מושב עוזה
מתוך עמוד ענן
147 מ'
תקציר
בס"ד, שבעים שנה למושב עוזה מאת: ישראל זיסק לפני ימים אחדים מלאו שבעים שנה למושב עוזה. מזל טוב. הישוב הוקם בתאריך כ"ו בחשוון תשי"א(6.11.1950), על ידי עולים מלוב. מייסדי המושב היו בעיקר יוצאי חבל טריפוליטניה מהעיר זוהרה והכפרים כסיר, יסיר ויפראן המרכיבים את "ג'בל" (חבל ההר הנמצא דרומית לזוארה). מקור השם: לקוח מספר תהילים: "צִוָּה אֱלֹוקיךָ עֻזֶּךָ עוּזָּה אֱלֹקים זוּ פָּעַלְתָּ לָּנוּ" (ס"ח, כ"ט). פסוק זה מתאר חגיגות ושמחת ניצחון בישראל לאחר מלחמה.
מושב עוזה נקרא בתחילה: מעברת פלוג'ה א',
על שם הכפר הערבי פלוג'ה אשר היה באזור עד מלחמת העצמאות. באותה מלחמה בתש"ח נערכו קרבות קשים בין הצבא המצרי לחיילי חטיבת גבעתי. משתייך לתנועת "הפועל המזרחי". מיקומו בגוש הדרומי של מועצה אזורית "שפיר" (יחד עם היישובים: אבן שמואל, איתן, שלווה ונועם). משבצת של אלף דונם.
"כל ההתחלות קשות", כך אומרת האמרה. בראשיתו הישוב הוקם באזור מושב שלווה(פלוג'ה ב').
המייסדים התגוררו באוהלים ופחונים.
הם התפרנסו מעבודות דחק, עבודות יזומות, עבודות קק"ל של סיקול אבנים וניקוש עשבים. השפות המדוברות היו: עברית וערבית. "אנחנו אוהבים את עוזה, רק תנו לנו מים". עיתון "הארץ", 18,5,1954. בשנותיו הראשונות סבל המושב ממחסור ממחסור חמור במים. מידי יום עבר רכב מיכלית מים וחילק מים בהקצבה. הבאר המערבית באזור אבו ג'אבר, המרוחקת מהמושב כשבעה ק"מ, סיפקה מעט מים לשלושת ישובי הפלוג'ות: אחוזם, שלווה ועוזה. קו המים העלה חלודה ונסדק במקומות רבים. הקידוח שנעשה בסביבה שלא העלה מים וגם שאיבות הניסיון הרבות בבארות ערביות נטושות לא העלו מים. מחוסר ברירה, ומתוך רצון לא לעבור לסדר היום, החליטו תושבי עוזה להאבק ב"סוכנות היהודית". שישים אנשים מתושבי הכפר, בהם נשים, גברים וטף הפגינו לפני בניין הסוכנות בירושלים, על שום שהמדינה מספקת כמות למושב כמות זעומה של מים, שאינה מספיקה אפילו לצרכי שתיה. משלחת המפגינים תבעה להיפגש עם מנהל מחלקת הקליטה של הסוכנות רענן וייץ ז"ל ומאחר שהוא באותו זמן נעדר ממשרדו נתקבלה המשלחת על ידי מזכיר המחלקה מר גורן. לאחר שדרישותיהם לא נענו ועקב יחסם האדיש של המוסדות, גירשו המתיישבים מהכפר את שני מדריכי הסוכנות החברתי והחקלאי, סגרו את בית הספר וגן הילדים ושלחו הביתה את שני המורים והגננות. מאבקם של המתיישבים נשא פרי ובקיץ תשט"ז-1956 חוברו עוזה ושלווה לרשת המים. בשנים הראשונות מוסדות המדינה הצעירה ביקשו מהמושבים הוותיקים לאמץ מושבי עולים חדשים. מושב כפר הרוא"ה בסיוע "המכשיר" אשר הייתה חברה לפיתוח חקלאי של איגוד מושבים של "הפועל המזרחי" אימצו את מושב עוזה בנושא הדרכה חקלאית.
בנק זו אנדרטה לזכר הנופלים. לידה גן משחקים.
הרחבה
בראשית השבוע הטרקטורים של כפר הרוא"ה היו יוצאים לעוזה ולקראת סופו חוזרים לכפר הרוא"ה. ראוי לציין שמות של חברים מכפר הרוא"ה: נפתלי פלק, יצחק גרינבאום, עמיאל שרגאי, חיים גלבר, מיצו גלבר, יצחק ארצבורג ז"ל, יבדל"א אהרלה פרנק ועוד. מחלקת ההתיישבות של הסוכנות הקציבה לכל משפחה בעוזה עשרה דונמים של אדמת בעל. בשדות גידלו עגבניות, מלפיפונים, פול, בצל, חימצה, ענבי יין ופלחה.
