בית הכנסת באשתמוע
מתוך עמוד ענן
| (גרסת ביניים אחת אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.0667482238345 |
| - | |Lat=31. | + | |Lat=31.3983312390385 |
| - | |Height= | + | |Height=712 |
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=בית הכנסת באשתמוע | |Name=בית הכנסת באשתמוע | ||
| - | |Description=העיירה סמוע משמרת את שם העיר היהודית אשתמוע שישבה כאן ונזכרת כבר ברשימת הערים בנחלת יהודה כעיר לווים. | + | |Description=העיירה סמוע משמרת את שם העיר היהודית אשתמוע שישבה כאן ונזכרת כבר ברשימת הערים בנחלת יהודה כעיר לווים. פה הסתובב דוד המלך בעת מנוסתו משאול ותושבי העיר הסתירו אותו מפניו ולכן לאחר מכן העיר זכתה למתנה מדוד ששלח לה חלק מהשלל שתפס במלחמות העמלקי (צקלג). |
| - | + | בחפירות שנערכו במקום נמצא "אוצר" 26ק"ג של שברי כלים וכסף שתוארכו לתקופת המלוכה - מאות 10-11 ושמאחר והם נקברו כאוצר והם רק שברים כך שקבורתם מלמדת על ערך רגשי ל"אוצר" ולא ערך כספי, נראה כי אלו הכלים ששלח דוד. | |
| - | כבר בשלהי שנות השלושים בחפירות שנערכו בעיר נתגלה בית כנסת עתיק ובו פסיפס וכתובות יהודיות. לאחר שחרור העיר שוב נערכו חפירות במקום. התגלו שרידי בית הכנסת עתיק ככל הנראה מראשית התקופה הביזנטית | + | אשתמוע מוזכרת גם בגמרא ירושלמי (בכתב יד מן הגניזה הקהירית) ובמסכת נדרים בבלי וגם אובסיוס מזכיר אותה כעיר גדולה של יהודים. |
| + | |||
| + | הפעם האחרונה שאנו שומעים אותה בשמה זה דווקא החיד"א שמזכירה ככפר שבו גובים מיסי דרכים. | ||
| + | |||
| + | בתקופת טרום מלחמת ששת הימים היה הכפר בסיס לטרור ולאחר פעולת טרור בה נהרגו ונפצעו חיילים בהר בדר בוצעה ב13.12.66 פעולת תגמול גדולה כנגד הכפר בה לקח חלק כח צנחנים גדול שהמג"ד שלו, סא"ל יואב שחם, נהרג בקרב. פגז תועה פגע בבית הכנסת העתיק, אך נזקו תוקן בשנות השבעים. | ||
| + | |||
| + | כבר בשלהי שנות השלושים בחפירות שנערכו בעיר נתגלה בית כנסת עתיק ובו פסיפס וכתובות יהודיות. לאחר שחרור העיר שוב נערכו חפירות במקום. התגלו שרידי בית הכנסת עתיק ככל הנראה מראשית התקופה הביזנטית (מומלץ לעיין בעיון בקדמוניות 18). לאחר שהיהודים עזבו את המקום הוקמה כנסיה ביזנטית על גבי בית הכנסת. ובכיבוש הערבי הוסב המקום למסגד, ונבנה על גביו צריח. מתקופה זו ניתן להבחין ב"מחרב" הקבוע בקיר הדרומי. | ||
| + | |||
| + | בתקופה הצלבנית נבנה מבצר עם כנסיה ממזרח לבית הכנסת, עליו יושב המסגד של ימינו, וכותרות ממנו נמצאות במבואת בית הכנסת שבצד מזרח. | ||
| + | |||
| + | שרידים ומצצאים יהודים ניזוקו על ידי מקומיים במשך השנים אך עדין ניתן להבחין בפארו של בית הכנסת שעמד בעבר במקום. מדרום לבית הכנסת קיימת מערכת מסתור יפה שתועדה ונסקרה בידי זאב שפירא מבית יתיר. כיום שני הפתחים המובילים למערה סתומים על ידי אבנים וסלעים. | ||
| + | |||
| + | למגיעים לבית הכנסת: עקבו אחר המסגד, בית הכנסת בצידו המערבי (וכן ניתן לעקוב אחר הנ.צ. שדגם עמית מנדלסון). | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
| שורה 15: | שורה 27: | ||
|images= | |images= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
| - | |Contributors=מאיר רוטר | + | |Contributors=מאיר רוטר, עמית הורן |
| - | |LastUpdate=12/ | + | |LastUpdate=12/14/2009 03:33:39 |
|WinId=633962544902600194 | |WinId=633962544902600194 | ||
|Csrc= | |Csrc= | ||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 03:33, 14 בדצמבר 2009
712 מ'
תקציר
העיירה סמוע משמרת את שם העיר היהודית אשתמוע שישבה כאן ונזכרת כבר ברשימת הערים בנחלת יהודה כעיר לווים. פה הסתובב דוד המלך בעת מנוסתו משאול ותושבי העיר הסתירו אותו מפניו ולכן לאחר מכן העיר זכתה למתנה מדוד ששלח לה חלק מהשלל שתפס במלחמות העמלקי (צקלג).
