באר השלום
מתוך עמוד ענן
מ (תיקון נ.צ.) |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
- | |Lon=34. | + | |Lon=34.8872108626926 |
- | |Lat=31. | + | |Lat=31.940865049292 |
- | |Height= | + | |Height=70 |
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=באר השלום | |Name=באר השלום | ||
שורה 24: | שורה 24: | ||
|LastUpdate=11/22/2008 06:57:33 | |LastUpdate=11/22/2008 06:57:33 | ||
|WinId=633629698538945276 | |WinId=633629698538945276 | ||
- | | | + | |csrc=I14 |
}} | }} |
גרסה מתאריך 22:50, 27 בדצמבר 2010
תקציר
הבאר ממוקמת בצידי רחוב שדרות ירושלים, שהינו קטע על דרך שהיתה פרושה לארכה של ארץ-ישראל. הבאר שרתה את בני-האדם והבהמות שהתלוו אליהם בשירות סוחר, במסעות צבא וכן בהליכה מיעד אחד למשנהו. מסביב לבאר חנו האנשים שהגיעו ממקומות שונים והחליפו חוויות ומידע. וכך נוסף לחניה מסביב לבאר מימד של אירוע תקשורתי וחברתי. המבנה בנוי אבני גזית שוות גודל, ומקורה בכיפה המקנה למבנה צביון ייחודי. הנדבך העליון של המבנה מעוטר בכרכוב המעוצב בדגם "שחמט". משני צידי הכניסה למבנה יש זוג עמודים נמוכים המכונים בשם "ספסלים". מקובל ליחס את השימוש בפריטים הארכיטקטוניים הללו לבניה בתקופה הממלוכית במאות י"ג-ט"ז.
שני פריטים עיקריים מעידים על השימוש של המבנה -
א. פי הבאר - עשוי חולית שיש הקבועה בריצפה. המים הועלו מהבאר בדלי הקשור לחבל. בדופן החוליה נראים היטב החריצים שנוצרו כתוצאה מחיכוך החבל בעת העלאת המים.
ב. השקתות - את המים ששאבו שפכו לשקתות הנמצאות בדופן הפנימית מתחת לפתחי החלונות. לצורך שתית מים הכניסו הבהמות את ראשן דרך הפתחים וכך הגיעו אל המים שבשוקת. התקנת השקתות מבית למבנה הבטיחה את ניקיון המים והמבנה.
הערבים קראו לבאר בשם "ביר זיבאק" שפרושו "באר הגפרית".
הרחבה
סיווג: באר
נגישות:
מקור:menyroth
תאריך עדכון: 11/22/2008 06:57:33
קישורים חיצוניים