P931999

{{Point
|Lon=35.23370348446156
|Lat=32.43253454296573
|Height=237
|MeasuredByGPS=No
|Name=עמק חפר
|Description=עמק דותן הינו עמק רוחב רחב ממדים בצפון-מערב השומרון. ולמעשה העמק הגדול ביותר באזור השומרון. כיוונו הכללי הוא מזרח מערב, אורכו כ- 10 ק"מ ורוחבו כ- 3 ק"מ. העמק מוקף כמעט כולו בהרים, כאשר מצפון הוא תחום ברכס כפירת, כפר קוד ובורקין. ומדרום ברכס ערבה מירכה קבטיה, אל העמק מובילות מדרום שני דרכים עתיקות, האחת מדרום מזרח מוצאה בקבטיה. והשניה מדרום מערב מוצאה בערבה. ובצפון מערב הדרך נכנסת מאזור יעבד, ומכוון צפון מזרח ב"פקק" של ג'נין עיר גנים הקדומה.
|LongDescription=לעמק דותן חשיבות אסטרטגית  עקב היותו מעבר נוח מבקעת הירדן הצפונית אל גב ההר, בדרכים המנצלים טופוגרפיה נוחה למעבר, חלקם דרכים עתיקות המוזכרות מוזכרות גם בתנ"ך. כמו כן העמק צופה על הגליל התחתון, עמק יזרעאל וחבל תענך (דוגמא לכך ניתן לחוש בתצפית מתל דותן ובעיקר הגבעות סביבו.)
העיר הגדולה במוצא הצפון מזרחי של העמק היא ג'נין אך יש בו כפרים פלסטינאים רבים בעיקר על הרכסים מצפון ומדרום. צפון השומרון נזנח בתנופת ההתיישבות לאחר שחרור החבל במלחמת ששת הימים, אז היו בו ארבעה ישובים יהודים בלבד גנים וכדים מבוא דותן וחרמש. גנים וכדים נהרסו וננטשו בגזירת השמד של שרון המכונה "התנתקות" במהלכו פונה גם בסיס חטיבת מנשה והועתק מהעמק למיקומו כיום ליד עין שמר.
עמק דותן מוזכר לראשונה בתנ"ך בספר בראשית. זה המקום בו התרחש סיפור מכירתו של יוסף. יוסף יצא בשליחות יעקב אביו לראות את שלום אחיו הרועים בשכם, כמו אז גם היום עדין ניתן להיתקל ברועים ממשפחות בדואים מאזור חברון ודרום הר חברון הנודדים בתקופת הקיץ עד הנה לאזור, כך משך מאות בשנים עד כדי שחלק מן הישובים שנוסדו באזור במאות האחרונות תושביהם מקורם בדרום (כגון ערבה הצפונית שמקורה בתושבי ערבה הדרומית), יוסף הצדיק יצא מעמק חברון בדרך הראשית, הנמשכת לאורך פרשת המים צפונה היא דרך האבות. עד שהגיע לשכם. שם בשכם מתפצלת הדרך לשני סעיפים, המזרחי דרך בידן, עמק טובאס, וזבבדה, קבטיה, והמערבית דרך סבסטיה היא שומרון, סילת א-זהר, שא-נור, ערבה, שם אכן טעה בדרך, ופגש באיש בשדה שנצרך בשל כך להצביע ממש על הדרך וכמאמר הפסוק "ויאמר האיש נסעו מזה" להצביע באיזו דרך הלכו אחיו של יוסף דותינה. דותן הייתה אז בתחום ארץ שכם שנכבשה על ידי יעקב ובניו לאחר מעשה דינה (כאמור גם במדרש וייסעו ויחנו) וכך גם מופיע במדרש על ההשבעה שהשביע יוסף את אחיו לקוברו בשכם, "משכם גנתם אותי, ולשם תחזירו עצמותי" והלא דותן נגנב? אלא שדותן בארץ שכם.
איננו יודעים בדיוק באיזו דרך, אך יוסף הגיע לדותן. שם מצא את אחיו יושבים על הבאר מקור המים למרגלות העיר דותן, ושם מכרוהו לאורחת ישמעאלים שבאה מהגלעד דרך עמק בית שאן ועלתה בדרך הנוחה לעמק דותן ומשם לעלות לגב ההר ולרדת משם ולפגוש בדרך הים היורדת מצרימה (בערך בתוואי כביש-6 של היום). תל דותן הנמצא בלב העמק משמר עד עצם היום הזה את שם העיר העתיקה, מתחת ולמרגלות התל שלושה בארות מהם שניים עתיקים שהיוו את מקור המים של העיר דותן, דות הוא שם נרדף לבור או באר, ומופיע יחד עם באר ובור במשנה מסכת ראש השנה, שם מדברת המשנה על מי שתוקע לתוך הבור הבאר והדות, ואם כן דותין פירושה שני דותות, ונדייק מהפסוק "הלכו דותינה" אל דותין.שם העיר העניקה לעמק את שמו המקראי, הערבים מכנים את העמק סהל ערבה על שם העיר הגדולה בדרום מערב העמק.