בחפירות שנערכו במקום נמצא "אוצר" 26ק"ג של שברי כלים וכסף שתוארכו לתקופת המלוכה - מאות 10-11 ושמאחר והם נקברו כאוצר והם רק שברים כך שקבורתם מלמדת על ערך רגשי ל"אוצר" ולא ערך כספי, נראה כי אלו הכלים ששלח דוד.
אשתמוע מוזכרת גם בגמרא ירושלמי (בכתב יד מן הגניזה הקהירית) ובמסכת נדרים בבלי וגם אובסיוס מזכיר אותה כעיר גדולה של יהודים.
הפעם האחרונה שאנו שומעים אותה בשמה זה דווקא החיד"א שמזכירה ככפר שבו גובים מיסי דרכים.
בתקופת טרום מלחמת ששת הימים היה הכפר בסיס לטרור ולאחר פעולת טרור בה נהרגו ונפצעו חיילים בהר בדר בוצעה ב13.12.66 פעולת תגמול גדולה כנגד הכפר בה לקח חלק כח צנחנים גדול שהמג"ד שלו, סא"ל יואב שחם, נהרג בקרב. פגז תועה פגע בבית הכנסת העתיק, אך נזקו תוקן בשנות השבעים.
כבר בשלהי שנות השלושים בחפירות שנערכו בעיר נתגלה בית כנסת עתיק ובו פסיפס וכתובות יהודיות. לאחר שחרור העיר שוב נערכו חפירות במקום. התגלו שרידי בית הכנסת עתיק ככל הנראה מראשית התקופה הביזנטית (מומלץ לעיין בעיון בקדמוניות 18). לאחר שהיהודים עזבו את המקום הוקמה כנסיה ביזנטית על גבי בית הכנסת. ובכיבוש הערבי הוסב המקום למסגד, ונבנה על גביו צריח. מתקופה זו ניתן להבחין ב"מחרב" הקבוע בקיר הדרומי.
בתקופה הצלבנית נבנה מבצר עם כנסיה ממזרח לבית הכנסת, עליו יושב המסגד של ימינו, וכותרות ממנו נמצאות במבואת בית הכנסת שבצד מזרח.
שרידים ומצצאים יהודים ניזוקו על ידי מקומיים במשך השנים אך עדין ניתן להבחין בפארו של בית הכנסת שעמד בעבר במקום. מדרום לבית הכנסת קיימת מערכת מסתור יפה שתועדה ונסקרה בידי זאב שפירא מבית יתיר. כיום שני הפתחים המובילים למערה סתומים על ידי אבנים וסלעים.
למגיעים לבית הכנסת: עקבו אחר המסגד, בית הכנסת בצידו המערבי (וכן ניתן לעקוב אחר הנ.צ. שדגם עמית מנדלסון).
הרחבה
סיווג: בית כנסת עתיק
נגישות:
מקור:מאיר רוטר, עמית הורן
תאריך עדכון: 12/14/2009 03:33:39
קישורים חיצוניים
