חפירות כפר שיחין
מתוך עמוד ענן
209 מ'
תקציר
מתוך סיור של עמיתים לטיולים: אבן גיר לבנה באורך של יותר משלושה מטרים מסותתת היטב שעדיין ניכר בה חור הבריח של הדלת וכנראה שימשה אי אז כמפתן הדלת של מבנה ציבור.
פרופ' מרדכי אביעם מחופרי האתר. מיקומה של שיחין בבקעת בית נטופה הפוריה, ממזרחנו בירת הגליל ציפורי, ומסביב שכנו כפרים יהודים שהתרבו עם שחרור הגליל בידי מלכי בית חשמונאי במאה הראשונה לפני הספירה, עד שיוסף בן מתיתיהו מונה ערב המרד הגדול 204 יישובים יהודיים בגליל – יותר מאשר בימינו! שיחין נזכרת רבות במקורות יהודים, היא היישוב הראשון המוזכר לאחר חורבן בית ראשון בתאור מסע מלחמה של תלמי מלך קיפרוס בו כבש את הכפר תוך הפתעת תושביו ביום השבת.
בתלמוד מוזכר במסכת שבת היישוב כמרכז ייצור של כלי חרס משובחים שאין דרכן להשתבר ואכן בסקר שנערך כאן בשנות ה80 וכן בחפירות הארכיאולוגיות נמצאו שברי פסולת ייצור המאפיינים מרכז צריפה לכלי חרס, ניתוח כימי של הרכב הכלים מגלה כי נוצרו מאדמת העמק הסובב. לשאלת העמיתים מבאר מוטי כי פסולת הייצור מתאפיינת בכלים בעלי פגמים שונים, בועות שהתנפחו בעת הצריפה, שפות קנקן סדוקות או מעוותות וכיוצא באלו כלים אשר הושלכו למאגר הפסולת המקומי בידי יוצריהם שלא יכלו לשווקם. בזיהוי שיחין על פי היותה מרכז ייצור לכלי חרס (כדי "חבית שיחין")כמתואר במקורות אך גם מצטט ממסכת שבת תאור שרפה שפרצה בשיחין ביום השביעי ונצפתה מציפורי השוכנת על הגבעה ממזרח לנו, תאור אשר מלבד לימוד הלכות שבת גם מסייע לזיהוי כמעט ודאי של המקום. מוטי מתאר בציוריות את סיפור גילוי אבן הגיר הבוהקת עליה חלפנו בכניסה לאתר, וכי זאת מצטרפת לחוליית עמוד לב (עמוד שהוצב בפינה לתמיכה בשורות עמודים מצטלבות) להבנה כי מדובר במבנה ציבורי רחב ידיים הנתמך במספר שורות עמודים. שרידי המבנה מצטרפים לחשיפת מקווה טהרה וכלי אבן (שאינם מקבלים טומאה ולכן אופייניים לשימוש עברי) המעידים על יישוב יהודי ולכן זוהה המבנה כבית הכנסת של שיחין. היות שתחת בית הכנסת נתגלו פריטים מהמאה הראשונה לספירתם וידוע כי היישוב חרב בסוף המאה השניה (מסיבה שעדיין לא הובררה כראוי בידי הארכיאולוגיים, אך מצוין בתלמוד במסכת תענית כי שיחין חרבה מפני כשפים) מדובר בבית כנסת המתוארך בוודאות למאה השניה לספירה. הקירות הרבים הבולטים בין ריבועי החפירה מדובר בבתי מגורים צנועים יחסית המתאפיינים בשימוש רב בפסולת החרס לשם יישור השטח, מתחת לרצפות הבתים נתגלה מספר רב של כלים שלמים אך פגומים אשר שימשו לתמיכת הרצפות. בין הכלים נתגלו טיפוסי כלים מוזרים שלא נחפרו באף אתר אחר, כנראה יוזמות מקומיות של כדרים שלא מצאו חן בעיני עקרת הבית העבריה והושלכו לפח האשפה של ההיסטוריה... בתלמוד מסופר כי בשיחין יוצרו נרות שמן רבים ואכן לא רק שברי נרות נחשפו בחפירה אלא גם מספר בלתי רגיל של תבניות גיר ששימשו לעיצוב וייצור נרות אלו.
באחד משרידי בתי המגורים בו נחפר כבשן צריפה קטן בתוכו שתי נרות שלמים ושברים רבים של נרות סביבו, חוליית עמוד הלב שיחד עם אבן המפתן תרמו לזיהוי מבנה בית הכנסת.
כיצד פעלו האובניים של בני שיחין? נמצאה כאן אבן עליונה של אובנים, היא דמוית פקק. כישלונותיהם של מיודענו הקדרים כפי שנחפרו באתר, כלים בעלי בועות שהתנפחו בעת הצריפה, שפות קנקנים סדוקות וכן אוסף של כמה עשרות נרות שמן שנראה כי יוצרו ברשלנות, נרות אשר נמצאו מרוכזים סמוך לכור הצריפה הקטן שעל אתרו הצביע מדריכנו בסיור, מהן אנו למדים כי אתר זה שימש ככל הנראה להכשרת שוליות כדרים שאת נרות הבוסר שלהם מצאנו.
אבן קירטון רכה שימשה בידי הקדרים לייצור תבנית על ידי חצייתה לשתיים וחריטת דפוס הנר הרצוי בכל אחת מחצאיה. ייצור נר השמן התבצע על ידי הידוק שכבה דקה של חומר אל שתי חצאי התבנית ולאחר מכן הידוקן זו לזו ליצירת הנר שאז הוחלקו בו אזורי החיבור ונשלח לצריפה, אבן הקירטון סופגת הלחות התאימה לצורך זה שכן החומר נפרד מעליה בקלות רבה ואפשר ייצור סדרתי של נרות מעוצבים ומעוטרים ביד אומן.
נרות מעוטרים ברימונים, אמפורות, דקלים ואף לולבים ומנורה. טכניקת קירצוף הנרות בה לפני הצריפה הוחלקו נקודות חיבור בעזרת סכין ליצירת משטח חלק ונעים לעין, טכניקה ששימשה בתקופה ההרודיאנית בירושלים. נרות מסוג זה שהחומר ממנו יוצרו מקורו במוצא הסמוכה לירושלים נמצאו ברחבי הארץ, ממצא המעיד כי עולי הרגל הביאו עימם נרות ירושלמים לביתם, אולי כדי להנות מזיו אור שמקורו בעיר הקדושה. לאחר חורבן הבית יוצרו נרות זהים בקרצוף גם בשיחין ככל הנראה עקב שימור המסורת שהתקבעה שנים כה רבות.
סוג מעניין נוסף של נרות שמן בעלי צורה ייחודית הינו נרות דרום, שסברו כי מקורן באזור יהודה בתקופה שבין המרידות (70 עד 135) אך בדיקה כימית מגלה כי טיפוס נר זה יוצר אצל ידידינו משיחין ואף זכו לשם מעלה החיוך נרות דרום צפוניים.
טיפוס נר חשוב נוסף הינו נר צבוט, מעין קערית קטנה שנצבטה ליצירת פכית שמן. נר זה היה בשימוש נפוץ בבתי החשמונאים וייצורו כאן מעיד על שחרור חבל הארץ הגלילי בידיהם והבאת האור החשמונאי לגליל.
תעשיית החומר של שיחין התפרסה לתחום נוסף ראוי לציון והוא מחתות הקטורת אשר תבניות לייצורן ומחתות רבות נחפרו בשטח ומוצגות על המסך מולנו.
בתלמוד מסופר על רבי חיא אשר ייצר מגילות מעורות צבאים לשם כתיבת חומש שישמש ללימוד תינוקות ישראל. ניתוח עצמות בעלי החיים שנמצאו בין המוני כלי החרס העלה אחוז גדול ומפתיע של עצמות צבאים המעלה את ההשערה כי בנוסף לפועלם בתעשיית מוצרי החולין עסקו בני שיחין גם בייצור מגילות לצרכי הקודש, גילוי המשלים את החיבור אל תקופת התלמוד.
הרחבה
סיווג: גבעה
נגישות:
מקור:Ybrock, ליאו
תאריך עדכון: 1/6/2019 19:51:15
קישורים חיצוניים
