מעיין הגיחון
מתוך עמוד ענן
ציונה ציון (שיחה | תרומות) |
|||
| (4 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.236657261848 |
| - | |Lat=31. | + | |Lat=31.773345305128 |
| - | |Height= | + | |Height=664 |
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
| - | |Name= | + | |Name=מעיין הגיחון |
| - | |Description=לרגלי הר הבית, | + | |Description=מעיין קרסטי, שבעבר נבע ב"גיחות". זה מקור שמו "גיחון". מדי מספר שעות, היתה כמות המים מתגברת באופן משמעותי, עד שהיו המים ממלאים את כל הניקבה המובילה את המים לבריכת השילוח, בדומה מעט למעיין עין מבוע שבנחל פרת, ממזרח לירושלים. |
| - | + | זהו מקור החיים הקדום והראשוני של תושבי ירושלים, והוא הוא סיבת היאחזות הקבע האנושית כאן, שהפכה בהמשך ימיה לעיר ירושלים, בירת מלכי בית דוד, ועם ישראל כולו. בימי קדם, שימש מקור המים העיקרי לתושבי העיר, ולצורך הגנתו נבנו סביבו ביצורים אדירים ומערכת להובלת מים משוכללת ביותר, בתקופה שהיתה בעלת אמצעים פשוטים למדי ביחס למפעל ענקים שכזה. | |
| - | על מקום זה נאמר הפסוק "ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה" (ישעיהו י"ב ג') | + | נובע לרגלי הר הבית, בנחל קדרון. המעיין הזה יונק את מימיו בין היתר מהר הבית, ומאיזור נרחב של אגן היקוות תת קרקעי מכל האיזור, וזו סיבת היותו מעיין איתן הנובע מים בשפע לאורך כל השנה. על כן, גם שימש כמקום ממנו שאבו את המים שניסכו על-גבי המזבח במשך חג הסוכות. |
| + | על מקום זה נאמר הפסוק "ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה" (ישעיהו י"ב ג'). נקבת חיזקיהו נועדה להעביר את מי המעיין לתוך חומות העיר. | ||
| + | |images=מעיין הגיחון- צילום מקס ריצרדסון.jpg, | ||
| + | |PointType=מעין | ||
| + | |Contributors=נבא, יניב לוי., ליאו, משה בן שמואל ובתיה, ציונה ציון | ||
| + | |csrc=SZ18 | ||
| + | |LastUpdate=2/17/2021 10:46:35 | ||
| + | |WinId=633267796266073320 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
| - | |||
| - | |||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
| - | |||
| - | |||
| - | |||
| - | |||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 10:46, 17 בפברואר 2021
664 מ'
תקציר
מעיין קרסטי, שבעבר נבע ב"גיחות". זה מקור שמו "גיחון". מדי מספר שעות, היתה כמות המים מתגברת באופן משמעותי, עד שהיו המים ממלאים את כל הניקבה המובילה את המים לבריכת השילוח, בדומה מעט למעיין עין מבוע שבנחל פרת, ממזרח לירושלים.
זהו מקור החיים הקדום והראשוני של תושבי ירושלים, והוא הוא סיבת היאחזות הקבע האנושית כאן, שהפכה בהמשך ימיה לעיר ירושלים, בירת מלכי בית דוד, ועם ישראל כולו. בימי קדם, שימש מקור המים העיקרי לתושבי העיר, ולצורך הגנתו נבנו סביבו ביצורים אדירים ומערכת להובלת מים משוכללת ביותר, בתקופה שהיתה בעלת אמצעים פשוטים למדי ביחס למפעל ענקים שכזה.
נובע לרגלי הר הבית, בנחל קדרון. המעיין הזה יונק את מימיו בין היתר מהר הבית, ומאיזור נרחב של אגן היקוות תת קרקעי מכל האיזור, וזו סיבת היותו מעיין איתן הנובע מים בשפע לאורך כל השנה. על כן, גם שימש כמקום ממנו שאבו את המים שניסכו על-גבי המזבח במשך חג הסוכות.
על מקום זה נאמר הפסוק "ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה" (ישעיהו י"ב ג'). נקבת חיזקיהו נועדה להעביר את מי המעיין לתוך חומות העיר.
הרחבה
סיווג: מעין
נגישות:
מקור:נבא, יניב לוי., ליאו, משה בן שמואל ובתיה, ציונה ציון
תאריך עדכון: 2/17/2021 10:46:35
קישורים חיצוניים
