|
ב-5 ליוני 1967 מלחמת ששת הימים התרחש בעמק … ב-5 ליוני 1967 מלחמת ששת הימים התרחש בעמק דותן קרב עקוב מדם לכיבוש העמק והעיר ג'נין הנמצאת במוצא הצפון מזרחי של העמק. המערכה על העמק החלה כאמור ב-5 ליוני במהלכה נכבשו רכסי ההרים מן הצד הצפוני של העמק וגם צומת קבטיה נכבש במאמץ חטיבתי של חטיבת השריון 45 (כיום חטיבה 188 עוצבת ברק). לקראת ערב קיבלה החטיבה הנחיה לכבוש את ג'נין, החטיבה ירדה לג'נין תוך שהיא משאירה כאן בצומת כוח חסימה קטן, המונה צוות סיור ומחלקה קטנה של 4 טנקים מיושנים מסוג שרמן בפיקודו של סגן דני נוי, כוח החסימה הגן על עורפה של החטיבה הנלחמת בג'נין. מה שלא ידעו אז בפיקוד הוא, כי גדוד 2 מהחטיבה ה-40 הירדנית זו שחוסין האב אמר עליה שהיא המובחרת ביותר שהייתה לו, גדוד 2 מן החטיבה המונה 40 טנקי פטון חדישים ועוד פלוגת חרמ"ש ועוד סוללת תותחים מתנייעים. כל אלו עולים מגשר אדם אל צומת קבטיה דרך זבבדה, בעוד שאר החטיבה מגיעה מדרום מערב מכוון ערבה. וכך בעוד החטיבה נלחמת בג'נין ועורפה נמצא בסכנה חמורה, מצליח כוח קטן זה להילחם בגבורה ולהחזיק מעמד משך שעתיים! ולבוא בקרב עם כוח עדיף מספרית פי 10, כ-40 טנקים! ועוד מסוג טוב בהרבה מן הטנקים שלהם, במהלך הקרב הם מצליחים להשמיד 9 טנקים ולכוח אבדו 2 טנקים בלבד אחד מהם נפגע כבר בתחילת הקרב אך המשיך לנהל אש כשהוא במצב סטטי וחשוף לפגיעה. במהלך הקרב הם מקבלים פעמים פקודה לסגת, אך הם ממשיכים לנהל קרב ומחזיקים ומעכבים את האויב משך כשעתיים ורק אז הוא נסוג לאחור אז נכבש הצומת על ידי הירדנים, אך זמן יקר זה נוצל ונתן זמן מספיק לכוחות הנלחמים בג'נין להתארגן ולהיות ערוכים להתגונן ולהילחם מול החטיבה החזקה שעלתה כנגדם.
פלוגת הטנקים של גדי רפן שעלתה מג'נין חזרה לעמק, לא ידעה כי החסימה נסוגה וכי הצומת נכבשה על ידי הירדנים, נקלעה למארב חמור בצומת, הכוח נפגע ולאחר שהצליח להשמיד טנק ירדני אחד, נפגעו מן הכוח 5 טנקים, המפקד גדי ומפקדי המשנה נפצעו ומצאו יחד עם שאר הפצועים מחסה בבית משאבות סמוך. במשך הלילה התנהלו קרבות דמים סביב הצומת. בקרב זה לחילוץ הפצועים בצומת התרחשו מעשי גבורה רבים, זחל"ם שהגיע ועליו הועמסו 7 פצועים קיבל פגיעה ישירה, הנהג נהרג, והפצועים עפו מהזחל"מ ושוב נסחבו בידי חבריהם והסתתרו בבית המשאבות בעוד צבי סדן פעל בניסיון לחלץ את הנהג הלכוד בזחל"מ בעודו בוער, נכווה בכל חלקי גופו. רק לאחר שעות רבות בשעות הבוקר הצליחו לחלץ את הפצועים וההרוגים מבית המשאבות לאחור לעבר ה"מעוז החטיבתי".
נכון לבוקר ה-6 ליוני תמונת המצב הייתה כי כוח האויב שהגיע לעמק משני צדדיו מנה סדר גודל חטיבתי (חטיבה 40 הירדנית) שמנתה לאחר הקרב בלילה כ-80 טנקים מן הסוג המתקדם ועוד יחידות חרמש ותותחים. זו שולטת על הרכסים הדרומיים של העמק ושולטת בתצפית ואש על הכוחות הישראלים ששלטו ברכסים הצפוניים של העמק. במהלך היום ה-6 ליוני לאחר הפעלת כוחות נוספים מן האוגדה, טוהרה העיירה ג'נין במהלך הבוקר, וממנה עלו כוחות נוספים לתדלק ולחמש את הכוח שהיה על הרכסים הצפוניים, ובמאמץ משותף ובקרבות קשים, נכבש עמק דותן תוך גילויי גבורה רבים. החטיבה הירדנית החלה בנסיגה מהירה בעוד הכוחות מזנבים בה עד לנחל תרצה ומעברות הירדן והצליחו להשמידה כליל.
כציון לקרבות החטיבה ובעיקר בעמק דותן, ב1968 הקימה החטיבה אנדרטת הנצחה בצומת בה היו כלולים טנק פטון M47 שנשבה בקרב ו-54 אבני בזלת שהובאו הנה מהגולן אבן לכל נופל מהחטיבה (51 נופלים בקרב כאן ו-3 נוספים ברמת הגולן) והצומת הייתה מוכרת כ"צומת הטנק". לצד הטנק וגל האבנים היה שלט עם שמות הנופלים בקרבות ובתחתית האנדרטה הייתה כתובת ענקית "כבוד ותהילה לגיבורי עוצבת הפלדה אשר בדמם קידשו מולדת". למרגלות האנדרטה נפרשו זחלי טנקים שהשתתפו בקרב.
האנדרטה פונתה ב1993 מיד עם פרוץ הסכמי אוסלו שבהם נתנו חבלי מולדת שכבשנו בדם יקר לערבים, השלטים הועברו לאנדרטת עוצבת ברק במוזיאון השרון בלטרון וכן הטנק הירדני (ראה תמונה).
אחרי המלחמה כתבה דליה רביקוביץ את השיר המפורסם על הקרב "עמק דותן" (מילים בלינק המצורף). גדי רפן וצבי סדן, המוזכרים בשיר, קיבלו את עיטורי עיטור הגבורה ועיטור העוז על לחימתם בקרב. י עיטור הגבורה ועיטור העוז על לחימתם בקרב.
|
Description
|
