תל בית ירח - צינברי
מתוך עמוד ענן
(שם:תל בית ירח - צינברי. תיאור:תל גדול הממוקם בין שני אפיקי הירדן הישן היבש והחדש הזורם. בימי קדם בעת עונה גשומה הירדן היה זורם בשני אפיקיו ו) |
|||
| (4 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.572035312653 |
| - | |Lat=32. | + | |Lat=32.718284002644 |
|Height=-199 | |Height=-199 | ||
| - | |MeasuredByGPS= | + | |MeasuredByGPS=Yes |
| - | |Name=תל בית ירח | + | |Name=תל בית ירח - צינברי |
| - | |Description=תל גדול הממוקם בין שני אפיקי הירדן הישן היבש והחדש הזורם. בימי קדם בעת עונה גשומה הירדן היה זורם בשני אפיקיו וכך המקום היה הופך לאי ממש. | + | |Description=תל גדול הממוקם בין שני אפיקי הירדן הישן היבש והחדש הזורם. בימי קדם בעת עונה גשומה הירדן היה זורם בשני אפיקיו וכך המקום היה הופך לאי ממש. במקום שכנו שתי עיירות יהודיות גדולות בתקופת התלמוד - בית ירח וצינברי, הנזכרות רבות בתלמוד ובמדרש במיקום זה בדיוק - שפך הירדן מהכנרת. |
| - | + | העיר צינברי נזכרת גם אצל יוסף בן מתתיהו ובמקורות חיצוניים, ובמקורות חז"ל נזכר בית הכנסת בה, וכן נזכר האמורא לוי צינבריא בן המקום. כמו כן, נזכרים גידולי הפירות המשובחים של צינברי, ומצוין כי צינברי צמודה לבית ירח. | |
| - | + | התל עצמו ראשיתו בתקופה הכלכוליתית וסופו בתקופה הצלבנית. | |
| - | + | ||
האזור היה חקלאי פורה ומים היו בשפע כן הדרך שיצאה מכאן עברה לכיוון בקעת בית שאן או מזרחה לחורן. | האזור היה חקלאי פורה ומים היו בשפע כן הדרך שיצאה מכאן עברה לכיוון בקעת בית שאן או מזרחה לחורן. | ||
| - | + | ע"פ השם בית ירח מקובל להאמין לפולחן הירח הכנעני בעיר. מיקומה של "פילוטריה" ההליניסטית. | |
| - | ע"פ השם בית ירח מקובל להאמין לפולחן הירח הכנעני בעיר. | + | בתקופה הרומית והביזנטית העיר התמזגה עם "צינברי" הסמוכה והיו לעיר אחת שנקראה "צינברי" - "כגון בית ירח וצינבריי" (ירושלמי מגילה פ"א ה"א), וכן "אין ירדן אלא מבית ירח ולמטה" (בכורות נה א). בצינברי ישבו כאמור גם מספר חכמים, ובהם ר' לוי צינבריא (ירושלמי שביעית פ"ו ה"ב, ירושלמי ע"ז פ"ב ה"ט). המקום יושב מהתקופה הכלכוליתית ובתקופה הברונזאית נחשבה לעיר הגדולה והמרכזית של האזור. |
| - | + | ||
| - | מיקומה של "פילוטריה" ההליניסטית. | + | |
| - | + | ||
| - | בתקופה | + | |
| - | + | ||
| - | המקום יושב מהתקופה הכלכוליתית ובתקופה הברונזאית נחשבה לעיר הגדולה והמרכזית של האזור. | + | |
| - | + | ||
במקום נמצאו ה"מעגלים" שהם אסמי תבואה מהגדולים בארץ. במוזיאון ישראל מוצגים "כלי בית ירח", מדובר בכנים לקדרות בסגנון קוקאזי, האם מדובר במהגרים? | במקום נמצאו ה"מעגלים" שהם אסמי תבואה מהגדולים בארץ. במוזיאון ישראל מוצגים "כלי בית ירח", מדובר בכנים לקדרות בסגנון קוקאזי, האם מדובר במהגרים? | ||
| - | |||
העיר נהרסה ועמדה שוממה עד לתקופה הפרסית ומאז השתקמה אך הגיעה שוב לשיאה בתקופת הבית השני עם השתפרות המצב באזור והעיר נקראה "פילוטריה" והיתה מבוצרת מאוד עד לתקופה הרומית. | העיר נהרסה ועמדה שוממה עד לתקופה הפרסית ומאז השתקמה אך הגיעה שוב לשיאה בתקופת הבית השני עם השתפרות המצב באזור והעיר נקראה "פילוטריה" והיתה מבוצרת מאוד עד לתקופה הרומית. | ||
| - | |||
במקום התגלו שרידי בית כנסת שנבנתה עליו מצודה רומית גדולה ובסמוך כנסייה מן התקופה הביזנטית. | במקום התגלו שרידי בית כנסת שנבנתה עליו מצודה רומית גדולה ובסמוך כנסייה מן התקופה הביזנטית. | ||
| - | |||
