בית החווה של משפחת בלומנפלד
מתוך עמוד ענן
מולי איוניר (שיחה | תרומות) |
מולי איוניר (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
|LongDescription="כאן הכל התחיל" | |LongDescription="כאן הכל התחיל" | ||
| - | רכישת הקרקע לבית בלומנפלד והחווה הצמודה אליו ב-1910 היוו למעשה רכישת הקרקע הגדולה הראשונה של אדמות העמק. 9,600 דונם, אדמות כפר הסריסים הערבי א(ל)-פולה מתוך כ-63,000 דונם שניסה יהושע חנקין לרכוש כבר משנת 1891 ממשפחת סורסוק הלבנונית שהחזיקה בקרקעות עמק יזרעאל. הביצוע בפועל של רכישת הקרקעות בעמק יזרעאל מאדמות משפ' סורסוק, התאפשרה הודות לסכום כסף נכבד שהעביר האגרונום אליהו בלומנפלד לד"ר ארתור רופין(מנהל המשרד הארץ-ישראלי)ע"מ שירכוש עבורו קרקע(1,000 דונם) "בסביבות חיפה" לשם הקמת חווה חקלאית פרטית. רופין העביר את הכסף לחנקין ע"מ שישלם בעזרתו את המקדמה למוכרי האדמות בעת חתימת החוזה(והשלמת סכום הרכישה בהמשך בכספי הקק"ל והלוואות מבנק אנגלו-פלשתינה). לאחר ביצוע עסקת רכישת | + | רכישת הקרקע לבית בלומנפלד והחווה הצמודה אליו ב-1910 היוו למעשה רכישת הקרקע הגדולה הראשונה של אדמות העמק. 9,600 דונם, אדמות כפר הסריסים הערבי א(ל)-פולה מתוך כ-63,000 דונם שניסה יהושע חנקין לרכוש כבר משנת 1891 ממשפחת סורסוק הלבנונית שהחזיקה בקרקעות עמק יזרעאל. הביצוע בפועל של רכישת הקרקעות בעמק יזרעאל מאדמות משפ' סורסוק, התאפשרה הודות לסכום כסף נכבד שהעביר האגרונום אליהו בלומנפלד לד"ר ארתור רופין(מנהל המשרד הארץ-ישראלי)ע"מ שירכוש עבורו קרקע(1,000 דונם) "בסביבות חיפה" לשם הקמת חווה חקלאית פרטית. רופין העביר את הכסף לחנקין ע"מ שישלם בעזרתו את המקדמה למוכרי האדמות בעת חתימת החוזה(והשלמת סכום הרכישה בהמשך בכספי הקק"ל והלוואות מבנק אנגלו-פלשתינה). לאחר ביצוע עסקת רכישת 9,600 הדונם ממשפ' סורסוק(3,500 דונם יועדו מראש לטובת הקמת חוות הקואופרציה מרחביה ע"פ החלטת הקונגרס הציוני ה-9), קיבל בלומנפלד מכלל האדמה שנרכשה את חלקו: 1,000 דונם באזור כפר א(ל)-פולה להקמת אותה חווה חקלאית אליה שאף. בית בלומנפלד היה הבית הפרטי(היהודי) הראשון בעמק שסביבו התפתחה זמן קצר לאחר מכן המושבה מרחביה (ובהמשך, ב-1929 קיבוץ מרחביה מתוך שאריות הקואופרציה מרחביה בכיפה הסמוכה ממערב). הבית כיום בבעלות פרטית, המבנה הנטוש נקנה ב-1973 ע"י משפחת צפריר(יואל צפריר) תוך שימורו ואיפשור סיורים מודרכים בו מעת לעת, בעיקר בארועי המושב. |
את הבית תיכנן האדריכל היהודי גרמני אלכסנדר ברוואלד שתיכנן, בין השאר, גם את מבני הקואופרציה מרחביה הסמוכים ואת הטכניון הישן בשכ' הדר בחיפה, הוא אף היה ממקימי הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. החווה של בלומנפלד כללה גידולי פלחה, מטע שקדים גדול ומטע זיתים. בתחילתה היא שגשגה ועתידה נראה מבטיח, אך מכת הארבה בשנת 1915 והשפעות מלחמת העולם הראשונה על א"י(כדוגמת המיתון הכלכלי הכבד ומשבר האשראי) הסבו נזקים כבדים לחווה, לגידולים החקלאים ולחורשת האורנים הצמודה לה. בתום המלחמה לא התאוששה החווה מהנזקים, וכשהחובות תפחו העביר אליהו בלומנפלד חלק מאדמותיו לקק"ל, ועליהן הוקמה המושבה מרחביה. לאחר שעזבה משפחת בלומנפלד את מרחביה, שימשו המבנים מקום זמני לגרעיני התיישבות, ובמלחמת העצמאות שכן בהם גד'14 "דרור" של גולני שפעל במרחב עמקי יזרעאל ובית-שאן. | את הבית תיכנן האדריכל היהודי גרמני אלכסנדר ברוואלד שתיכנן, בין השאר, גם את מבני הקואופרציה מרחביה הסמוכים ואת הטכניון הישן בשכ' הדר בחיפה, הוא אף היה ממקימי הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. החווה של בלומנפלד כללה גידולי פלחה, מטע שקדים גדול ומטע זיתים. בתחילתה היא שגשגה ועתידה נראה מבטיח, אך מכת הארבה בשנת 1915 והשפעות מלחמת העולם הראשונה על א"י(כדוגמת המיתון הכלכלי הכבד ומשבר האשראי) הסבו נזקים כבדים לחווה, לגידולים החקלאים ולחורשת האורנים הצמודה לה. בתום המלחמה לא התאוששה החווה מהנזקים, וכשהחובות תפחו העביר אליהו בלומנפלד חלק מאדמותיו לקק"ל, ועליהן הוקמה המושבה מרחביה. לאחר שעזבה משפחת בלומנפלד את מרחביה, שימשו המבנים מקום זמני לגרעיני התיישבות, ובמלחמת העצמאות שכן בהם גד'14 "דרור" של גולני שפעל במרחב עמקי יזרעאל ובית-שאן. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
