קומראן
מתוך עמוד ענן
| (6 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.459160193478 |
| - | |Lat=31. | + | |Lat=31.741428835783 |
| - | |Height=- | + | |Height=-334 |
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=קומראן | |Name=קומראן | ||
| - | |Description=באתר, שהוא מדרגה של חוואר הלשון למרגלות צוקי הגיר, יש יישוב מסוף ימי בית שני (כ1950שנה) שלמרגלותיו, בתוך שכבת חוואר הלשון | + | |Description=באתר, שהוא מדרגה של חוואר הלשון למרגלות צוקי הגיר, יש יישוב מסוף ימי בית שני (כ1950שנה) שלמרגלותיו, בתוך שכבת חוואר הלשון ישד מערה שבתוכה מצאו מגילות מקראיות, כיתתיות, וחוץ-מקראיות מסוף ימי בית שני שהוטמנו על ידי אנשי המקום בעת שהלכו להילחם ברומאים (בבחינת מלחמת בני אור בבני חושך, שחשבו שינצחו בה וישובו לקחת את המגילות). המגילות נמצאו לראשונה בידי רועה בדואי בשנת 1947, ולאחר שחלקן ניקנו בידי פרופ' סוקניק, ולאחר שניקנו מגילות נוספות בארה''ב, החלו לנהל במקום חפירה מסודרת ב 1951 ע"י דה-וו והמשיכו אחרי 1967 בידי רשות העתיקות. על פי ריבוי המקוואות, קסתות דיו (כתיבת מגילות) וריבוי צלחות חרס (ארוחות משותפות) יש המקשרים בין המגילות הכיתתיות לכת האיסיים וטוענים שזהו ישוב איסיי. עם זאת, פרופ' יזהר הירשפלד ז"ל טען שמדובר דווקא ביישוב חקלאי רגיל (אחוזה חקלאית של עשירים) בעוד שהיישוב האיסיי נמצא מעל עין גדי, בריכוז בתים פשוטים שנמצא על ההר (ומניסיון, מי שינסה להגיע אליו יחטוף 650 ש"ח קנס). בקומראן נמצאו שרידי שולחנות וכדים יפים שבהם נשמרו המגילות ושהמכסה שלהם נתן את צורתו להיכל הספר במוזיאון ישראל, בו מוצגות חלק מן המגילות. מלבד בשל השטח הטופוגרפי הנוח, המקום גם נבחר משום שדרך משנית עתיקה מבית לחם יורדת אליו וממשיכה ממנו מזרחה אל עבר הירדן, והוא גם הנקודה הדרומית ביותר שהיה אפשר להגיע אליה בבקעת הירדן, משום שעד שנות השבעים של המאה ה-20 פני ים המלח לא אפשרו מעבר לצד הימה. הכניסה בתשלום. |
| - | + | |images=2015.04.08-173259.668.android.jpg | |
| - | על פי ריבוי המקוואות | + | |PointType=אתר ארכיאולוגי |
| - | + | |Contributors=עמית הורן, Levizkyaviv, מתן אלמגור, איציק גדליה, Yerushalmi, עמית כימיה1, ליאו | |
| - | בקומראן נמצאו שרידי שולחנות | + | |csrc=I14 |
| - | + | |LastUpdate=2/12/2023 19:43:11 | |
| - | מלבד בשל השטח הטופוגרפי הנוח, המקום גם נבחר משום שדרך משנית עתיקה מבית לחם יורדת אליו וממשיכה ממנו מזרחה אל עבר הירדן, והוא גם הנקודה הדרומית ביותר שהיה אפשר להגיע אליה בבקעת הירדן, משום שעד שנות השבעים של המאה ה-20 פני ים המלח לא אפשרו מעבר לצד הימה. | + | |WinId=633539613155537698 |
| - | + | ||
| - | הכניסה בתשלום. | + | |
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
| - | |||
| - | |||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
| - | |||
| - | |||
| - | |||
| - | |||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 19:43, 12 בפברואר 2023
-334 מ'
תקציר
באתר, שהוא מדרגה של חוואר הלשון למרגלות צוקי הגיר, יש יישוב מסוף ימי בית שני (כ1950שנה) שלמרגלותיו, בתוך שכבת חוואר הלשון ישד מערה שבתוכה מצאו מגילות מקראיות, כיתתיות, וחוץ-מקראיות מסוף ימי בית שני שהוטמנו על ידי אנשי המקום בעת שהלכו להילחם ברומאים (בבחינת מלחמת בני אור בבני חושך, שחשבו שינצחו בה וישובו לקחת את המגילות). המגילות נמצאו לראשונה בידי רועה בדואי בשנת 1947, ולאחר שחלקן ניקנו בידי פרופ' סוקניק, ולאחר שניקנו מגילות נוספות בארהב, החלו לנהל במקום חפירה מסודרת ב 1951 ע"י דה-וו והמשיכו אחרי 1967 בידי רשות העתיקות. על פי ריבוי המקוואות, קסתות דיו (כתיבת מגילות) וריבוי צלחות חרס (ארוחות משותפות) יש המקשרים בין המגילות הכיתתיות לכת האיסיים וטוענים שזהו ישוב איסיי. עם זאת, פרופ' יזהר הירשפלד ז"ל טען שמדובר דווקא ביישוב חקלאי רגיל (אחוזה חקלאית של עשירים) בעוד שהיישוב האיסיי נמצא מעל עין גדי, בריכוז בתים פשוטים שנמצא על ההר (ומניסיון, מי שינסה להגיע אליו יחטוף 650 ש"ח קנס). בקומראן נמצאו שרידי שולחנות וכדים יפים שבהם נשמרו המגילות ושהמכסה שלהם נתן את צורתו להיכל הספר במוזיאון ישראל, בו מוצגות חלק מן המגילות. מלבד בשל השטח הטופוגרפי הנוח, המקום גם נבחר משום שדרך משנית עתיקה מבית לחם יורדת אליו וממשיכה ממנו מזרחה אל עבר הירדן, והוא גם הנקודה הדרומית ביותר שהיה אפשר להגיע אליה בבקעת הירדן, משום שעד שנות השבעים של המאה ה-20 פני ים המלח לא אפשרו מעבר לצד הימה. הכניסה בתשלום.
הרחבה
סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות:
מקור:עמית הורן, Levizkyaviv, מתן אלמגור, איציק גדליה, Yerushalmi, עמית כימיה1, ליאו
תאריך עדכון: 2/12/2023 19:43:11
קישורים חיצוניים
