ברכה חפורה בשולי הר סנאים
מתוך עמוד ענן
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=ברכה חפורה בשולי הר סנאים | |Name=ברכה חפורה בשולי הר סנאים | ||
| - | |Description=שקע מלבני חפור כ 50x20 מטר. מאגר יטורי? | + | |Description=שקע מלבני חפור כ 50x20 מטר. מאגר יטורי? אך אבני קיר הברכה מסותתים יפה לעומת קירות כל שאר מאגרי המים הפתוחים בחרמון. לכן הגיוני יותר פרושו של משה הרטל שהמקדש התחתון בהר סנאים וברכת חפור הם מהתקופה הרומית. למה שמשה הברכה? להשקיית הבקר של גובתא א-זיית בתקופות מאוחרות אך אולי להשקיית עצי הזית בתקופות קדומות. |
| + | |||
| + | בסקר ארכיאולוגי זהו אתר מס XX ועליו נכתב שם: " גת המרוחקת כ-700 מ' מדרום-מערב לג'ובתא א-זית, על פני מדרון נטוע בוסתנים (איור 1). ממרכז הכפר הוליך שביל אל הגת, שנקרא מסיל אל-מעצרה. בקרבת מקום מצויה נביעה קטנה הקרויה נבע אל-מעצרה. | ||
| + | מעצרה היא בית גתות להפקת דיבס, דבש הענבים. מעצרת ג'ובתא כשלעצמה אינה מתקן עתיק, אך היא בנויה על פי השיטה של הגתות העתיקות. | ||
| + | הגת בנויה בשני מפלסים (איור 2). אורכה ורחבה המקסימליים 12.8x9 מ'. במפלס העליון מצויים שני משטחי דריכה (איור 3), ששטחם 6.4x4 מ'. לפני משטחי הדריכה מצויים שני מכלי אגירה והשהיה לענבים. בקצה משטחי הדריכה מצויות שלוש בריכות אגירה לתירוש (איורים 4, 5) ובהן פתחים לניקוז. שני תנורים לבישול הדיבס מצויים בקצה המתקן. | ||
| + | הדיבס שימש כממתיק עיקרי בסל המזונות של האיכר הארץ-ישראלי לפני העת החדשה, ומעצרות להפקת דיבס פעלו בכפרי החרמון וצפון הגולן עד לשנות השבעים של המאה העשרים. לפי עדות תושבים מקומיים, פעלו בכפרים אל-חג'ף, בוקעתה, חדר, מג'דל שמס, עין קיניה, מסעדה, סחיתה וג'ובתא א-זית, כעשרים בתי גתות לייצור הדיבס. ואילו הנוצרים בכפרים אלו הפיקו בהם אף עראק ויין לשימוש ביתי. | ||
| + | בקיר החיצוני של המתקן נמצאו מספר אבנים עתיקות בשימוש משני ובהן שבר ארכיטרב מעוטר בשריג גפן וביצים ורמיים (איור 6), שבר כתובת בערבית (איור 7) ושבר כתובת ביוונית (איור 8). הכתובת היוונית נקראה על-ידי ש' אפלבאום, ולדעתו היא משמשת עדות לפסק בוררות שאישיות ניטרלית פסקה בנושא סכסוך גבולות בין שני יישובים. הכתובת נקבעה על מבנה שנבנה במקום כאות לקבלת פסק הבוררות. | ||
| + | ביבליוגרפיה: אפלבאום 1988: 47; דר 1994: 287‒290; Dar 1993: 168–170. | ||
|images=2017.04.08-113047.651.android.jpg | |images=2017.04.08-113047.651.android.jpg | ||
|Accessibility=ברגל | |Accessibility=ברגל | ||
| - | |PointType= | + | |PointType=צמחיה ובע"ח |
|Contributors=מאיר כהנא, יאיר בניהו, אבי שמידע | |Contributors=מאיר כהנא, יאיר בניהו, אבי שמידע | ||
|csrc=SZ16 | |csrc=SZ16 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=6/9/2019 01:54:15 |
|WinId=635420101102639463 | |WinId=635420101102639463 | ||
|Csrc= | |Csrc= | ||
גרסה מתאריך 01:54, 9 ביוני 2019
1075 מ'
תקציר
שקע מלבני חפור כ 50x20 מטר. מאגר יטורי? אך אבני קיר הברכה מסותתים יפה לעומת קירות כל שאר מאגרי המים הפתוחים בחרמון. לכן הגיוני יותר פרושו של משה הרטל שהמקדש התחתון בהר סנאים וברכת חפור הם מהתקופה הרומית. למה שמשה הברכה? להשקיית הבקר של גובתא א-זיית בתקופות מאוחרות אך אולי להשקיית עצי הזית בתקופות קדומות.
בסקר ארכיאולוגי זהו אתר מס XX ועליו נכתב שם: " גת המרוחקת כ-700 מ' מדרום-מערב לג'ובתא א-זית, על פני מדרון נטוע בוסתנים (איור 1). ממרכז הכפר הוליך שביל אל הגת, שנקרא מסיל אל-מעצרה. בקרבת מקום מצויה נביעה קטנה הקרויה נבע אל-מעצרה.
מעצרה היא בית גתות להפקת דיבס, דבש הענבים. מעצרת ג'ובתא כשלעצמה אינה מתקן עתיק, אך היא בנויה על פי השיטה של הגתות העתיקות.
הגת בנויה בשני מפלסים (איור 2). אורכה ורחבה המקסימליים 12.8x9 מ'. במפלס העליון מצויים שני משטחי דריכה (איור 3), ששטחם 6.4x4 מ'. לפני משטחי הדריכה מצויים שני מכלי אגירה והשהיה לענבים. בקצה משטחי הדריכה מצויות שלוש בריכות אגירה לתירוש (איורים 4, 5) ובהן פתחים לניקוז. שני תנורים לבישול הדיבס מצויים בקצה המתקן.
הדיבס שימש כממתיק עיקרי בסל המזונות של האיכר הארץ-ישראלי לפני העת החדשה, ומעצרות להפקת דיבס פעלו בכפרי החרמון וצפון הגולן עד לשנות השבעים של המאה העשרים. לפי עדות תושבים מקומיים, פעלו בכפרים אל-חג'ף, בוקעתה, חדר, מג'דל שמס, עין קיניה, מסעדה, סחיתה וג'ובתא א-זית, כעשרים בתי גתות לייצור הדיבס. ואילו הנוצרים בכפרים אלו הפיקו בהם אף עראק ויין לשימוש ביתי.
בקיר החיצוני של המתקן נמצאו מספר אבנים עתיקות בשימוש משני ובהן שבר ארכיטרב מעוטר בשריג גפן וביצים ורמיים (איור 6), שבר כתובת בערבית (איור 7) ושבר כתובת ביוונית (איור 8). הכתובת היוונית נקראה על-ידי ש' אפלבאום, ולדעתו היא משמשת עדות לפסק בוררות שאישיות ניטרלית פסקה בנושא סכסוך גבולות בין שני יישובים. הכתובת נקבעה על מבנה שנבנה במקום כאות לקבלת פסק הבוררות.
ביבליוגרפיה: אפלבאום 1988: 47; דר 1994: 287‒290; Dar 1993: 168–170.
הרחבה
סיווג: צמחיה ובע"ח
נגישות: ברגל
מקור:מאיר כהנא, יאיר בניהו, אבי שמידע
תאריך עדכון: 6/9/2019 01:54:15
קישורים חיצוניים
