תל קדש המזרחי
מתוך עמוד ענן
(שם:תל קדש המזרחי. תיאור:אחד הגדולים והחשובים שבתלי הגליל ובו שרידי מקדש רומאי, הנחשב למרשים ביותר בישראל ובקרבתו פזורים סרקופגים גדולים ו) |
|||
(3 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
- | |Lon=35. | + | |Lon=35.53204281418027 |
- | |Lat=33. | + | |Lat=33.11285910643208 |
- | |Height= | + | |Height=435 |
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=תל קדש המזרחי | |Name=תל קדש המזרחי | ||
- | |Description=אחד הגדולים והחשובים שבתלי הגליל ובו שרידי מקדש רומאי, הנחשב למרשים ביותר בישראל ובקרבתו פזורים סרקופגים גדולים ונאים. סמוך לתל מצויים שרידי היכל רומי מהמאות השניה והשלישית לספירה ושרידי מאוזולאום. המקדש הרומאי בצד הצפון-מזרחי של הכביש שקיר אחד שלו שרד לגובה שבעה מטרים ושעמודים ועיטורים רבים שלו פזורים סביב, הוא מן המפוארים ביותר ששרדו בשטח ארץ ישראל. מדובר במקדש מונומנטלי לאל בעל-שמין, וזאת על סמך מספר כתובות יווניות שנמצאו באתר. בעל שמין היה ראש האלים של תושבי המרחב הסורי-פיניקי בתקופה הרומאית מאוחר יותר בתקופה הרומית סגדו במקום להליוס אל השמש. | + | |Description=אחד הגדולים והחשובים שבתלי הגליל ובו שרידי מקדש רומאי, הנחשב למרשים ביותר בישראל ובקרבתו פזורים סרקופגים גדולים ונאים. סמוך לתל מצויים שרידי היכל רומי מהמאות השניה והשלישית לספירה ושרידי מאוזולאום. המקדש הרומאי בצד הצפון-מזרחי של הכביש שקיר אחד שלו שרד לגובה שבעה מטרים ושעמודים ועיטורים רבים שלו פזורים סביב, הוא מן המפוארים ביותר ששרדו בשטח ארץ ישראל. מדובר במקדש מונומנטלי לאל בעל-שמין, וזאת על סמך מספר כתובות יווניות שנמצאו באתר. בעל שמין היה ראש האלים של תושבי המרחב הסורי-פיניקי בתקופה הרומאית מאוחר יותר בתקופה הרומית סגדו במקום להליוס אל השמש ושמו נותר בפי הערבים כחרבת האליס. בחזית ניתן לראות לפחות שני עיטורי עייטים. |
- | + | נראה שהכניסה למקדש זה, נשמרה לכוהני המקדש בלבד. לכן, בצידי הפתחים נחצבו גומחות בהן ניתן היה להזרים נסך דרך נקב מהודר אל תוך המקדש. | |
- | + | ||
- | + | ||
- | נראה שהכניסה למקדש זה, נשמרה לכוהני המקדש בלבד. לכן, בצידי הפתחים נחצבו גומחות בהן ניתן היה להזרים | + | |
- | + | ||
תושבי האזור השתמשו בסרקופגים כשוקת לצאן. | תושבי האזור השתמשו בסרקופגים כשוקת לצאן. | ||
- | + | ניתן לראות בשטח סרקופגים בודדים וזוגיים ואת מכסי האבן הגדולים והמעוטרים שלהם, שזכו בשנים האחרונות להפוך בידי אנשים שאינם יודעים ארכיאולוגיה לציון קברי דבורה הנביאה וברק בן אבינועם. לדברי "אלקנה-100"קבר דבורה נדד יחד עם אבינועם לנחלת שבט נפתלי. | |
- | + | ||
- | + | ||
- | ניתן לראות בשטח סרקופגים בודדים וזוגיים ואת מכסי האבן הגדולים והמעוטרים שלהם, שזכו בשנים האחרונות להפוך בידי אנשים שאינם יודעים ארכיאולוגיה לציון קברי דבורה הנביאה וברק בן אבינועם. | + | |
- | + | ||
בהמשך השביל ישנה אלה אטלנטית ענקית שספגה במלחמת לבנון פגיעת קטיושה ישירה והתפצלה לכל הצדדים. | בהמשך השביל ישנה אלה אטלנטית ענקית שספגה במלחמת לבנון פגיעת קטיושה ישירה והתפצלה לכל הצדדים. | ||
- | לצערנו האלה הפגועה כבר לא קיימת, | + | לצערנו האלה הפגועה כבר לא קיימת, מישהו חתך אותה. מצד צפון לשביל יוצא עיגול אבן עם סימני שריפה באמצע שם היתה האלה. |