מעניין גם לציין כי בקצה הצפון מערבי של העמק שוכן תל מוחפר, המזוהה גם בשימור שם וגם בממצאים מן התקופה, עם העיר חפר המקראית, האירוניה שבדבר היא כי השם עמק חפר ניתן לעמק אחר המנותק מעמק זה.

את דותן אנו מוצאים גם בספר מלאכים ב' פרק ו', בסיפור על מלך ארם השולח את צבאו ללכוד את אלישע בן שפט הנמצא בדותן וכפי הכתוב "ויאמר, לכו וראו איכה הוא, ואשלח, ואקחהו, ויגד-לו לאמר, הנה בדתן" החיילים מקיפים את העיר ונערו של הנביא משכים בבוקר וירא מן הכוח הרב מולו, אך הנביא בסיסמתו "אל תירא כי רבים אשר אותנו מאשר אותם" מתפלל ועיני הנער נפתחים והוא רואה את כל הרכב והפרשים המקיפים את אלישע הנביא, אלישע מתפלל וה' מכה את צבא ארם בסנוורים (יש האומרים כי השם סנור הנמצא בסמוך משמר מסורת זו) ומוליכם לידי מלך ישראל בשומרון.

את אזור העמק ודרכיו נמצא גם בספר מלכים ב' פרק ו' "ואחזיה מלך יהודה ראה וינס דרך בית הגן וירדף אחריו יהוא ויאמר גם אתו הכהו אל המרכבה במעלה גור אשר את יבלעם וינס מגדו וימת שם" אחזיה הבורח משדה נבות היזרעלי בעמק יזרעל זה העמק הקרוב מצפון לו חיבור עם עמק דותן ממזרח. בורח דרך בית הגן או בשמה השני עין גנים, מזוהת כיום עם העיר ג'נין המשמרת את השם. ומשם נס במעלה גור, היכן הוא מעלה גור? זהו המעלה בו הגיעה גם כן השיירה המדיינית מעבר הירדן בהגיעה לעמק דותן. עליה מבקעת הירדן דרך המעלה העובר בין הגבעות הנוחות ממזרח את עמק דותן, את העיר גור מזהה זרטל בחורבת נג'אר היושבת מדרום לצד הדרך, וממולה מצפון העיר יבלעם מזוהת על ידי אדם זרטל בחורבת בלעמה המשמרת את השם ובה ממצאים המתאימים לתקופה.

במחקר ומאמר מפורט ויסודי של הפרופסור אדם זרטל, קושר הוא בין העמק הנזכר שם בשמו דותן, כעמק המרכזי אשר סביבו האירועים המתרחשים בספר יהודית, ואף מזהה את אתרי הספר באתרים שונים בעמק וסביבו, כדוגמת העיר בתוליה עיר מוצאה של יהודית, באתר הנקרא "אל ח'ראייק" בסמוך ומדרום לכפר קוד.
 במלחמת ששת הימים נערכו בעמק קרבות שריון עקובים מדם, בין כוחותינו לבין כוחותינו שמנו חטיבת טנקים 45 בפיקוד המח"א  הצבא הירדני. ביום השני למלחמה, לאחר שנכבשה העיר ג'נין, הוזרמו לצפון השומרון כוחות שריון גדולים של הירדנים. כוח האויב היה רב בכמותו ובאיכותו מכוחותינו
(להם-טנקי פאטון ולנו שרמנים). מול כוחם האדיר התייצבה רק חטיבה אחת. לאחר ריכוך מטוסינו וקרב מתיש בן 4 שעות, שהיה מן הקשים במלחמת ששת הימים, נחלנו ניצחון, אך המחיר היה כבד, בו איבדנו לוחמים רבים. בלילה שלאחר הניצחון התקדמו כוחות צה"ל לעבר העיר שכם. ביום השלישי למלחמה נכבשה שכם, ללא קרב משמעותי. החטיבה לא שכחה את הקרבות המרים בעמק, ולאחר שעלתה והשתתפה גם בלחימה ברמת הגולן שם איבדה גם כן לוחמים משורותיה. הקימה החטיבה גל-עד, אנדרטה לזכר חללי החטיבה, האנדרטה הוקמה בצומת קבטיה שם נערך קרב גבורה של מעטים מול רבים, האנדרטה ובה 51 סלעי בזלת שהובאו לכאן מרמת הגולן, ולצדם טנק פאטון בו פגעו והצליחו לשבות בקרבות על העמק. אם פרוץ מאורעות השלום של הסכמי אוסלו, פונה הטנק והאנדרטה פורקה והועתקה, הטנק שוכן כיום במוזיאון השריון בלטרון.
|PointType=אחר
|Contributors=מאיר רוטר
|csrc=IZ14
|LastUpdate=1/17/2012 11:31:29
|WinId=634623966894294910
|Accessibility=
|ExtLinks=
|images=
}}