|Contributors=מולי איוניר | |Contributors=מולי איוניר | ||
|csrc=SZ19 | |csrc=SZ19 | ||
| - | |LastUpdate=9/1/2018 05: | + | |LastUpdate=9/1/2018 05:10:34 |
|WinId=636712895321202817 | |WinId=636712895321202817 | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 05:10, 1 בספטמבר 2018
81 מ'
תקציר
[[Description::בית וחווה בסגנון "טירה אירופית" שהוקמו בין 1910 ל-1912 ע"י האגרונום אליהו בלומנפלד ורעייתו הרופאה ד"ר מרים ליפשיץ.הבית היהודי הפרטי הראשון שהוקם בעמק יזרעאל בשטח שנרכש ב-1910. הניצן למושבה מרחביה שהתפתחה סביבו. זהו המיקום הנכון, שלא כפי שמצויין במפת ה 1:50,000 כ-"בית בלומנפלד". כיום בבעלות פרטית של מש' צפריר ברח' הזיתים בדופן המערבית של מושב מרחביה. [המשך בויקי]]]
הרחבה
"כאן הכל התחיל"
רכישת הקרקע לבית בלומנפלד והחווה הצמודה אליו ב-1910 היוו למעשה רכישת הקרקע הגדולה הראשונה של אדמות העמק. 9,600 דונם, אדמות כפר הסריסים הערבי א(ל)-פולה מתוך כ-63,000 דונם שניסה יהושע חנקין לרכוש כבר משנת 1891 ממשפחת סורסוק הלבנונית שהחזיקה בקרקעות עמק יזרעאל. הביצוע בפועל של רכישת הקרקעות בעמק יזרעאל מאדמות משפ' סורסוק, התאפשרה הודות לסכום כסף נכבד שהעביר האגרונום אליהו בלומנפלד לד"ר ארתור רופין(מנהל המשרד הארץ-ישראלי)ע"מ שירכוש עבורו קרקע(1,000 דונם) "בסביבות חיפה" לשם הקמת חווה חקלאית פרטית. רופין העביר את הכסף לחנקין ע"מ שישלם בעזרתו את המקדמה למוכרי האדמות בעת חתימת החוזה(והשלמת סכום הרכישה בהמשך בכספי הקק"ל והלוואות מבנק אנגלו-פלשתינה). לאחר ביצוע עסקת רכישת 9,600 הדונם ממשפ' סורסוק(3,500 דונם יועדו מראש לטובת הקמת חוות הקואופרציה מרחביה ע"פ החלטת הקונגרס הציוני ה-9), קיבל בלומנפלד מכלל האדמה שנרכשה את חלקו: 1,000 דונם באזור כפר א(ל)-פולה להקמת אותה חווה חקלאית אליה שאף. בית בלומנפלד היה הבית הפרטי(היהודי) הראשון בעמק שסביבו התפתחה זמן קצר לאחר מכן המושבה מרחביה (ובהמשך, ב-1929 קיבוץ מרחביה מתוך שאריות הקואופרציה מרחביה בכיפה הסמוכה ממערב). הבית כיום בבעלות פרטית, המבנה הנטוש נקנה ב-1973 ע"י משפחת צפריר(יואל צפריר) תוך שימורו ואיפשור סיורים מודרכים בו מעת לעת, בעיקר בארועי המושב.
את הבית תיכנן האדריכל היהודי גרמני אלכסנדר ברוואלד שתיכנן, בין השאר, גם את מבני הקואופרציה מרחביה הסמוכים ואת הטכניון הישן בשכ' הדר בחיפה, הוא אף היה ממקימי הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. החווה של בלומנפלד כללה גידולי פלחה, מטע שקדים גדול ומטע זיתים. בתחילתה היא שגשגה ועתידה נראה מבטיח, אך מכת הארבה בשנת 1915 והשפעות מלחמת העולם הראשונה על א"י(כדוגמת המיתון הכלכלי הכבד ומשבר האשראי) הסבו נזקים כבדים לחווה, לגידולים החקלאים ולחורשת האורנים הצמודה לה. בתום המלחמה לא התאוששה החווה מהנזקים, וכשהחובות תפחו העביר אליהו בלומנפלד חלק מאדמותיו לקק"ל, ועליהן הוקמה המושבה מרחביה. לאחר שעזבה משפחת בלומנפלד את מרחביה, שימשו המבנים מקום זמני לגרעיני התיישבות, ובמלחמת העצמאות שכן בהם גד'14 "דרור" של גולני שפעל במרחב עמקי יזרעאל ובית-שאן.
סיווג: מבנה
נגישות:
מקור:מולי איוניר
תאריך עדכון: 9/1/2018 05:10:34
קישורים חיצוניים
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3782715,00.html