בתקופה הערבית ארמון חורף עם בית מרחץ של האומיים. בתקופה זו היו כאן 2 גשרים מעל הירדן שחיברו את התל לדרך טבריה בית שאן. היה סיפון שהעביר מים אל התל מאמת ברניקי. הארמון נחשב לביכ"ס והיום הוא מזוהה ללא ספק כארמון אומאי | בתקופה הערבית ארמון חורף עם בית מרחץ של האומיים. בתקופה זו היו כאן 2 גשרים מעל הירדן שחיברו את התל לדרך טבריה בית שאן. היה סיפון שהעביר מים אל התל מאמת ברניקי. הארמון נחשב לביכ"ס והיום הוא מזוהה ללא ספק כארמון אומאי | ||
| שורה 32: | שורה 21: | ||
החפירות במקום עדיין מתנהלות. הכניסה, כנראה בינתיים, מ'אהלו'. | החפירות במקום עדיין מתנהלות. הכניסה, כנראה בינתיים, מ'אהלו'. | ||
| - | |images=תל בית ירח.JPG, | + | |images=תל בית ירח.JPG,2022-05-20T19_31_48.889871357664.jpg,2022-05-20T19_32_05.688738641294.jpg |
| + | |Accessibility= | ||
|PointType=תל | |PointType=תל | ||
| - | + | |Contributors=שירין ב.י, Marikriber, Shiran0479, Sapir.lior, ליאו, אסף י-ם, Udimannor | |
| - | |Contributors=שירין ב.י, Marikriber, Shiran0479, Sapir.lior, ליאו | + | |csrc=mobile |
| - | |csrc= | + | |LastUpdate=5/20/2022 16:27:10 |
| - | |LastUpdate= | + | |
|WinId=633476841692895361 | |WinId=633476841692895361 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
| - | | | + | |ExtLinks=http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id |
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 16:27, 20 במאי 2022
-199 מ'
תקציר
תל גדול הממוקם בין שני אפיקי הירדן הישן היבש והחדש הזורם. בימי קדם בעת עונה גשומה הירדן היה זורם בשני אפיקיו וכך המקום היה הופך לאי ממש. במקום שכנו שתי עיירות יהודיות גדולות בתקופת התלמוד - בית ירח וצינברי, הנזכרות רבות בתלמוד ובמדרש במיקום זה בדיוק - שפך הירדן מהכנרת. העיר צינברי נזכרת גם אצל יוסף בן מתתיהו ובמקורות חיצוניים, ובמקורות חז"ל נזכר בית הכנסת בה, וכן נזכר האמורא לוי צינבריא בן המקום. כמו כן, נזכרים גידולי הפירות המשובחים של צינברי, ומצוין כי צינברי צמודה לבית ירח. התל עצמו ראשיתו בתקופה הכלכוליתית וסופו בתקופה הצלבנית. האזור היה חקלאי פורה ומים היו בשפע כן הדרך שיצאה מכאן עברה לכיוון בקעת בית שאן או מזרחה לחורן. ע"פ השם בית ירח מקובל להאמין לפולחן הירח הכנעני בעיר. מיקומה של "פילוטריה" ההליניסטית. בתקופה הרומית והביזנטית העיר התמזגה עם "צינברי" הסמוכה והיו לעיר אחת שנקראה "צינברי" - "כגון בית ירח וצינבריי" (ירושלמי מגילה פ"א ה"א), וכן "אין ירדן אלא מבית ירח ולמטה" (בכורות נה א). בצינברי ישבו כאמור גם מספר חכמים, ובהם ר' לוי צינבריא (ירושלמי שביעית פ"ו ה"ב, ירושלמי ע"ז פ"ב ה"ט). המקום יושב מהתקופה הכלכוליתית ובתקופה הברונזאית נחשבה לעיר הגדולה והמרכזית של האזור. במקום נמצאו ה"מעגלים" שהם אסמי תבואה מהגדולים בארץ. במוזיאון ישראל מוצגים "כלי בית ירח", מדובר בכנים לקדרות בסגנון קוקאזי, האם מדובר במהגרים? העיר נהרסה ועמדה שוממה עד לתקופה הפרסית ומאז השתקמה אך הגיעה שוב לשיאה בתקופת הבית השני עם השתפרות המצב באזור והעיר נקראה "פילוטריה" והיתה מבוצרת מאוד עד לתקופה הרומית. במקום התגלו שרידי בית כנסת שנבנתה עליו מצודה רומית גדולה ובסמוך כנסייה מן התקופה הביזנטית. בתקופה הערבית ארמון חורף עם בית מרחץ של האומיים. בתקופה זו היו כאן 2 גשרים מעל הירדן שחיברו את התל לדרך טבריה בית שאן. היה סיפון שהעביר מים אל התל מאמת ברניקי. הארמון נחשב לביכ"ס והיום הוא מזוהה ללא ספק כארמון אומאי
והישוב שנקרא צינברי הוזכר בתעודות עד למאה ה-15.
ב1904 השטח נרכש ע"י יק"א והמושבה כנרת נבנתה בסמוך.
החפירות במקום עדיין מתנהלות. הכניסה, כנראה בינתיים, מ'אהלו'.
הרחבה
סיווג: תל
נגישות:
מקור:שירין ב.י, Marikriber, Shiran0479, Sapir.lior, ליאו, אסף י-ם, Udimannor
תאריך עדכון: 5/20/2022 16:27:10
קישורים חיצוניים
http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id
