חרבת מנות-ח' ביבריה//wrong/
מתוך עמוד ענן
(שם:חרבת מנות-ח' ביבריה//wrong/ . תיאור:אחת החוות המבוצרות והחשובות של נסיכות הגליל הצלבנית. במקום שרידים רבים בעיקר של קומות המרתף, גתות חצובו) |
|||
| (7 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.15079198868 |
| - | |Lat=33. | + | |Lat=33.040986628988 |
| - | |Height= | + | |Height=75 |
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
| - | |Name=חרבת מנות | + | |Name=חרבת מנות-ח' ביבריה//wrong/ |
|Description=אחת החוות המבוצרות והחשובות של נסיכות הגליל הצלבנית. | |Description=אחת החוות המבוצרות והחשובות של נסיכות הגליל הצלבנית. | ||
| - | במקום שרידים רבים בעיקר של קומות המרתף, גתות חצובות בסלע האם ,אמת מים ומתקן סחיטה כנראה של קנה סוכר שגודל במקום ע"י הצלבנים. | + | במקום שרידים רבים בעיקר של קומות המרתף, גתות חצובות בסלע האם ,אמת מים ומתקן סחיטה כנראה של קנה סוכר שגודל במקום ע"י הצלבנים (מסכרה). |
המקום נקרא "ביברה" ע"פ מקורות יהודים אך ישב בתקופה הביזנטית בחרבת סוגר הממוקמת 300 מטר מצפון מזרח מעבר לכביש. | המקום נקרא "ביברה" ע"פ מקורות יהודים אך ישב בתקופה הביזנטית בחרבת סוגר הממוקמת 300 מטר מצפון מזרח מעבר לכביש. | ||
| - | | | + | |images=בסיס המכבש בורג לסחיטת הסוכר חורבת חנות.jpg,חרבת מנות.JPG, |
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
|PointType=חורבה | |PointType=חורבה | ||
| - | + | |Contributors=שירין ב.י, Asaflotz, שמוליק שפירא, עינת גרא, צוות08, מושיקסלע | |
| - | + | |csrc=I14 | |
| - | |Contributors=שירין ב.י | + | |LastUpdate=12/22/2020 06:35:51 |
| - | |LastUpdate= | + | |
|WinId=633461103558857140 | |WinId=633461103558857140 | ||
| - | | | + | |LongDescription=הצלבנים נתקלו לראשונה בקני הסוכר ובגידולם במאה הי"א, עת הגיעו לחופי לבנון. הם הכירו בערכו הכלכלי של גידול הקנים, הפקת סוכר וייצואו לאירופה. ככל הנראה, הצלבנים הם שהחלו בפיתוח תהליך הפקתו של הסוכר הגבישי בחרוטים ובקנקניות מולסה, עובדה שהקלה על שינועו ושיווקו באירופה. |
| + | האתר מנות מוזכר במקורות הצלבניים החל מהמחצית השנייה של המאה הי"ב בשם Manueth, בהקשר של ייצור הסוכר. על אף חילופי השלטון התדירים באזור בין הצלבנים למוסלמים, המפעל שמר על ייעודו המקורי, ככל הנראה עד המאה הט"ז, עת שימשה החווה לגידול ג'מוסים. לאחר מכן ניטש המקום. | ||
| + | |||
| + | האתר כולל שרידי אמה שהוליכה מים מנחל כזיב הסמוך, שרידי טחנה שנועדה לרסק בכוח המים את קני הסוכר, מגלשי טחנת ריסוק, בסיס מכבש בורג למיצוי נוזלים מהקנים המרוסקים, שרידי אולם מקומר גדול (8X 35 מ') ובבסיסו תנורים לבישול ולזיקוק מיץ קני הסוכר, שרידי אולם נוסף מצפון וקמרון תת-קרקעי מדרום. | ||
| + | השרידים החשופים נישאים לגובה של עד 7 מ'. מפלס הקרקע הנוכחי גבוה ממפלסו המקורי בכ-3 מ' בשל מפולות וסחף. השתרשות צמחייה בליבת הקירות, העדר תחזוקה ושוד אבני הגזית האיצו את תהליכי הבליה. במקומות מסוימים ישנה סכנה בטיחותית למבקרים.מעקב אחר סימון שבילים ירוק מוליך לשרידים רבים המופיעים במידע הנ"ל וכן בסקר רשות העתיקות "חניתה-2 ". | ||
| + | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 06:35, 22 בדצמבר 2020
75 מ'
תקציר
אחת החוות המבוצרות והחשובות של נסיכות הגליל הצלבנית.
במקום שרידים רבים בעיקר של קומות המרתף, גתות חצובות בסלע האם ,אמת מים ומתקן סחיטה כנראה של קנה סוכר שגודל במקום ע"י הצלבנים (מסכרה).
המקום נקרא "ביברה" ע"פ מקורות יהודים אך ישב בתקופה הביזנטית בחרבת סוגר הממוקמת 300 מטר מצפון מזרח מעבר לכביש.
הרחבה
הצלבנים נתקלו לראשונה בקני הסוכר ובגידולם במאה הי"א, עת הגיעו לחופי לבנון. הם הכירו בערכו הכלכלי של גידול הקנים, הפקת סוכר וייצואו לאירופה. ככל הנראה, הצלבנים הם שהחלו בפיתוח תהליך הפקתו של הסוכר הגבישי בחרוטים ובקנקניות מולסה, עובדה שהקלה על שינועו ושיווקו באירופה. האתר מנות מוזכר במקורות הצלבניים החל מהמחצית השנייה של המאה הי"ב בשם Manueth, בהקשר של ייצור הסוכר. על אף חילופי השלטון התדירים באזור בין הצלבנים למוסלמים, המפעל שמר על ייעודו המקורי, ככל הנראה עד המאה הט"ז, עת שימשה החווה לגידול ג'מוסים. לאחר מכן ניטש המקום.
האתר כולל שרידי אמה שהוליכה מים מנחל כזיב הסמוך, שרידי טחנה שנועדה לרסק בכוח המים את קני הסוכר, מגלשי טחנת ריסוק, בסיס מכבש בורג למיצוי נוזלים מהקנים המרוסקים, שרידי אולם מקומר גדול (8X 35 מ') ובבסיסו תנורים לבישול ולזיקוק מיץ קני הסוכר, שרידי אולם נוסף מצפון וקמרון תת-קרקעי מדרום.
השרידים החשופים נישאים לגובה של עד 7 מ'. מפלס הקרקע הנוכחי גבוה ממפלסו המקורי בכ-3 מ' בשל מפולות וסחף. השתרשות צמחייה בליבת הקירות, העדר תחזוקה ושוד אבני הגזית האיצו את תהליכי הבליה. במקומות מסוימים ישנה סכנה בטיחותית למבקרים.מעקב אחר סימון שבילים ירוק מוליך לשרידים רבים המופיעים במידע הנ"ל וכן בסקר רשות העתיקות "חניתה-2 ".
סיווג: חורבה
נגישות:
מקור:שירין ב.י, Asaflotz, שמוליק שפירא, עינת גרא, צוות08, מושיקסלע
תאריך עדכון: 12/22/2020 06:35:51
קישורים חיצוניים
