שער האשפות
מתוך עמוד ענן
(דף חדש: {{Point |Lon=35.234273386789596 |Lat=31.774798192765708 |Height=722 |MeasuredByGPS=No |Name=שער האשפות |Description=שער האשפות הקרוב ביותר לכותל והנ...) |
ינון גלעדי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בספר נחמיה מוזכר גם כן שער בשם זה בחומות העיר, ודרכו ככל הנראה הוציאו את אשפת הבית לנחל קדרון. אך האגדה מייחסת שם זה לאשפה שהיו מביאים תושבי הכפרים סביבות ירושלים דרך שער זה לזרוק ולכסות את הכותל. | בספר נחמיה מוזכר גם כן שער בשם זה בחומות העיר, ודרכו ככל הנראה הוציאו את אשפת הבית לנחל קדרון. אך האגדה מייחסת שם זה לאשפה שהיו מביאים תושבי הכפרים סביבות ירושלים דרך שער זה לזרוק ולכסות את הכותל. | ||
| - | השער המקורי שלא | + | השער המקורי שלא כשאר שערי העיר, נבנה כפשפש צר וארוך בו עברו בקושי אדם וחמור. והוא היה נעול ברוב שעות היממה. ניתן לראות בשער את הקשת הקטנה מעליו המראה עד כמה היה קטן השער המקורי. בתקופה העות'מאנית במאה ה-19 בעקבות הגידול בתושבי כפר השילוח (סילואן) והביקוש למעבר בשער, בנו עותמאנים בית שער לשמירה מחוץ לחומה והשער היה פתוח בקביעות במשך שעות היום, ונסגר בחשיכה. הירדנים פרקו את בית השער, הרחיבו משמעותית את השער לאחר וסללו את הכביש הנכנס לתוכו. לאחר שחרור העיר על ידי צה"ל במלחמת ששת הימים, שיפצה מדינת ישראל את השער וייפתה את סביבתו. |
השער יושב בחלקו התחתון של עמק הטירופיאון "עושי הגבינה" ומוצאו אל הקדרון. ממש כפי ששער שכם יושב על החלק העליון של אותו גיא. | השער יושב בחלקו התחתון של עמק הטירופיאון "עושי הגבינה" ומוצאו אל הקדרון. ממש כפי ששער שכם יושב על החלק העליון של אותו גיא. | ||
בשנים האחרונות נפרצה לצד וממערב השער פתח נוסף לכניסת הולכי רגל. סמוך לשער מבפנים נמצא גן דוידסון. | בשנים האחרונות נפרצה לצד וממערב השער פתח נוסף לכניסת הולכי רגל. סמוך לשער מבפנים נמצא גן דוידסון. | ||
| - | |||
|Accessibility=הכל | |Accessibility=הכל | ||
| - | + | |Contributors=מאיר רוטר, ינון גלעדי | |
| - | |Contributors=מאיר רוטר | + | |
|csrc=SZ17 | |csrc=SZ17 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=6/16/2015 17:12:49 |
|WinId=634533590658583913 | |WinId=634533590658583913 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
גרסה מתאריך 17:12, 16 ביוני 2015
722 מ'
תקציר
שער האשפות הקרוב ביותר לכותל והנמוך ביותר בחומות העיר העתיקה, נבנה בחומה ביוזמת הסולטאן סולימאן במחצית המאה ה-16 לספירה. הוא נקרא גם באב אל מע'ררבה, היינו שער המערביים, על שם שכונת המוגרבים ששכנה סמוך לשער זה.
בספר נחמיה מוזכר גם כן שער בשם זה בחומות העיר, ודרכו ככל הנראה הוציאו את אשפת הבית לנחל קדרון. אך האגדה מייחסת שם זה לאשפה שהיו מביאים תושבי הכפרים סביבות ירושלים דרך שער זה לזרוק ולכסות את הכותל.
השער המקורי שלא כשאר שערי העיר, נבנה כפשפש צר וארוך בו עברו בקושי אדם וחמור. והוא היה נעול ברוב שעות היממה. ניתן לראות בשער את הקשת הקטנה מעליו המראה עד כמה היה קטן השער המקורי. בתקופה העות'מאנית במאה ה-19 בעקבות הגידול בתושבי כפר השילוח (סילואן) והביקוש למעבר בשער, בנו עותמאנים בית שער לשמירה מחוץ לחומה והשער היה פתוח בקביעות במשך שעות היום, ונסגר בחשיכה. הירדנים פרקו את בית השער, הרחיבו משמעותית את השער לאחר וסללו את הכביש הנכנס לתוכו. לאחר שחרור העיר על ידי צה"ל במלחמת ששת הימים, שיפצה מדינת ישראל את השער וייפתה את סביבתו.
השער יושב בחלקו התחתון של עמק הטירופיאון "עושי הגבינה" ומוצאו אל הקדרון. ממש כפי ששער שכם יושב על החלק העליון של אותו גיא.
בשנים האחרונות נפרצה לצד וממערב השער פתח נוסף לכניסת הולכי רגל. סמוך לשער מבפנים נמצא גן דוידסון.
הרחבה
סיווג:
נגישות: הכל
מקור:מאיר רוטר, ינון גלעדי
תאריך עדכון: 6/16/2015 17:12:49
קישורים חיצוניים
[[קטגוריה:{{{PointType}}}]]
