גן לאומי ציפורי הקדומה
מתוך עמוד ענן
מ (תיקון נ.צ.) |
|||
| (235 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.28423827071098 |
| - | |Lat=32. | + | |Lat=32.75054263852883 |
| - | |Height= | + | |Height=271 |
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=גן לאומי ציפורי הקדומה | |Name=גן לאומי ציפורי הקדומה | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
במאה ה-18 טהר אל עומר הקים פה את אחד ממבצריו בגליל שנראה עד היום בראש הגבעה למרחקים. | במאה ה-18 טהר אל עומר הקים פה את אחד ממבצריו בגליל שנראה עד היום בראש הגבעה למרחקים. | ||
| - | בערבית "צפוריה" והכפר נהרס במלחמת העצמאות מאחר ותושביו פגעו בתחבורה יהודית הן בימי המרד הערבי והן מאוחר במלחמת השחרור ציפורי הפכה מוקד לכנופיות קטלניות ועל חורבותיה הוקם המושב ציפורי. | + | בערבית "צפוריה" והכפר נהרס במלחמת העצמאות מאחר ותושביו פגעו בתחבורה יהודית הן בימי המרד הערבי והן מאוחר במלחמת השחרור (חלקם היו מאנשי כנופיות עז א-דין אל קסם) ציפורי הפכה מוקד לכנופיות קטלניות ועל חורבותיה הוקם המושב ציפורי. אנשי הכפר חיים היום בשכונת ספורייה בנצרת |
בציפורי הקדומה אתרים רבים ומעניינים כולל בית כנסת עם כתובת פסיפס נדירה. | בציפורי הקדומה אתרים רבים ומעניינים כולל בית כנסת עם כתובת פסיפס נדירה. | ||
באחד מבתי האמידים ישנה רצפת פסיפס עם דמות של אשה יפה שנקראת"המונה ליזה של הגליל" | באחד מבתי האמידים ישנה רצפת פסיפס עם דמות של אשה יפה שנקראת"המונה ליזה של הגליל" | ||
| - | | | + | |images=2016.03.05-152250.746.android.jpg |
| - | + | ||
|PointType=אתר ארכיאולוגי | |PointType=אתר ארכיאולוגי | ||
| - | + | |ExtLinks=https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Drunk,_Bacchanalia_mosaic.JPG | |
| - | |ExtLinks= | + | |Contributors=Asaflotz, שירין ב.י, אופיר גלבוע, אלי לבן, איתן פ, מיטלמשומר, ליאו, אורן ויינר, אבי שמידע |
| - | |Contributors= | + | |csrc=SZ18 |
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=12/4/2022 05:23:01 |
|WinId=633298509069295305 | |WinId=633298509069295305 | ||
| - | | | + | |LongDescription= |
| + | |Accessibility= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 05:23, 4 בדצמבר 2022
271 מ'
תקציר
שרידים עתיקים ומרשימים מהישוב העתיק והמשגשג שהיה פעם באיזור, ציפורי!
הכניסה בתשלום.
אחת הערים החשובות של הגליל בתקופת הבית השני והתלמוד והמשנה.
ממצודה קטנה בתקופת ההתנחלות הישראלית לישוב מבוצר בתקופה החשמונאית לעיירה חשובה בתקופת בית שני עד לעיר מרכזית בתקופת התלמוד והמשנה עם הפסקה עד לתקופה הצלבנית.
חשיבותה ממיקומה על ציר רוחב חשוב מעכו לטבריה ולנצרת.
את מימיה ברובם קיבלה מעינות ציפורי באמת מים.
נכבשה ע"י הורדוס מידי הקנאים ונשרפה שוב ע"י הנציב הרומי והוקמה שוב ע"י הורדוס אנטיפס יחד עם טבריה.
יהודי ציפורי לא היו לאומנים כמו רוב אחיהם הגליליים ויושבה ע"י יהודים עשירים מאוד.
היה בה עיר עליונה ועיר תחתונה כאשר אנשי העיר העליונה קיבלו את מימיהם מן הגשם בבורות אגירה מרשימים.
לא השתתפה במרד הגדול וניצלה מכליון ונהרו אליה פליטים רבים אחרי החורבן.
שמה שונה מאוחר יותר ל"דיוקיסריה" ורבי יהודה הנשיא עבר להתגורר בה.
בגלל עירוב של יהודים וגרים התקיימו בציפורי כמו בשאר הערים המעורבות חיים משותפים והיו בה בתי כנסת רבים אחד לכל עדה במקביל למקדש פגני גדול לאלים הקפיטולינים.
נחרבה במרד גאלוס ב-351 ושוקמה עם התגברות הנצרות נבנו בה כנסיות.
יושבה גם בתקופה הערבית הקדומה ויהודים התגוררו בה עד לכיבוש הצלבני שהקים בה מצודה חשובה שנהרסה מיד לאחר קרב קרני חיטין ע"י אנשיו של סאלאח א דין.
במאה ה-18 טהר אל עומר הקים פה את אחד ממבצריו בגליל שנראה עד היום בראש הגבעה למרחקים.
בערבית "צפוריה" והכפר נהרס במלחמת העצמאות מאחר ותושביו פגעו בתחבורה יהודית הן בימי המרד הערבי והן מאוחר במלחמת השחרור (חלקם היו מאנשי כנופיות עז א-דין אל קסם) ציפורי הפכה מוקד לכנופיות קטלניות ועל חורבותיה הוקם המושב ציפורי. אנשי הכפר חיים היום בשכונת ספורייה בנצרת
בציפורי הקדומה אתרים רבים ומעניינים כולל בית כנסת עם כתובת פסיפס נדירה.
באחד מבתי האמידים ישנה רצפת פסיפס עם דמות של אשה יפה שנקראת"המונה ליזה של הגליל"
הרחבה
סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות:
מקור:Asaflotz, שירין ב.י, אופיר גלבוע, אלי לבן, איתן פ, מיטלמשומר, ליאו, אורן ויינר, אבי שמידע
תאריך עדכון: 12/4/2022 05:23:01
קישורים חיצוניים
https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Drunk,_Bacchanalia_mosaic.JPG
