| - | |Contributors=יקים אליהו, רודרון, ליאו, עדן פוקס, ריבהא | + | |Contributors=יקים אליהו, רודרון, ליאו, עדן פוקס, ריבהא, Orenre |
|csrc=mobile | |csrc=mobile | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=11/18/2022 23:09:35 |
|WinId=635614681065167143 | |WinId=635614681065167143 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|ExtLinks=https://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Ghuwayr_Abu_Shusha | |ExtLinks=https://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Ghuwayr_Abu_Shusha | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 23:09, 18 בנובמבר 2022
-160 מ'
תקציר
חירבה של כפר, ניצב בראש גבעה קטנה שהשקיפה לעבר הכנרת, אשר מנה כ- 1,400 תשובות/ים ואדמותיו השתרעו על פני כ- 12,000 דונם.
בכפר היה אתר מקודש לזכר איש דת מקומי בשם שיח' מֻחמד, ומעיינות ו. רובדייה (נחל צלמון) סיפקו מי-שתייה לתושביו.
התושבים התפרנסו מחקלאות וגידלו ירקות, דגנים, בננות והדרים ממזרח לכפר. מיתר עבריו היה הכפר מוקף בפרדסים בבעלות יהודים.
ח'רבת אבו שושה הסמוכה הכילה שרידים של טחנות-קמח שהופעלו במי ואדי רֻבַּדֿיַה (נחל צלמון). הטחנה היתה אשד טחנות בן 3 קומות שתי טחנות פיר והתחתונה טחנת מגלש 1939 קטטה גדולה בין אנשי גנוסר לאבו שושה הסתיימה במות מוכתר הכפר. 10 מאנשי הקיבוץ נאסרו ולבסוף קיבלו חנינה ומאסרם קוצר אך היחסים בין הכפר לקיבוץ נותרו מתוחים. עֻ'וַּיְר אבּוּ שוּשָה נכבש, יחד עם כפרי הסביבה וטבריה עצמה, באפריל 1948, התושבות/ים שבו ברחו לאל-ראמה שבגליל, וחלקם/ן מצאו עצמם/ן בסוף במחנה הפליטים עיןאל-חִלְוֶה בדרום-לבנון.
התמונות באדיבות אברהים אבועמאר (7 במאי 2021).
הרחבה
סיווג: אתר היסטורי
נגישות:
מקור:יקים אליהו, רודרון, ליאו, עדן פוקס, ריבהא, Orenre
תאריך עדכון: 11/18/2022 23:09:35
קישורים חיצוניים
https://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Ghuwayr_Abu_Shusha
