באר השלום

מתוך עמוד ענן

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 17: שורה 17:
הערבים קראו לבאר בשם "ביר זיבאק" שפרושו "באר הגפרית".
הערבים קראו לבאר בשם "ביר זיבאק" שפרושו "באר הגפרית".
|LongDescription=במקורות מסופר על ר' עקיבע שהלך בדרך וראה בבאר שבלוד איך המים שוחקים אבנים וכך למד על עצמו שדברי תורה שנמשלו למים יכולים להמיס את ליבו והחל ללמוד תורה. אולי זו הבאר, שעל אם הדרך הראשית בלוד?
|LongDescription=במקורות מסופר על ר' עקיבע שהלך בדרך וראה בבאר שבלוד איך המים שוחקים אבנים וכך למד על עצמו שדברי תורה שנמשלו למים יכולים להמיס את ליבו והחל ללמוד תורה. אולי זו הבאר, שעל אם הדרך הראשית בלוד?
 +
|images=בארשלום.JPG,
|PointType=באר
|PointType=באר
-
|Contributors=Menyroth, נחמה ל
+
|Contributors=Menyroth, נחמה ל, Marikriber
|csrc=I14
|csrc=I14
-
|LastUpdate=11/22/2011 10:59:43
+
|LastUpdate=2/28/2013 07:07:44
|WinId=633629698538945276
|WinId=633629698538945276
|Accessibility=
|Accessibility=
|ExtLinks=
|ExtLinks=
-
|images=
 
}}
}}

גרסה מתאריך 07:07, 28 בפברואר 2013

בארשלום.JPG

   70 מ'

תקציר

הבאר ממוקמת בצידי רחוב שדרות ירושלים, שהינו קטע על דרך שהיתה פרושה לארכה של ארץ-ישראל. הבאר שרתה את בני-האדם והבהמות שהתלוו אליהם בשירות סוחר, במסעות צבא וכן בהליכה מיעד אחד למשנהו. מסביב לבאר חנו האנשים שהגיעו ממקומות שונים והחליפו חוויות ומידע. וכך נוסף לחניה מסביב לבאר מימד של אירוע תקשורתי וחברתי. המבנה בנוי אבני גזית שוות גודל, ומקורה בכיפה המקנה למבנה צביון ייחודי. הנדבך העליון של המבנה מעוטר בכרכוב המעוצב בדגם "שחמט". משני צידי הכניסה למבנה יש זוג עמודים נמוכים המכונים בשם "ספסלים". מקובל ליחס את השימוש בפריטים הארכיטקטוניים הללו לבניה בתקופה הממלוכית במאות י"ג-ט"ז.


שני פריטים עיקריים מעידים על השימוש של המבנה -

א. פי הבאר - עשוי חולית שיש הקבועה בריצפה. המים הועלו מהבאר בדלי הקשור לחבל. בדופן החוליה נראים היטב החריצים שנוצרו כתוצאה מחיכוך החבל בעת העלאת המים.

ב. השקתות - את המים ששאבו שפכו לשקתות הנמצאות בדופן הפנימית מתחת לפתחי החלונות. לצורך שתית מים הכניסו הבהמות את ראשן דרך הפתחים וכך הגיעו אל המים שבשוקת. התקנת השקתות מבית למבנה הבטיחה את ניקיון המים והמבנה.

הערבים קראו לבאר בשם "ביר זיבאק" שפרושו "באר הגפרית".

הרחבה

במקורות מסופר על ר' עקיבע שהלך בדרך וראה בבאר שבלוד איך המים שוחקים אבנים וכך למד על עצמו שדברי תורה שנמשלו למים יכולים להמיס את ליבו והחל ללמוד תורה. אולי זו הבאר, שעל אם הדרך הראשית בלוד?

סיווג: באר
נגישות:
מקור:Menyroth, נחמה ל, Marikriber
תאריך עדכון: 2/28/2013 07:07:44

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים