תל מיקנה. יש כוורת דבורים צמוד. היזהרו

מתוך עמוד ענן

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(שם:תל מיקנה. יש כוורת דבורים צמוד. היזהרו. תיאור:תל מקראי המזוהה עם עקרון הפלישתית כאחת מחמשת ערי פלישתים. נחפר ע"י טרודה דותן ופרופ' גיטין.)
שורה 3: שורה 3:
|Lat=31.778112604195
|Lat=31.778112604195
|Height=102
|Height=102
-
|MeasuredByGPS=Yes
+
|MeasuredByGPS=No
|Name=תל מיקנה. יש כוורת דבורים צמוד. היזהרו
|Name=תל מיקנה. יש כוורת דבורים צמוד. היזהרו
|Description=תל מקראי המזוהה עם עקרון הפלישתית כאחת מחמשת ערי פלישתים. נחפר ע"י טרודה דותן ופרופ' גיטין.
|Description=תל מקראי המזוהה עם עקרון הפלישתית כאחת מחמשת ערי פלישתים. נחפר ע"י טרודה דותן ופרופ' גיטין.
-
גודל התל 300 דונם וזו העיר הקדומה (ברזל/ברונזה) השנייה בגודלה בארץ (אחרי תל חצור). התל מרובע כמעט לגמרי, באופן מלאכותי. ממצאים מהתל הוצגו בעבר ברבדים והועברו למוזיאון הפלישתים באשדוד.
+
גודל התל 300 דונם וזו העיר הקדומה (ברזל/ברונזה) השנייה בגודלה בארץ (אחרי תל חצור). התל מרובע כמעט לגמרי, בגלל הסוללה שהורמה באופן מלאכותי, גובה התל מעל הסביבה אינו עולה על 10 מ'. ממצאים מהתל הוצגו בעבר ברבדים והועברו למוזיאון הפלישתים באשדוד.
ב 1996 נמצאהו כתובת מלכותית ובה שמו של "אכיש בן עדה בן יער שר עקרון" שבנה בעיר מקדש לאלה פתגיה, הכתובת מוצגת במוזיאון ישראל יחד עם כד ובו מטמון תכשיטי ומטילי כסף להתכה, תליון כסף גדול ועליו האלה אשתר.
ב 1996 נמצאהו כתובת מלכותית ובה שמו של "אכיש בן עדה בן יער שר עקרון" שבנה בעיר מקדש לאלה פתגיה, הכתובת מוצגת במוזיאון ישראל יחד עם כד ובו מטמון תכשיטי ומטילי כסף להתכה, תליון כסף גדול ועליו האלה אשתר.
העיר הפלשתית הייתה מרכז תעשיית שמן זית, בחפירות גילו 117 מתקני הפקה שיכלו לייצר 500 טון שמן זית בשנה)  
העיר הפלשתית הייתה מרכז תעשיית שמן זית, בחפירות גילו 117 מתקני הפקה שיכלו לייצר 500 טון שמן זית בשנה)  
שורה 14: שורה 14:
מי שזיהה את התל לראשונה כעקרון, עוד בשנות החמישים של המאה הקודמת וזאת בניגוד לדעתם של כל ה"מומחים". היה נתן אידלין מקיבוץ רבדים, שהיה הרוח החיה מאחורי כל החפירה עד הזיהוי המוחלט כעקרון המקראית.
מי שזיהה את התל לראשונה כעקרון, עוד בשנות החמישים של המאה הקודמת וזאת בניגוד לדעתם של כל ה"מומחים". היה נתן אידלין מקיבוץ רבדים, שהיה הרוח החיה מאחורי כל החפירה עד הזיהוי המוחלט כעקרון המקראית.
|images=2014.10.13-164437.575.android.jpg
|images=2014.10.13-164437.575.android.jpg
-
|Accessibility=
 
|PointType=תל
|PointType=תל
|Contributors=Oferakrish, עמית הורן, יהושעלביא, יואב 1961, Rtsiones, לייזר שני, ליאו
|Contributors=Oferakrish, עמית הורן, יהושעלביא, יואב 1961, Rtsiones, לייזר שני, ליאו
|csrc=mobile
|csrc=mobile
-
|LastUpdate=12/20/2023 08:21:12
+
|LastUpdate=12/20/2023 17:24:19
|WinId=633476021899150256
|WinId=633476021899150256
|LongDescription=
|LongDescription=
 +
|Accessibility=
|ExtLinks=
|ExtLinks=
}}
}}

גרסה מתאריך 17:24, 20 בדצמבר 2023

2014.10.13-164437.575.android.jpg

   102 מ'

תקציר

תל מקראי המזוהה עם עקרון הפלישתית כאחת מחמשת ערי פלישתים. נחפר ע"י טרודה דותן ופרופ' גיטין.

גודל התל 300 דונם וזו העיר הקדומה (ברזל/ברונזה) השנייה בגודלה בארץ (אחרי תל חצור). התל מרובע כמעט לגמרי, בגלל הסוללה שהורמה באופן מלאכותי, גובה התל מעל הסביבה אינו עולה על 10 מ'. ממצאים מהתל הוצגו בעבר ברבדים והועברו למוזיאון הפלישתים באשדוד. ב 1996 נמצאהו כתובת מלכותית ובה שמו של "אכיש בן עדה בן יער שר עקרון" שבנה בעיר מקדש לאלה פתגיה, הכתובת מוצגת במוזיאון ישראל יחד עם כד ובו מטמון תכשיטי ומטילי כסף להתכה, תליון כסף גדול ועליו האלה אשתר. העיר הפלשתית הייתה מרכז תעשיית שמן זית, בחפירות גילו 117 מתקני הפקה שיכלו לייצר 500 טון שמן זית בשנה)

לצד שלטי הסברים על הממצאים במקום מתקופת הברזל והברונזה (ישראלי וכנעני). מעט האיזורים שנחפרו כוסו וכיום כל ראש התל הוא שדה גדול. מי שזיהה את התל לראשונה כעקרון, עוד בשנות החמישים של המאה הקודמת וזאת בניגוד לדעתם של כל ה"מומחים". היה נתן אידלין מקיבוץ רבדים, שהיה הרוח החיה מאחורי כל החפירה עד הזיהוי המוחלט כעקרון המקראית.

הרחבה



סיווג: תל
נגישות:
מקור:Oferakrish, עמית הורן, יהושעלביא, יואב 1961, Rtsiones, לייזר שני, ליאו
תאריך עדכון: 12/20/2023 17:24:19

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים