חורבת בשית
מתוך עמוד ענן
Wonderlust75 (שיחה | תרומות) (שם:חורבת בשית. תיאור:שרידי הכפר הפלסטיני בשעת עם המבנה הדתי האסלאמי שעמד במרכזו -1931 נמנו בכפר 1,125 תושבים שהתגוררו ב-333 בתים, ואילו ב-1944-45 על) |
|||
| (6 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=34. | + | |Lon=34.748095663256 |
| - | |Lat=31. | + | |Lat=31.822978947797 |
| - | |Height= | + | |Height=59 |
| - | |MeasuredByGPS= | + | |MeasuredByGPS=Yes |
|Name=חורבת בשית | |Name=חורבת בשית | ||
| - | |Description=בנוסף לכפר הערבי שהיה במקום ושתושביו, שסיכנו את היהודים באשדוד וגדרה סולקו ב11.5.48, | + | |Description=שרידי הכפר הפלסטיני בשעת עם המבנה הדתי האסלאמי שעמד במרכזו -1931 נמנו בכפר 1,125 תושבים שהתגוררו ב-333 בתים, ואילו ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-1,620, בעיקר מוסלמים. צורת הכפר היתה מלבנית, והוא התפרס בכיוון מזרח-מערב. מסגד עמד במרכזו, והיו בו כמה בארות. בית ספר יסודי נוסד בכפר ב-1921, ולמדו בו 148 תלמידים באמצע שנות ה-1940. אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 18,553 דונם. הפעילות הכלכלית העיקרית של תושבי הכפר היתה חקלאות וגידול בעלי חיים. הם גידלו בעיקר דגנים, אך גם עצי פרי בבוסתנים שגבלו בכפר ממערב ומצפון-מזרח. בכפר נמצאו תל ארכיאולוגי ושרידי מזבח. בסמוך היה אתר ארכיאולוגי נוסף, אל-נבי אל-ערפאת, בו נמצאו עמודים, בורות מים וחרסים. |
| + | |||
| + | חטיבת גבעתי כבשה את בשית ב-12 או ב-13 במאי 1948, ממש לפני תום המנדט הבריטי. סוכנות AP דיווחה שההגנה טענה לכיבוש שלושה כפרים ב-12 למאי, בהם בשית, אשר תואר בפי ההגנה כ"מרכז ערבי חזק". ההיסטוריון הישראלי בני מוריס קבע שהכפר נכבש יום מאוחר יותר, והתרוקן מתושביו לפני המתקפה. 'ספר תולדות ההגנה' מציין, כנראה בטעות, שחטיבת אלכסנדרוני היתה אחראית למתקפה. | ||
| + | |||
| + | בכל האזור ניתן לראות צברים רבים, שרידים מהאדמות החקלאיות של הכפר. | ||
| + | בנוסף לכפר הערבי שהיה במקום ושתושביו, שסיכנו את היהודים באשדוד וגדרה סולקו ב11.5.48, | ||
במקום יש שרידי יישוב מהתקופה המוסלמית הקדומה - מאות 7-10 ומהתקופה הצבלנית מהמאות ה12-13. | במקום יש שרידי יישוב מהתקופה המוסלמית הקדומה - מאות 7-10 ומהתקופה הצבלנית מהמאות ה12-13. | ||
| - | | | + | |images=בניה-26-Edit.jpg |
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
| - | |PointType=אתר | + | |PointType=אתר קרבות |
| - | | | + | |Contributors=עמית הורן, דני ברק, אביחי21, אילן אביטל, Wonderlust75 |
| - | | | + | |csrc=mobile |
| - | + | |LastUpdate=7/4/2022 15:44:08 | |
| - | |LastUpdate= | + | |
|WinId=633799872916000001 | |WinId=633799872916000001 | ||
| - | | | + | |LongDescription=ב- 30.3.1948 נערך כאן מבצע ''השמד'' של גדוד 53 מחטיבת גבעתי. |
| + | המבנה הוא קבר שלפי המסורת הערבית הוא של נבי שית הלא הוא שת בן אדם. | ||
| + | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 15:44, 4 ביולי 2022
59 מ'
תקציר
שרידי הכפר הפלסטיני בשעת עם המבנה הדתי האסלאמי שעמד במרכזו -1931 נמנו בכפר 1,125 תושבים שהתגוררו ב-333 בתים, ואילו ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-1,620, בעיקר מוסלמים. צורת הכפר היתה מלבנית, והוא התפרס בכיוון מזרח-מערב. מסגד עמד במרכזו, והיו בו כמה בארות. בית ספר יסודי נוסד בכפר ב-1921, ולמדו בו 148 תלמידים באמצע שנות ה-1940. אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 18,553 דונם. הפעילות הכלכלית העיקרית של תושבי הכפר היתה חקלאות וגידול בעלי חיים. הם גידלו בעיקר דגנים, אך גם עצי פרי בבוסתנים שגבלו בכפר ממערב ומצפון-מזרח. בכפר נמצאו תל ארכיאולוגי ושרידי מזבח. בסמוך היה אתר ארכיאולוגי נוסף, אל-נבי אל-ערפאת, בו נמצאו עמודים, בורות מים וחרסים.
חטיבת גבעתי כבשה את בשית ב-12 או ב-13 במאי 1948, ממש לפני תום המנדט הבריטי. סוכנות AP דיווחה שההגנה טענה לכיבוש שלושה כפרים ב-12 למאי, בהם בשית, אשר תואר בפי ההגנה כ"מרכז ערבי חזק". ההיסטוריון הישראלי בני מוריס קבע שהכפר נכבש יום מאוחר יותר, והתרוקן מתושביו לפני המתקפה. 'ספר תולדות ההגנה' מציין, כנראה בטעות, שחטיבת אלכסנדרוני היתה אחראית למתקפה.
בכל האזור ניתן לראות צברים רבים, שרידים מהאדמות החקלאיות של הכפר. בנוסף לכפר הערבי שהיה במקום ושתושביו, שסיכנו את היהודים באשדוד וגדרה סולקו ב11.5.48,
במקום יש שרידי יישוב מהתקופה המוסלמית הקדומה - מאות 7-10 ומהתקופה הצבלנית מהמאות ה12-13.
הרחבה
ב- 30.3.1948 נערך כאן מבצע השמד של גדוד 53 מחטיבת גבעתי.
המבנה הוא קבר שלפי המסורת הערבית הוא של נבי שית הלא הוא שת בן אדם.
סיווג: אתר קרבות
נגישות:
מקור:עמית הורן, דני ברק, אביחי21, אילן אביטל, Wonderlust75
תאריך עדכון: 7/4/2022 15:44:08
קישורים חיצוניים
