סכר בית זית
מתוך עמוד ענן
עופר פרומקין (שיחה | תרומות) |
(שם:סכר בית זית. תיאור:סכר הבטון הארוך בארץ. נבנה בשנות החמישים. בחורף יוצר הסכר אגם עונתי מרשים באפיק נחל שורק שרוחבו 300מ' ואורכו כקילומטר) |
||
| (גרסת ביניים אחת אינה מוצגת) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
|Lat=31.7799939137 | |Lat=31.7799939137 | ||
|Height=554 | |Height=554 | ||
| - | |MeasuredByGPS= | + | |MeasuredByGPS=Yes |
|Name=סכר בית זית | |Name=סכר בית זית | ||
|Description=סכר הבטון הארוך בארץ. נבנה בשנות החמישים. | |Description=סכר הבטון הארוך בארץ. נבנה בשנות החמישים. | ||
| - | בחורף יוצר הסכר אגם עונתי מרשים באפיק נחל שורק שרוחבו 300מ' ואורכו כקילומטר וחצי. אורך הסכר כ-100 מטר, וגובהו 18 מטרים. מטרת בניית הסכר הייתה לעצור את מי השטפונות על מנת להחדיר את המים למאגר מי התהום. אגדה עממית מספרת שלאחר זמן מה, התברר שכתוצאה מהמבנה התת קרקעי של הסלע, המים זורמים לעבר אזור שהיה אז בשליטת הירדנים, וסופם שהם בוקעים ממעיינות בקעת הירדן. הסיבה לכך, היא שקו פרשת המים התת קרקעי, הנובע מצורת השכבות, שונה מקו פרשת המים מעל לקרקע. טיפה הנופלת במקום מגיעה לים התיכון אם לא חילחלה לאדמה, אבל מגיעה לים המלח אם חלחלה למעבה האדמה. בנסיון לפתור את הבעיה, נבנתה משאבה, שתפקידה היה לשאוב את המים אל מעבר לקו פרשת המים התת קרקעי. לאחר מלחמת ששת הימים לא היה צורך יותר בשאיבה, וכיום נוצר במקום אגם מדי חורף. עד כאן האגדה. למעשה מטרת הפרויקט היתה לאגור מים לחקלאות באזור, אך המים פרצו את קירות המאגר וחלחלו מערבה, לשטחי מדינת ישראל. במקום שלטים המזהירים שאסור לשחות באגם, בשל סכנת טביעה, ובכל אופן לא מומלץ להיכנס למים כיוון שהם מזוהמים (אגן הניקוז של נחל שורק מתחיל ברמאללה, שם אין טיפול נאות בשפכים) אך המקום אהוד על נופשים בחופשות ובסופי שבוע באביב. לא ניתן ללכת על הסכר. | + | בחורף יוצר הסכר אגם עונתי מרשים באפיק נחל שורק שרוחבו 300מ' ואורכו כקילומטר וחצי. אורך הסכר כ-100 מטר, וגובהו 18 מטרים. מטרת בניית הסכר הייתה לעצור את מי השטפונות על מנת להחדיר את המים למאגר מי התהום. אגדה עממית (זאת לא אגדה זאת האמת) מספרת שלאחר זמן מה, התברר שכתוצאה מהמבנה התת קרקעי של הסלע, המים זורמים לעבר אזור שהיה אז בשליטת הירדנים, וסופם שהם בוקעים ממעיינות בקעת הירדן. הסיבה לכך, היא שקו פרשת המים התת קרקעי, הנובע מצורת השכבות, שונה מקו פרשת המים מעל לקרקע. טיפה הנופלת במקום מגיעה לים התיכון אם לא חילחלה לאדמה, אבל מגיעה לים המלח אם חלחלה למעבה האדמה. בנסיון לפתור את הבעיה, נבנתה משאבה, שתפקידה היה לשאוב את המים אל מעבר לקו פרשת המים התת קרקעי. לאחר מלחמת ששת הימים לא היה צורך יותר בשאיבה, וכיום נוצר במקום אגם מדי חורף. עד כאן האגדה. למעשה מטרת הפרויקט היתה לאגור מים לחקלאות באזור, אך המים פרצו את קירות המאגר וחלחלו מערבה, לשטחי מדינת ישראל. במקום שלטים המזהירים שאסור לשחות באגם, בשל סכנת טביעה, ובכל אופן לא מומלץ להיכנס למים כיוון שהם מזוהמים (אגן הניקוז של נחל שורק מתחיל ברמאללה, שם אין טיפול נאות בשפכים) אך המקום אהוד על נופשים בחופשות ובסופי שבוע באביב. לא ניתן ללכת על הסכר. |
בסדרת הטלוויזיה האמריקאית "דיג" מתואר פיצוץ הסכר אמור להציף את ירושלים ולהטביע את הר הבית, דבר שלא יקרה במציאות אך אפשרי בהחלט בארהב, שם בונים ערים תחת סכרים באזורים מישוריים. | בסדרת הטלוויזיה האמריקאית "דיג" מתואר פיצוץ הסכר אמור להציף את ירושלים ולהטביע את הר הבית, דבר שלא יקרה במציאות אך אפשרי בהחלט בארהב, שם בונים ערים תחת סכרים באזורים מישוריים. | ||
| - | |images=2011.06.18-171332.249.iphone.jpg, SDC10780.jpg,אגם סכר בית זית (6).jpg,Image.jpeg, | + | |images=2011.06.18-171332.249.iphone.jpg, SDC10780.jpg,אגם סכר בית זית (6).jpg,Image.jpeg,2021-03-10T15_07_42.054732518992.jpg,2021-03-10T15_08_03.62913353487.jpg,2021-03-10T15_08_29.332926637244.jpg |
| + | |Accessibility= | ||
|PointType=אגם | |PointType=אגם | ||
| - | |Contributors=נעם עציוני, יואב, ענת סקילי, עמית הורן, שילקה, יובל פריש, מאיר רוטר, Nilikpln, פורפרה, שגיא פריעד, יואב רופא, עופר פרומקין | + | |Contributors=נעם עציוני, יואב, ענת סקילי, עמית הורן, שילקה, יובל פריש, מאיר רוטר, Nilikpln, פורפרה, שגיא פריעד, יואב רופא, עופר פרומקין, אבו אחמד השני, בינג |
| - | |csrc= | + | |csrc=mobile |
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=3/10/2021 13:05:58 |
|WinId=633033381147509414 | |WinId=633033381147509414 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
| - | |||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 13:05, 10 במרץ 2021
554 מ'
תקציר
סכר הבטון הארוך בארץ. נבנה בשנות החמישים.
בחורף יוצר הסכר אגם עונתי מרשים באפיק נחל שורק שרוחבו 300מ' ואורכו כקילומטר וחצי. אורך הסכר כ-100 מטר, וגובהו 18 מטרים. מטרת בניית הסכר הייתה לעצור את מי השטפונות על מנת להחדיר את המים למאגר מי התהום. אגדה עממית (זאת לא אגדה זאת האמת) מספרת שלאחר זמן מה, התברר שכתוצאה מהמבנה התת קרקעי של הסלע, המים זורמים לעבר אזור שהיה אז בשליטת הירדנים, וסופם שהם בוקעים ממעיינות בקעת הירדן. הסיבה לכך, היא שקו פרשת המים התת קרקעי, הנובע מצורת השכבות, שונה מקו פרשת המים מעל לקרקע. טיפה הנופלת במקום מגיעה לים התיכון אם לא חילחלה לאדמה, אבל מגיעה לים המלח אם חלחלה למעבה האדמה. בנסיון לפתור את הבעיה, נבנתה משאבה, שתפקידה היה לשאוב את המים אל מעבר לקו פרשת המים התת קרקעי. לאחר מלחמת ששת הימים לא היה צורך יותר בשאיבה, וכיום נוצר במקום אגם מדי חורף. עד כאן האגדה. למעשה מטרת הפרויקט היתה לאגור מים לחקלאות באזור, אך המים פרצו את קירות המאגר וחלחלו מערבה, לשטחי מדינת ישראל. במקום שלטים המזהירים שאסור לשחות באגם, בשל סכנת טביעה, ובכל אופן לא מומלץ להיכנס למים כיוון שהם מזוהמים (אגן הניקוז של נחל שורק מתחיל ברמאללה, שם אין טיפול נאות בשפכים) אך המקום אהוד על נופשים בחופשות ובסופי שבוע באביב. לא ניתן ללכת על הסכר.
בסדרת הטלוויזיה האמריקאית "דיג" מתואר פיצוץ הסכר אמור להציף את ירושלים ולהטביע את הר הבית, דבר שלא יקרה במציאות אך אפשרי בהחלט בארהב, שם בונים ערים תחת סכרים באזורים מישוריים.
הרחבה
סיווג: אגם
נגישות:
מקור:נעם עציוני, יואב, ענת סקילי, עמית הורן, שילקה, יובל פריש, מאיר רוטר, Nilikpln, פורפרה, שגיא פריעד, יואב רופא, עופר פרומקין, אבו אחמד השני, בינג
תאריך עדכון: 3/10/2021 13:05:58
קישורים חיצוניים
.jpg)
