בית הכנסת באשתמוע
מתוך עמוד ענן
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=בית הכנסת באשתמוע | |Name=בית הכנסת באשתמוע | ||
| - | |Description=העיירה סמוע משמרת את שם העיר היהודית אשתמוע שישבה כאן ונזכרת כבר ברשימת הערים בנחלת יהודה כעיר | + | |Description=העיירה סמוע משמרת את שם העיר היהודית אשתמוע שישבה כאן ונזכרת כבר ברשימת הערים בנחלת יהודה כעיר לווים. העיר בא הסתובב דוד המלך בעת מנוסתו משאול ותושבי העיר הסתירו אותו מפניו. זכתה למתנה לאחר מכן מדוד ששלח לה חלק מהשלל שתפס במלחמות העמליקי (צקלג). (לציין כי בחפירות שנערכו במקום נמצא "אוצר" כ-25 קילו של שברי כלים וכסף שתוארכו לתקופת המלוכה. ודרך קבורתם מלמד על ערך רגשי ל"אוצר" ולא ערך כספי, אולי השלל ששלח דוד?). אשתמוע מוזכרת גם בגמרא ירושלמי (בכתב יד מן הגניזה הקהירית) וגם אובסיוס מזכיר אותה כעיר גדולה של יהודים. הפעם האחרונה שאנו שומעים אותה בשמה זה דווקא החיד"א מזכירה ככפר שבו גובים מיסי דרכים. |
בתקופת טרום מלחמת ששת הימים היה הכפר בסיס לטרור. ולאחר פעולת טרור בה נהרגו ונפצעו חיילים. בוצעה פעולת תגמול גדולה כנגד הכפר של גדוד שריון, וגדוד רגלי בו הענש הכפר על פעולותיו. | בתקופת טרום מלחמת ששת הימים היה הכפר בסיס לטרור. ולאחר פעולת טרור בה נהרגו ונפצעו חיילים. בוצעה פעולת תגמול גדולה כנגד הכפר של גדוד שריון, וגדוד רגלי בו הענש הכפר על פעולותיו. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
|Contributors=מאיר רוטר | |Contributors=מאיר רוטר | ||
| - | |LastUpdate=12/13/2009 12: | + | |LastUpdate=12/13/2009 12:42:40 |
|WinId=633962544902600194 | |WinId=633962544902600194 | ||
|Csrc= | |Csrc= | ||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 12:42, 13 בדצמבר 2009
707 מ'
תקציר
העיירה סמוע משמרת את שם העיר היהודית אשתמוע שישבה כאן ונזכרת כבר ברשימת הערים בנחלת יהודה כעיר לווים. העיר בא הסתובב דוד המלך בעת מנוסתו משאול ותושבי העיר הסתירו אותו מפניו. זכתה למתנה לאחר מכן מדוד ששלח לה חלק מהשלל שתפס במלחמות העמליקי (צקלג). (לציין כי בחפירות שנערכו במקום נמצא "אוצר" כ-25 קילו של שברי כלים וכסף שתוארכו לתקופת המלוכה. ודרך קבורתם מלמד על ערך רגשי ל"אוצר" ולא ערך כספי, אולי השלל ששלח דוד?). אשתמוע מוזכרת גם בגמרא ירושלמי (בכתב יד מן הגניזה הקהירית) וגם אובסיוס מזכיר אותה כעיר גדולה של יהודים. הפעם האחרונה שאנו שומעים אותה בשמה זה דווקא החיד"א מזכירה ככפר שבו גובים מיסי דרכים.
בתקופת טרום מלחמת ששת הימים היה הכפר בסיס לטרור. ולאחר פעולת טרור בה נהרגו ונפצעו חיילים. בוצעה פעולת תגמול גדולה כנגד הכפר של גדוד שריון, וגדוד רגלי בו הענש הכפר על פעולותיו.
כבר בשלהי שנות השלושים בחפירות שנערכו בעיר נתגלה בית כנסת עתיק ובו פסיפס וכתובות יהודיות. לאחר שחרור העיר שוב נערכו חפירות במקום. התגלו שרידי בית הכנסת עתיק ככל הנראה מראשית התקופה הביזנטית. (פרטים על בית הכנסת ניתן למצוא באתרים שונים ברשת) ובהמשך לאחר שככל הנראה יהודים חדלו מלהתקיים בישוב. הוקמה כנסיה ביזנטית על גבי בית הכנסת. ובכיבוש הערבי הוסב המקום למסגד, ונבנה על גביו צריח. מתקופה זו ניתן להבחין ב"מחרב" הקבוע בקיר הדרומי. כיום בית הכנסת נמצא בלב סביבה בנויה המקיפה את שרידי בית הכנסת מכל כיון. שרידים ומצצאים יהודים ניזוקו על ידי מקומיים במשך השנים. אך עדין ניתן להבחין בפארו של בית הכנסת שעמד בעבר במקום. לצד בית הכנסת קיימת מערכת מסתור יפה שתועדה ונסקרה (תרשים ניתן לראות במדריך ישראל הישן) כיום שני הפתחים המובילים למערה סתומים על ידי אבנים וסלעים.
הרחבה
סיווג: בית כנסת עתיק
נגישות:
מקור:מאיר רוטר
תאריך עדכון: 12/13/2009 12:42:40
קישורים חיצוניים