+ | על פי מטיילים נוספים: " במקום ארונות קבורה מהתקופה הרומית עם שרידי עיטורים פגניים.גרלנדות פרחים, אורנה וביניהם צעירים רוקדים, בפינות רקדניות מחוללות. הדמויות מושחתות. על הארון האחר דמות עיט גדול מושחתת ומן העבר השני איש לבוש טוגה. חלק מהסרקופגים זוגי. בסרקופג יש משענת ראש. הקברים מיוחסים לברק בן אבינועם, דבורה הנביאה ויעל אשת חבר הקיני. מעבר לכביש מצויים קבריהם של השבטים הקדושים אשר ונפתלי בני יעקב ע"ה (ארונות שקועים באדמה צבועים בכחול)." | ||
|images=תלקדשמז.JPG, | |images=תלקדשמז.JPG, | ||
- | |||
|PointType=אתר ארכיאולוגי | |PointType=אתר ארכיאולוגי | ||
- | |Contributors=נעם עציוני, אדםויזר, שירין ב.י, עמית הורן, Tzafrirt1, Marikriber, תחש | + | |Contributors=נעם עציוני, אדםויזר, שירין ב.י, עמית הורן, Tzafrirt1, Marikriber, תחש, חוגי סיירות, אבי שמידע |
- | |csrc= | + | |csrc=SZ17 |
- | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=7/18/2019 17:07:09 |
|WinId=633033381129912810 | |WinId=633033381129912810 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
+ | |Accessibility= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} |
גרסה אחרונה מתאריך 17:07, 18 ביולי 2019
תקציר
אחד הגדולים והחשובים שבתלי הגליל ובו שרידי מקדש רומאי, הנחשב למרשים ביותר בישראל ובקרבתו פזורים סרקופגים גדולים ונאים. סמוך לתל מצויים שרידי היכל רומי מהמאות השניה והשלישית לספירה ושרידי מאוזולאום. המקדש הרומאי בצד הצפון-מזרחי של הכביש שקיר אחד שלו שרד לגובה שבעה מטרים ושעמודים ועיטורים רבים שלו פזורים סביב, הוא מן המפוארים ביותר ששרדו בשטח ארץ ישראל. מדובר במקדש מונומנטלי לאל בעל-שמין, וזאת על סמך מספר כתובות יווניות שנמצאו באתר. בעל שמין היה ראש האלים של תושבי המרחב הסורי-פיניקי בתקופה הרומאית מאוחר יותר בתקופה הרומית סגדו במקום להליוס אל השמש ושמו נותר בפי הערבים כחרבת האליס. בחזית ניתן לראות לפחות שני עיטורי עייטים. נראה שהכניסה למקדש זה, נשמרה לכוהני המקדש בלבד. לכן, בצידי הפתחים נחצבו גומחות בהן ניתן היה להזרים נסך דרך נקב מהודר אל תוך המקדש. תושבי האזור השתמשו בסרקופגים כשוקת לצאן. ניתן לראות בשטח סרקופגים בודדים וזוגיים ואת מכסי האבן הגדולים והמעוטרים שלהם, שזכו בשנים האחרונות להפוך בידי אנשים שאינם יודעים ארכיאולוגיה לציון קברי דבורה הנביאה וברק בן אבינועם. לדברי "אלקנה-100"קבר דבורה נדד יחד עם אבינועם לנחלת שבט נפתלי.
בהמשך השביל ישנה אלה אטלנטית ענקית שספגה במלחמת לבנון פגיעת קטיושה ישירה והתפצלה לכל הצדדים.
לצערנו האלה הפגועה כבר לא קיימת, מישהו חתך אותה. מצד צפון לשביל יוצא עיגול אבן עם סימני שריפה באמצע שם היתה האלה.
על פי מטיילים נוספים: " במקום ארונות קבורה מהתקופה הרומית עם שרידי עיטורים פגניים.גרלנדות פרחים, אורנה וביניהם צעירים רוקדים, בפינות רקדניות מחוללות. הדמויות מושחתות. על הארון האחר דמות עיט גדול מושחתת ומן העבר השני איש לבוש טוגה. חלק מהסרקופגים זוגי. בסרקופג יש משענת ראש. הקברים מיוחסים לברק בן אבינועם, דבורה הנביאה ויעל אשת חבר הקיני. מעבר לכביש מצויים קבריהם של השבטים הקדושים אשר ונפתלי בני יעקב ע"ה (ארונות שקועים באדמה צבועים בכחול)."
הרחבה
סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות:
מקור:נעם עציוני, אדםויזר, שירין ב.י, עמית הורן, Tzafrirt1, Marikriber, תחש, חוגי סיירות, אבי שמידע
תאריך עדכון: 7/18/2019 17:07:09
קישורים חיצוניים