נבי יושע

מתוך עמוד ענן

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(שם:נבי יושע. תיאור:מקאם מוסלמי. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש)
 
(4 גרסאות ביניים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{Point
{{Point
-
|Lon=35.556652131075225
+
|Lon=35.556652131075
-
|Lat=33.11291087549086
+
|Lat=33.112910875491
|Height=374
|Height=374
-
|MeasuredByGPS=No
+
|MeasuredByGPS=Yes
|Name=נבי יושע
|Name=נבי יושע
-
|Description=מקאם מוסלמי. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש המתחם כמקאם שיעי (מבנה קדוש).  
+
|Description=מקאם מוסלמי. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש המתחם כמקאם שיעי (מבנה קדוש). ניתן להבחין במקום בחצר מרוצפת אבן מוקפת בחדרים ושבמרכזה  בור מים. בתוך מבני הכיפות מצויים ציוני קבר המיוחס לרבי יוסי ממלחיא, תושביו השיעיים של המקום ייחסו אותו לנבי יושע הוא יהושע בן נון. יתכן שמסורת זאת מקורה בקרבה של המקום לתל קדש. ע"פ סקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצא כי מבנה המקאם נבנה לכל המוקדם במאות 17-18, תקופת ההתישבות וההתבססות של  האוכלוסיה המתואלית/שיעית באזור.   ממערב למבנה, על צלע ההר, פזורים קברים ששייכים לכפר הקטן ששכן מסביב למבנה. בתוך המבנה ניתן לזהות את מקום המח'ראב לכיוון מכה. במלחמת השחרור היה הכפר חלק ממוקדי הלחימה של כוחות הפלמ"ח בקרב על מצודת נבי יושע. האתר הינו אתר עתיקות מוכרז וכל עבודה , שיפוץ, פגיעה במקום אסורה.
-
ניתן להבחין במקום בחצר מרוצפת אבן מוקפת בחדרים ושבמרכזה  בור מים. בתוך מבני הכיפות מצויים ציוני קבר שיוחסו על ידי תושביו השיעים של האזור לנבי יושע הוא יהושע בן נון.
+
|images=נבייושע.JPG
-
יתכן שמסורת זאת מקורה בקרבה של המקום לתל קדש. ע"פ סקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצא כי מבנה המקאם נבנה לכל המוקדם מהמאות 17-18, תקופת ההתישבות וההתבססות של  האוכלוסיה המתואלית/שיעית באזור.
+
|Accessibility=רכב שטח
-
ממערב למבנה, על צלע ההר, פזורים קברים ששייכים לכפר הקטן ששכן מסביב למבנה. בתוך המבנה ניתן לזהות את מקום המח'רב לכיוון מכה.
+
-
במלחמת השחרור היה הכפר חלק ממוקדי הלחימה של כוחות הפלמ"ח בקרב על מצודת נבי יושע.
+
-
 
+
-
האתר הינו אתר עתיקות מוכרז וכל עבודה , שיפוץ, פגיעה במקום אסורה.
+
-
|images=נבייושע.JPG,
+
|PointType=קבר
|PointType=קבר
-
|ExtLinks=http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A2
+
|Contributors=נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד, Marikriber, Bya014, יודי 148, Zvib4, היסטוריה על המפה, קולינריה דרוזית לגוף ולנפש
-
|Contributors=נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד, Marikriber
+
|csrc=mobile
-
|csrc=IZ15
+
|LastUpdate=9/23/2022 10:55:26
-
|LastUpdate=5/3/2014 08:26:16
+
|WinId=633033381118355739
|WinId=633033381118355739
-
|Csrc=
 
|LongDescription=
|LongDescription=
-
|Accessibility=
+
|ExtLinks=http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A2
}}
}}

גרסה אחרונה מתאריך 10:55, 23 בספטמבר 2022

נבייושע.JPG

   374 מ'

תקציר

מקאם מוסלמי. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש המתחם כמקאם שיעי (מבנה קדוש). ניתן להבחין במקום בחצר מרוצפת אבן מוקפת בחדרים ושבמרכזה בור מים. בתוך מבני הכיפות מצויים ציוני קבר המיוחס לרבי יוסי ממלחיא, תושביו השיעיים של המקום ייחסו אותו לנבי יושע הוא יהושע בן נון. יתכן שמסורת זאת מקורה בקרבה של המקום לתל קדש. ע"פ סקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצא כי מבנה המקאם נבנה לכל המוקדם במאות 17-18, תקופת ההתישבות וההתבססות של האוכלוסיה המתואלית/שיעית באזור. ממערב למבנה, על צלע ההר, פזורים קברים ששייכים לכפר הקטן ששכן מסביב למבנה. בתוך המבנה ניתן לזהות את מקום המח'ראב לכיוון מכה. במלחמת השחרור היה הכפר חלק ממוקדי הלחימה של כוחות הפלמ"ח בקרב על מצודת נבי יושע. האתר הינו אתר עתיקות מוכרז וכל עבודה , שיפוץ, פגיעה במקום אסורה.

הרחבה



סיווג: קבר
נגישות: רכב שטח
מקור:נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד, Marikriber, Bya014, יודי 148, Zvib4, היסטוריה על המפה, קולינריה דרוזית לגוף ולנפש
תאריך עדכון: 9/23/2022 10:55:26

קישורים חיצוניים

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A2





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים