בית הכנסת באשתמוע
מתוך עמוד ענן
| (11 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.067408589123 |
| - | |Lat=31. | + | |Lat=31.398706441244 |
| - | |Height= | + | |Height=717 |
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=בית הכנסת באשתמוע | |Name=בית הכנסת באשתמוע | ||
| - | |Description=העיירה סמוע | + | |Description=שמה הערבי של העיירה סמוע משמר את שם הישוב היהודי הקדום אשתמוע. אשתמוע נזכרה ברשימת הערים של נחלת יהודה (יהו' טו) וכעיר שניתנה לבני אהרון (יהו' כא). הישוב נזכר בין מקבלי השלל שהובא בידי דוד בחזרתו ממלחמתו בעמלקים. |
| + | בחפירותיו של ז' ייבין, נמצא ברצפת חדר קדום מצפון מערב לאולם ביהכ"נ, מטמון בן 26 ק"ג כסף בתוך חמש פכיות ובו תכשיטים פגומים, פיסות, נתכים וסיגים עשויים כסף. שתוארכו לתקופת המלוכה - מאות 10-11 לפסה"נ. ושמאחר והם נקברו כאוצר וכנראה שמשו צורף להתכה או כאמצעי תשלום-בצעי כסף ששילמו בהם לפי משקל הכסף. (יש הטוענים שהם רק שברים כך שקבורתם מלמדת על ערך רגשי ל"אוצר" ולא ערך כספי, ושאלו הכלים ששלח דוד). | ||
| - | + | אשתמוע נזכרת גם בכתב יד של התלמוד הירושלמי (מסכת נדרים)ובא אמורא בשם "רבי יסא דאישתמוע". אווסביוס מזכיר את אשתמוע כ"כפר גדול מאד של יהודים" | |
| - | כבר בשלהי שנות השלושים בחפירות שנערכו בעיר נתגלה בית כנסת עתיק ובו פסיפס וכתובות יהודיות. לאחר שחרור העיר שוב נערכו חפירות במקום. התגלו שרידי בית הכנסת עתיק ככל הנראה מראשית התקופה הביזנטית | + | הפעם האחרונה שאנו שומעים אותה בשמה זה דווקא החיד"א שמזכירה ככפר שבו גובים מיסי דרכים. |
| + | |||
| + | בתקופת טרום מלחמת ששת הימים היה הכפר בסיס לטרור ולאחר פעולת טרור בה נהרגו ונפצעו חיילים בהר בדר בוצעה ב13.12.66 פעולת תגמול גדולה כנגד הכפר בה לקח חלק כח צנחנים גדול שהמג"ד שלו, סא"ל יואב שחם, נהרג בקרב. פגז תועה פגע בבית הכנסת העתיק, אך נזקו תוקן בשנות השבעים. | ||
| + | |||
| + | כבר בשלהי שנות השלושים בחפירות שנערכו בעיר נתגלה בית כנסת עתיק ובו פסיפס וכתובות יהודיות. לאחר שחרור העיר שוב נערכו חפירות במקום. התגלו שרידי בית הכנסת עתיק ככל הנראה מראשית התקופה הביזנטית (מומלץ לעיין בעיון בקדמוניות 18). לאחר שהיהודים עזבו את המקום הוקמה כנסיה ביזנטית על גבי בית הכנסת. ובכיבוש הערבי הוסב המקום למסגד, ונבנה על גביו צריח. מתקופה זו ניתן להבחין ב"מחרב" הקבוע בקיר הדרומי. | ||
| + | |||
| + | בתקופה הצלבנית נבנה מבצר עם כנסיה ממזרח לבית הכנסת, עליו יושב המסגד של ימינו, וכותרות ממנו נמצאות במבואת בית הכנסת שבצד מזרח. | ||
| + | |||
| + | שרידים ומצצאים יהודים ניזוקו על ידי מקומיים במשך השנים אך עדין ניתן להבחין בפארו של בית הכנסת שעמד בעבר במקום. מדרום לבית הכנסת קיימת מערכת מסתור יפה שתועדה ונסקרה בידי זאב שפירא מבית יתיר. כיום שני הפתחים המובילים למערה סתומים על ידי אבנים וסלעים. | ||
| + | |||
| + | למגיעים לבית הכנסת: עקבו אחר המסגד, בית הכנסת בצידו המערבי (וכן ניתן לעקוב אחר הנ.צ. שדגם עמית מנדלסון). | ||
| + | |images=2018.09.27-075820.386.android.jpg | ||
| + | |PointType=בית כנסת עתיק | ||
| + | |Contributors=מאיר רוטר, עמית הורן, ליאו, נתנאל בן שי, Dodlike, אליצורטרבלסח, אלישי(-:, Doronsar | ||
| + | |csrc=I14 | ||
| + | |LastUpdate=1/29/2021 13:36:43 | ||
| + | |WinId=633962544902600194 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
| - | |||
| - | |||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
| - | |||
| - | |||
| - | |||
| - | |||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 13:36, 29 בינואר 2021
717 מ'
תקציר
שמה הערבי של העיירה סמוע משמר את שם הישוב היהודי הקדום אשתמוע. אשתמוע נזכרה ברשימת הערים של נחלת יהודה (יהו' טו) וכעיר שניתנה לבני אהרון (יהו' כא). הישוב נזכר בין מקבלי השלל שהובא בידי דוד בחזרתו ממלחמתו בעמלקים. בחפירותיו של ז' ייבין, נמצא ברצפת חדר קדום מצפון מערב לאולם ביהכ"נ, מטמון בן 26 ק"ג כסף בתוך חמש פכיות ובו תכשיטים פגומים, פיסות, נתכים וסיגים עשויים כסף. שתוארכו לתקופת המלוכה - מאות 10-11 לפסה"נ. ושמאחר והם נקברו כאוצר וכנראה שמשו צורף להתכה או כאמצעי תשלום-בצעי כסף ששילמו בהם לפי משקל הכסף. (יש הטוענים שהם רק שברים כך שקבורתם מלמדת על ערך רגשי ל"אוצר" ולא ערך כספי, ושאלו הכלים ששלח דוד).
אשתמוע נזכרת גם בכתב יד של התלמוד הירושלמי (מסכת נדרים)ובא אמורא בשם "רבי יסא דאישתמוע". אווסביוס מזכיר את אשתמוע כ"כפר גדול מאד של יהודים"
הפעם האחרונה שאנו שומעים אותה בשמה זה דווקא החיד"א שמזכירה ככפר שבו גובים מיסי דרכים.
בתקופת טרום מלחמת ששת הימים היה הכפר בסיס לטרור ולאחר פעולת טרור בה נהרגו ונפצעו חיילים בהר בדר בוצעה ב13.12.66 פעולת תגמול גדולה כנגד הכפר בה לקח חלק כח צנחנים גדול שהמג"ד שלו, סא"ל יואב שחם, נהרג בקרב. פגז תועה פגע בבית הכנסת העתיק, אך נזקו תוקן בשנות השבעים.
כבר בשלהי שנות השלושים בחפירות שנערכו בעיר נתגלה בית כנסת עתיק ובו פסיפס וכתובות יהודיות. לאחר שחרור העיר שוב נערכו חפירות במקום. התגלו שרידי בית הכנסת עתיק ככל הנראה מראשית התקופה הביזנטית (מומלץ לעיין בעיון בקדמוניות 18). לאחר שהיהודים עזבו את המקום הוקמה כנסיה ביזנטית על גבי בית הכנסת. ובכיבוש הערבי הוסב המקום למסגד, ונבנה על גביו צריח. מתקופה זו ניתן להבחין ב"מחרב" הקבוע בקיר הדרומי.
בתקופה הצלבנית נבנה מבצר עם כנסיה ממזרח לבית הכנסת, עליו יושב המסגד של ימינו, וכותרות ממנו נמצאות במבואת בית הכנסת שבצד מזרח.
שרידים ומצצאים יהודים ניזוקו על ידי מקומיים במשך השנים אך עדין ניתן להבחין בפארו של בית הכנסת שעמד בעבר במקום. מדרום לבית הכנסת קיימת מערכת מסתור יפה שתועדה ונסקרה בידי זאב שפירא מבית יתיר. כיום שני הפתחים המובילים למערה סתומים על ידי אבנים וסלעים.
למגיעים לבית הכנסת: עקבו אחר המסגד, בית הכנסת בצידו המערבי (וכן ניתן לעקוב אחר הנ.צ. שדגם עמית מנדלסון).
הרחבה
סיווג: בית כנסת עתיק
נגישות:
מקור:מאיר רוטר, עמית הורן, ליאו, נתנאל בן שי, Dodlike, אליצורטרבלסח, אלישי(-:, Doronsar
תאריך עדכון: 1/29/2021 13:36:43
קישורים חיצוניים
