מערת אפולפאנס
מתוך עמוד ענן
מ (תיקון נ.צ.) |
(שם:מערת אפולפאנס. תיאור:מערת קבורה המקושטת בציורים של מסעות ציד, חיות מיתולוגיות וחיות אמיתיות. יחד עם "מערת המנגנים" שימשה המערה לקבורת ה) |
||
| (9 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=34. | + | |Lon=34.903552726247 |
| - | |Lat=31. | + | |Lat=31.591123448699 |
| - | |Height= | + | |Height=316 |
| - | |MeasuredByGPS= | + | |MeasuredByGPS=Yes |
| - | |Name=מערת | + | |Name=מערת אפולפאנס |
| - | |Description= | + | |Description=מערת קבורה המקושטת בציורים של מסעות ציד, חיות מיתולוגיות וחיות אמיתיות. |
| - | | | + | יחד עם "מערת המנגנים" שימשה המערה לקבורת הקהילה הצידונית שישבה במרשה בתקופה ההלניסטית. במערות השתמרו כתובות וציורי קיר מרשימים ביופיים. הכתובת החשובה ביותר היא של קבורת "אפולופאנס בן ססמיוס, ראש קהילת הצידונים במרשה משך שלושים ושלוש שנים, עושה טוב ואוהב עמו מכל בני זמנו, מת בגיל שבעים וארבע". |
| + | על קירות המערה עיטור צבעוני שכולל תאורי דמויות ובע"ח מציאותיים ומיתולוגיים. | ||
| + | העיטורים הושחתו ודהו זמן קצר לאחר גילויים, אך תועדו בפירוט ע"י החוקרים הרמן ותירש, ובמהלך שנת 1993 הוצבו ע"י הרט"ג לוחות יצוקים על גבי קירות המערה ובהם שחזור של הציורים, המבוסס על הצילומים של הציורים המקוריים. | ||
| + | סגנון הקבורה בכוכים הוא עדות חשובה ביותר להבנת מקור מנהג הקבורה של היהודים בימי בית שני בכוכים. מוצאו מצרי-תלמי, והוא "יובא" לארץ ישראל דרך ההלניסטים במרשה! | ||
| + | |images=DSC00135.JPG,DSC05191.JPG | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
|PointType=מערה | |PointType=מערה | ||
| - | | | + | |Contributors=עמית הורן, Dtichon, Tzafrirt1, Dannyherman, עופר פרומקין, אמר רבי שמעון, צביאלש |
| - | | | + | |csrc=mobile |
| - | + | |LastUpdate=10/24/2021 07:47:32 | |
| - | |LastUpdate= | + | |
|WinId=633570122125743922 | |WinId=633570122125743922 | ||
| - | | | + | |LongDescription=המערה שנחפרה היא מהמאה ה-3 לפנה"ס, מחולקת לאולם כניסה וכוכי קבורה אופקיים שממוקמים זה מול זה ושימשו את הצידונים שגרו כאן בתקופה ההלניסטית. מעל לכוכי הקבורה מצויירים ציורים של חיות ושאר דמויות מיתולוגיות, והמת שהה בהם כשנה עד שגופתו נרקבה ואז הועבר לקבורה משנית. |
| + | |||
| + | במערה כתוֹבות שונות, מעניינות ואפילו משעשעות: "גם זה תפוס" (כאילו שיש עומדים בתור) ואילו באחרת "אל תפריעו לה", כלומר, תנו לה למות בשקט. את הכיתובים כתבו בני משפחות המתים, ונראה לי שהיה נחמד לראות כמה כיתובים כאלו גם היום, אצל "המתים המודרניים". | ||
| + | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 07:47, 24 באוקטובר 2021
316 מ'
תקציר
מערת קבורה המקושטת בציורים של מסעות ציד, חיות מיתולוגיות וחיות אמיתיות.
יחד עם "מערת המנגנים" שימשה המערה לקבורת הקהילה הצידונית שישבה במרשה בתקופה ההלניסטית. במערות השתמרו כתובות וציורי קיר מרשימים ביופיים. הכתובת החשובה ביותר היא של קבורת "אפולופאנס בן ססמיוס, ראש קהילת הצידונים במרשה משך שלושים ושלוש שנים, עושה טוב ואוהב עמו מכל בני זמנו, מת בגיל שבעים וארבע".
על קירות המערה עיטור צבעוני שכולל תאורי דמויות ובע"ח מציאותיים ומיתולוגיים.
העיטורים הושחתו ודהו זמן קצר לאחר גילויים, אך תועדו בפירוט ע"י החוקרים הרמן ותירש, ובמהלך שנת 1993 הוצבו ע"י הרט"ג לוחות יצוקים על גבי קירות המערה ובהם שחזור של הציורים, המבוסס על הצילומים של הציורים המקוריים.
סגנון הקבורה בכוכים הוא עדות חשובה ביותר להבנת מקור מנהג הקבורה של היהודים בימי בית שני בכוכים. מוצאו מצרי-תלמי, והוא "יובא" לארץ ישראל דרך ההלניסטים במרשה!
הרחבה
המערה שנחפרה היא מהמאה ה-3 לפנה"ס, מחולקת לאולם כניסה וכוכי קבורה אופקיים שממוקמים זה מול זה ושימשו את הצידונים שגרו כאן בתקופה ההלניסטית. מעל לכוכי הקבורה מצויירים ציורים של חיות ושאר דמויות מיתולוגיות, והמת שהה בהם כשנה עד שגופתו נרקבה ואז הועבר לקבורה משנית.
במערה כתוֹבות שונות, מעניינות ואפילו משעשעות: "גם זה תפוס" (כאילו שיש עומדים בתור) ואילו באחרת "אל תפריעו לה", כלומר, תנו לה למות בשקט. את הכיתובים כתבו בני משפחות המתים, ונראה לי שהיה נחמד לראות כמה כיתובים כאלו גם היום, אצל "המתים המודרניים".
סיווג: מערה
נגישות:
מקור:עמית הורן, Dtichon, Tzafrirt1, Dannyherman, עופר פרומקין, אמר רבי שמעון, צביאלש
תאריך עדכון: 10/24/2021 07:47:32
קישורים חיצוניים
