תל גזר
מתוך עמוד ענן
שמואל פישר (שיחה | תרומות) |
|||
| (22 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=34. | + | |Lon=34.91897603270483 |
| - | |Lat=31. | + | |Lat=31.859106923864758 |
| - | |Height= | + | |Height=226 |
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=תל גזר | |Name=תל גזר | ||
| - | |Description=תל המכיל מספר חפירות ארכיאולוגיות של העיר גזר, כולל שער העיר מתקופת שלמה. בסביבת התל נמצאו כעשר כתובות עם המילים "תחום גזר" שכנראה סימנו את תחום השיפוט של העיר בעבר (אחת הכתובות מצויה כיום בחדר סגור (מבקשים יפה) במוזיאון טופקפי באיסטנבול (טורקיה). | + | |Description=בנקודה זו שלטי הסבר כלליים על התל ושלט על "לוח גזר". תל המכיל מספר חפירות ארכיאולוגיות של העיר גזר, כולל שער העיר מתקופת שלמה. בסביבת התל נמצאו כעשר כתובות עם המילים "תחום גזר" שכנראה סימנו את תחום השיפוט של העיר בעבר (אחת הכתובות מצויה כיום בחדר סגור (מבקשים יפה) במוזיאון טופקפי באיסטנבול (טורקיה). במקום נמצאה גם "לוח גזר" המחלק את השנה החקלאית לשמונה עונות. בעיר נמצאו גם ביצורים כנעניים מברונזה תיכונה2 הכוללים חומה וחלקלקה ומפעל מים עם נקבה בעומק 7 מ' ובאורך 45 מ'. לתל נמצאו שני שערים: שער כנעני מלבני בוץ ו"שער שלמה" הבנוי אבן ועם 3 חדרים בכל צד. באתר התגלה מפעל המים הקדום בעל הנפח הגדול ביותר בעולם - מעל 2000 קוב, שזמנו מאות 16-13 לפנה"ס, והוא מוכן בימים אלו לקראת פתיחתו לציבור בעוד פחות משנה. לאחרונה שופץ האתר למבקרים ונסללו בו שבילים ומגרש חניה עליון. לרוכבי אופניים, העליה מהצד הצפון מערבי בקושי בינוני. משאר הצדדים קשה. במוזיאון ישראל מוצג לוח משחק עשוי אבן בצורת אשה ובו נקבים למשחק שועלים ותנים |
| + | |LongDescription=האתר מהווה מודל של ממש ללימוד עיר מקראית טיפוסית. | ||
| - | + | מהאתרים החשובים שבתלי ארץ ישראל, יחד עם תלי חצור, מגידו ובאר שבע. עברו משתרע על כ־5,000 שנים, מתום העת הנאוליתית עד לימי הצלבנים. הוא נתגלה בשנת 1871, ומאז הפך לאתר של חפירות ארכאולוגיות רבות. התחום מהווה מפתח חשוב לחקר אורח החיים של יושבי ארץ ישראל הקדומה. | |
| - | + | |images=DSC05288.JPG,צילם שמואל פישר 06062010 035.jpg,צילם שמואל פישר 06062010 052.jpg,צילם שמואל פישר 06062010 034.jpg,צילם שמואל פישר 06062010 047.jpg,צילום שמואל פישר 06062010 050.jpg,צילום שמואל פישר 06062010 036.jpg,צילום שמואל פישר 06062010 023.jpg,צילום שמואל פישר 06062010 037.jpg,צילום שמואל פישר 06062010 053.jpg,צילום שמואל פישר 06062010 049.jpg,תל גזר מדרגות למרפסת תצפית מפעל המים התת קרקעי.jpg, | |
| - | + | ||
| - | + | ||
| - | + | ||
| - | + | ||
| - | + | ||
| - | |images=DSC05288.JPG,צילם שמואל פישר 06062010 035.jpg,צילם שמואל פישר 06062010 052.jpg, | + | |
|Accessibility=הכל | |Accessibility=הכל | ||
|PointType=תל | |PointType=תל | ||
| - | |Contributors=Yosi53, אדר 2008, עמית הורן, אלישע, Dtichon, שמואל פישר | + | |ExtLinks=http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/583/864.html?hp |
| - | |csrc= | + | |Contributors=Yosi53, אדר 2008, עמית הורן, אלישע, Dtichon, שמואל פישר, נעמי שלמוביץ, Tzafrirt1, Naangroup, יוסי אא, איציק רוט, תמי פישר, ניקיטה ורדי, ליאו, יעקבדפן, אבי שמידע |
| - | |LastUpdate= | + | |csrc=SZ18 |
| + | |LastUpdate=5/16/2023 06:38:46 | ||
|WinId=633175009541489990 | |WinId=633175009541489990 | ||
| - | |||
| - | |||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 06:38, 16 במאי 2023
226 מ'
תקציר
בנקודה זו שלטי הסבר כלליים על התל ושלט על "לוח גזר". תל המכיל מספר חפירות ארכיאולוגיות של העיר גזר, כולל שער העיר מתקופת שלמה. בסביבת התל נמצאו כעשר כתובות עם המילים "תחום גזר" שכנראה סימנו את תחום השיפוט של העיר בעבר (אחת הכתובות מצויה כיום בחדר סגור (מבקשים יפה) במוזיאון טופקפי באיסטנבול (טורקיה). במקום נמצאה גם "לוח גזר" המחלק את השנה החקלאית לשמונה עונות. בעיר נמצאו גם ביצורים כנעניים מברונזה תיכונה2 הכוללים חומה וחלקלקה ומפעל מים עם נקבה בעומק 7 מ' ובאורך 45 מ'. לתל נמצאו שני שערים: שער כנעני מלבני בוץ ו"שער שלמה" הבנוי אבן ועם 3 חדרים בכל צד. באתר התגלה מפעל המים הקדום בעל הנפח הגדול ביותר בעולם - מעל 2000 קוב, שזמנו מאות 16-13 לפנה"ס, והוא מוכן בימים אלו לקראת פתיחתו לציבור בעוד פחות משנה. לאחרונה שופץ האתר למבקרים ונסללו בו שבילים ומגרש חניה עליון. לרוכבי אופניים, העליה מהצד הצפון מערבי בקושי בינוני. משאר הצדדים קשה. במוזיאון ישראל מוצג לוח משחק עשוי אבן בצורת אשה ובו נקבים למשחק שועלים ותנים
הרחבה
האתר מהווה מודל של ממש ללימוד עיר מקראית טיפוסית.
מהאתרים החשובים שבתלי ארץ ישראל, יחד עם תלי חצור, מגידו ובאר שבע. עברו משתרע על כ־5,000 שנים, מתום העת הנאוליתית עד לימי הצלבנים. הוא נתגלה בשנת 1871, ומאז הפך לאתר של חפירות ארכאולוגיות רבות. התחום מהווה מפתח חשוב לחקר אורח החיים של יושבי ארץ ישראל הקדומה.
סיווג: תל
נגישות: הכל
מקור:Yosi53, אדר 2008, עמית הורן, אלישע, Dtichon, שמואל פישר, נעמי שלמוביץ, Tzafrirt1, Naangroup, יוסי אא, איציק רוט, תמי פישר, ניקיטה ורדי, ליאו, יעקבדפן, אבי שמידע
תאריך עדכון: 5/16/2023 06:38:46
קישורים חיצוניים
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/583/864.html?hp