היה גם צאן ומעט פרות ותרנגולות.
ילדי הישוב למדו יחד במושב. בשנים הראשונות בית הספר שכן בצריף ובו למדו כארבעים תלמידים בשתי כיתות. בשנת תשי"ד-1954, הוקמה העיר קרית גת על אדמות מושב עוזה. בראשית חודש אלול תשי"ז-1957 נחנך בית הכנסת במעמד הראשון לציון והרב הראשי יצחק ניסים, רבה של מועצה שפיר הרב בנימין אביעד זצ"ל, שר הדתות חיים משה שפירא ז"ל ויבדל"א ראש המועצה משה מושקוביץ. בית הכנסת נבנה מכספי תושבי המושב. לאחר כעשר שנים מהקמת המושב, הסוכנות הקימה בתים קטנים בגודל 24 מ"ר למשפחות קטנות. ובתים קצת יותר גדולים בגודל 40 מ"ר למשפחות גדולות. הבתים הוקמו מבלוקים. בשנות השישים בנו רפתות ולולים גדולים ולכל משפחה חילקו 30 דונם. לזכרו של הטייס אמנון כרובי ז"ל: ביום רביעי, ב' באב תש"ך(27,7,1960), בסביבות השעה חמש אחר הצהרים המריא הטייס אמנון כרובי במטוס פייפר של חברת "כמאוויר" ממנחת פלוג'ה, כדי לרסס את שדה הכותנה של אחד מחברי מושב עוזה. תוך כדי ריסוס המטוס התרסק והטייס נהרג. למקום הגיעו שני חברי מושב אשר דיגלו למטוס: עמוס מימו ועמוס ניסים ז"ל וניסו לשווא להציל את הטייס אמנון כרובי ז"ל. יאה וראוי להנציח את זכרו של הטייס במקום בו נפל.
בית הכנסת והרב של היישוב:
כפי שכתבתי, כאמור, בשנת תשי"ז-1957 נבנה ונחנך בית הכנסת ליישוב בשם: "תפארת הדרום". עד אז התפללו בצריף עץ. לפני למעלה מעשר שנים נבנה בית כנסת חדש בשם: "אל קבלייה", שפירושו: דרומי. במשך עשרות שנים הרב גויטע פרג'לה זצ"ל היה הרב של עוזה, עד לפטירתו בשנת תשמ"ג-1983. הרב זצ"ל החל בתפקידו בזוערה שבלוב ועלה עם הקהילה לארץ ישראל ולהתיישבות בעוזה. לאחר פטירתו הרב שמעון גואטה, בן המושב, החליפו ובשנתיים האחרונות משמש בתפקיד הרב עמיחי כהן. במערכות ישראל נפלו מבני מושב עוזה החיילים הבאים: אליהו צופיה יערית, אליהו יעקב אברהם, דמרי יאיר, גואטה יוסף, מגידיש חיים, גואטה רחמים, ומגידיש ניסים ז"ל. "תהא נשמתם צרורה בצרור החיים" אמן.
עוזה כיום, מספר התושבים: כ-505 ויש בה גם 85 משקים. ילדי הישוב לומדים באבן שמואל וקרית גת.
מגדלים גידולי שדה רבים כגון עגבניות, חיטה, ומלפפונים. כמו כן במושב רפתות, דיר צאן, לולים ומשתלה.
בעתיד מתוכננת הקמת שכונה חרדית גדולה של עשרת אלפים דירות.
המלצה לטיול:
בקרוב תפתח בעזרת השם טיילת בין יישובית,
לאורך נחל עוזה.
הטיילת בת שלושה וחצי ק"מ, אשר מוקמת על ידי מועצה אזורית שפיר
ורשות ניקוז נחלי לכיש-שורק, תהווה ציר להולכי רגל ורוכבי אופנים
ותחבר בין הישובים:
שלווה, נועם, אבן שמואל ועוזה,
דרך השטחים הפתוחים לאורך נחל עוזה עד לקריית גת.
סיווג:
נגישות: הכל
מקור:ישראל זיסק, Marikriber
תאריך עדכון: 2/2/2022 12:09:25
קישורים חיצוניים
[[קטגוריה:{{{PointType}}}]]
