הלאורה החדשה- שרידי מנזר ובור מים פעיל
מתוך עמוד ענן
701 מ'
תקציר
[[Description::שרידים של מנזר לא קטן. בורות, מאגר מים, תעלות, שרידי מבנים, מדרגות, חציבות. פרטים אצל מרקוס. באחת המערות באתר נביעה עם טפטוף מים (תשרי תשע"ו). זאב שפירא מתקן את המיקום במפת הסקר הארכיאולוגי ומספר שכאן הוא מיקומה של "הלאורה החדשה". זהו אתר מס.87 בסקר ארכיאולוגי לישראל. יזהר הרשפלד אשר חקר את מנזרי מדבר-יהודה חושב כי זו "הלאורה החדשה" שאר נוסד בשנת 508 על-ידי קבוצה של 60 נזירים אוריגניסטים שפרשו מהלאורה של סבאס. כתב יזהר: "האזור שמדרום לתקוע שימש מרכז לנזירים החולקים על הזרם האורתודוכסי...האתר מצוי בחלק הקניוני של נחל ערוגות, כ-4 ק״מ מדרום לתקוע . בין השרידים ניתן לזהות את גרעין הלאורה וסביבו, ברדיוס של 500 מ׳, נסקרו לא פחות מ-40 תאי מגורים. מיקומו של האתר וממצאיו תואמים את הנתונים ההיסטוריים לפיהם היה מקומה של ׳הלאורה החדשה׳ בערוץ מדרום לתקוע ושניתן היה להושיב בה 120 נזירים."
נסקרו שרידי מנזר גדול, ממערב לאפיק נחל ערוגות, בקטע המכונה ואדי אל-ג׳יחר. שרידי המנזר מתפרסים על פני מדרון שהפרשי הגבהים בו עולים על 300 מ׳ (מ-600 מ׳ בתחתית הנחל לגובה של 930 מ׳ בפסגת הרכס ממערב לאפיק). שטח האתר הינו סלעי ומבותר ומלא דרדרות אבן המקשות על התנועה. בשמו הערבי של האתר: ״ביר אל-וער״ (דהיינו ״בור החתחתים״) בא לידי ביטוי אופיו הטרשי של האזור. עם זאת היו למחשופי הסלע במקום מספר יתרונות: התקנת בורות ומערכת אגירה בסלע, שימוש בסלע כמקור לאבן בנייה וניצול מדרגות הסלע להתקנת טראסות חקלאיות. שתי דרכי גישה קדומות מוליכות אל המנזר. הדרך האחת יורדת מתקוע אל אפיק נחל ערוגות ועולה במתינות אל האתר. לאורכו של השביל שרדו קטעים של קירות תמך בנויים. הדרך השנייה יורדת אל האתר מכיוון ח׳ אל-כנוב. דרך זו קישרה את המנזר עם אזור חברון וכפר ברוכה (בני נעים) בגב ההר. המנזר כולל גרעין וסביבו תאי נזירים, חלקות עיבוד ומתקנים שונים ברדיוס של כ-400 מ׳. גרעין המנזר תחום כלפי צפון במצוק המתנשא לגובה של עשרות מטרים, וכלפי דרום בערוץ תלול היורד ממערב למזרח, בניצב לכיוון הזרימה של נחל ערוגות. רוחב השטח בין המצוק לבין הערוץ נע בין 40 ל-70 מ׳ בלבד, ואורכו מגיע ל-280 מ׳ (איור 77). קירות המבנים נחצבו כלפי המצוק ונבנו באבן כלפי המדרון, אבני גזית כלפי חוץ ודופנו באבני גוויל, מלט וטיח כלפי פנים, עובי הקירות נע בין 70 ל-90 ס׳׳מ. אחדים מקירות המבנים נשתמרו בגובה כ-2 מ׳. הקירוי ברעפים היה נדיר וקיים בכנסייה בלבד. שיטת הקירוי המקובלת בשאר המבנים היתה בעזרת קורות עץ וקנים שנשאו את המעזיבה (שכבות המלט והטיח של הגג). קירות התמך שאחדים מהם. באזור הכנסייה, נשתמרו קירות בגובה למעלה מ-5 מ' גדולים במיוחד. קירות התמך נבנו בעזרת חומרי מליטה ואבנים מסותתות למחצה. [ראה מיפוי ושרטוט באתר הסקר] גורם נוסף באזור גרעין המנזר הם בורות המים. במקום כ-12 בורות, וזאת בנוסף למאגר הסמוך לגן המנזר. פרוט נוסף בספרו של ד"ר יזהר הרשפלד על מנזרי מדבר-יהודה ובאתר הסקר האריכאולוגי, מפה 108/2 אתר מס.87.]]]]
הרחבה
סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות:
מקור:Ykauders, Marikriber, אבי שמידע, שמעון כהן, ליאו, חרגבים שיראל
תאריך עדכון: 8/30/2024 13:41:23
קישורים חיצוניים
