בקעת בית הכרם

מתוך עמוד ענן

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

   239 מ'

תקציר

[[Description::בקעת בית הכרם אתר מט"ח הצפונית שבבקעות הרוחב של הגליל התחתון, מצפון לה מתרומם הגליל העליון. ממערב תוחם אותה הר גמל; וממזרח – בקעת חנניה, שהיא למעשה המשכה של בקעת בית כרם. בקעת בית כרם היא יחידה מורפולוגית וטופוגרפית מובחנת. העתק מתלול צורים הוא שקבע את תוויה המורפולוגיים. נחל שזור ונחל שגור מתנקזים מדרום מערב לה, לעבר נחל חלזון והים התיכון, ואילו נחל צלמון מנקז את בקעת חנניה.

המשכה של בקעת בית כרם ממערב הוא בבקעת מגד. שתי הבקעות מתחברות סמוך לכפר מג'ד אלכרום. בעיית ניקוזה של בקעת בית כרם נזכרת גם אצל חז"ל. בדיון על "מי אדמה", שלפיהם מגדירים את צבעו של דם הנדה, נאמר: "כמי אדמה. כיצד? מביא אדמה. בבקעת בית כרם ימצא עליה מים [כלומר, אדמתה בוצנית תמיד]" (תוספתא, נידה כא). בבקעת בית כרם נובעים שבעה מעיינות דלי שפיעה (שלושה מהם בסביבת הכפר א-ראמה, שהוקם בזכות קיומם שם). הסיבה למיעוט מימיהם נעוצה בכך שסלע הגיר מגיל הקנומן נמצא במקום זה ברובו מעל לאפק של מי התהום. לפיכך נודעת חשיבות רבה למפעל המים העובר בבקעה, שבנייתו הושלמה בשנת 1965. אקלימה של בקעת בית כרם מתאים לגידול עצי זית. בקעת בית כרם היא תוואי מעבר טבעי קצר בין הים התיכון לבין בקע הירדן; לפיכך ייתכן שלפנים עברה בה אחת מהסתעפויותיה של דרך הים, שפנתה מזרחה, מעבר לבקעת חנניה ונחל עמוד, אל גשר בנות יעקב ועמק חולה.

קשיי התנועה בבקעה בעבר היו בעיקר במערבה, הן בשל הקניון הצר של נחל שגור, הן מחמת בוצניות אדמות הסחף במערב הבקעה ובמישור עכו. לפיכך הועדפה בתקופות מסוימות הדרך בחבל תפן שמצפון למתלול צורים, תוך ניצול הפרצות והשיפועים המתונים שבמתלול לשם ירידה לבקעה. בימי הבית השני העדיפו את הנתיב הדרומי, שהוליך מעכו דרך גבעות אלונים-שפרעם לצפורי, בשל המבנה הנוח יותר של השטח. השיירות שביקשו להגיע מן הים אל הגליל העליון עקפו אפוא את בקעת בית כרם מדרום, שבו ועלו צפונה ועברו בבקעת חנניה. עדות לכך אנו מוצאים בשרידי היישובים והביצורים מתקופה זו (באר שבע הגלילית, א-ראמה, ח'רבת ג'ול ועוד), הנמצאים בבקעת חנניה ולא בבקעת בית כרם.]]

הרחבה



סיווג: נוף וגיאולוגיה
נגישות:
מקור:עופרצור
תאריך עדכון: 3/16/2020 07:53:51

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים