תל קדש המזרחי
מתוך עמוד ענן
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=תל קדש המזרחי | |Name=תל קדש המזרחי | ||
| - | |Description=אחד הגדולים והחשובים שבתלי הגליל ובו שרידי מקדש רומאי, הנחשב למרשים ביותר בישראל ובקרבתו פזורים סרקופגים גדולים ונאים. סמוך לתל מצויים שרידי היכל רומי מהמאות השניה והשלישית לספירה ושרידי מאוזולאום. | + | |Description=אחד הגדולים והחשובים שבתלי הגליל ובו שרידי מקדש רומאי, הנחשב למרשים ביותר בישראל ובקרבתו פזורים סרקופגים גדולים ונאים. סמוך לתל מצויים שרידי היכל רומי מהמאות השניה והשלישית לספירה ושרידי מאוזולאום.המקדש הרומאי בצד הצפון-מזרחי של הכביש הוא מן המפוארים ביותר ששרדו בשטח ארץ ישראל. מדובר במקדש מונומנטלי לאל בעל-שמין, וזאת על סמך מספר כתובות יווניות שנמצאו באתר. בעל שמין היה ראש האלים של תושבי המרחב הסורי-פיניקי בתקופה הרומאית. |
| + | |||
| + | |||
| + | |||
| + | נראה שהכניסה למקדש זה, נשמרה לכוהני המקדש בלבד. לכן, בצידי הפתחים נחצבו גומחות בהן ניתן היה להזרים דם קורבנות לתוך נסכים בתוך המקדש. | ||
| + | |||
| + | תושבי האזור השתמשו בסרקופגים כשוקת לצאן. ניתן לראות בשטח סרקופגים בודדים וזוגיים כולל מכסי האבן הגדולים. | ||
| + | |||
| + | |||
| + | |||
| + | |||
בקעת קדש מצפון מנקזת את מימיה מזרחה אל עמק החולה בנחל קדש. | בקעת קדש מצפון מנקזת את מימיה מזרחה אל עמק החולה בנחל קדש. | ||
| שורה 30: | שורה 40: | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
|Contributors=נעם עציוני, שירין ב.י | |Contributors=נעם עציוני, שירין ב.י | ||
| - | |LastUpdate=05/27/2008 07: | + | |LastUpdate=05/27/2008 07:22:15 |
|WinId=633033381129912810 | |WinId=633033381129912810 | ||
|Csrc= | |Csrc= | ||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 07:22, 27 במאי 2008
431 מ'
תקציר
אחד הגדולים והחשובים שבתלי הגליל ובו שרידי מקדש רומאי, הנחשב למרשים ביותר בישראל ובקרבתו פזורים סרקופגים גדולים ונאים. סמוך לתל מצויים שרידי היכל רומי מהמאות השניה והשלישית לספירה ושרידי מאוזולאום.המקדש הרומאי בצד הצפון-מזרחי של הכביש הוא מן המפוארים ביותר ששרדו בשטח ארץ ישראל. מדובר במקדש מונומנטלי לאל בעל-שמין, וזאת על סמך מספר כתובות יווניות שנמצאו באתר. בעל שמין היה ראש האלים של תושבי המרחב הסורי-פיניקי בתקופה הרומאית.
נראה שהכניסה למקדש זה, נשמרה לכוהני המקדש בלבד. לכן, בצידי הפתחים נחצבו גומחות בהן ניתן היה להזרים דם קורבנות לתוך נסכים בתוך המקדש.
תושבי האזור השתמשו בסרקופגים כשוקת לצאן. ניתן לראות בשטח סרקופגים בודדים וזוגיים כולל מכסי האבן הגדולים.
בקעת קדש מצפון מנקזת את מימיה מזרחה אל עמק החולה בנחל קדש.
נזכרת לראשונה במאה ה-15 לפנה"ס ובמאה ה-14 לספירה בכיבושי שליטי מצרים הקדומה.
עיר כנענית חשובה שמאוחר יותר "נקראה קדש בגליל והפכה לעיר מקלט" בתקופת התנחלות הישראלית.
נכבשה מפאת חשיבותה שוב ב732 לפנה"ס ע"י אשור ומאז הפכה לעיר מעורבת.
בתקופה החשמונאית מקום התכנסות הצבא היווני הסלבקי ולאחר מפלתם בעמק חצור מול יהונתן החשמונאי הם נסוגו שוב לפה.
לפי יוסף בן מתיתיהו קדש היתה מקום מושבם של בני צור.
בתקופה הרומית המקום גדל מאוד והתפשט.
בתקופה הערבית עיירה חשובה משם "כדיש" וים החולה נקרא ע"ש "בחרת כדיש".
הכפר הקטן שהיה פה נכבש במלחמת העצמאות במבצע חירם.
הרחבה
סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות:
מקור:נעם עציוני, שירין ב.י
תאריך עדכון: 05/27/2008 07:22:15
קישורים חיצוניים
