עיון בוויקי

מתוך עמוד ענן

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כנסיית המולד
עמית הורן, Eitanh53, מאיר רוטר  + Contributors
כאן מזוהה המערה ששימשה לדיר, שבתוכה נולד י כאן מזוהה המערה ששימשה לדיר, שבתוכה נולד ישו. היה זה, על פי המסופר בברית החדשה, בעת שהורדוס ביקש לעשות מפקד אוכלוסין ועל כן כל היהודים נאלצו לשבו לבתיהם, אך ליוסף ומרים לא היה היכן לגור בבית לחם ועל כן התאכסנו בדיר יחד עם הבהמות. לאחר מרד בר כוכבא, הוקם כאן מקדש בעיקר לאדוניס, ונוס ויופיטר. בשנת 325 לספירה נבנתה כנסיה מתומנת במקום, שבמרכזה מערת הלידה, על ידי הלנה ובנה קונטנטינוס, שחרבה במרד השומרונים ב539, אז נלקחו אבניה לכנסיית מגדל-עדר - ראו http://amudanan.co.il/#!wiki=P185063. הפסיפס מהמאה ה-4 לספירה מעטר קטע מרצפת הכנסיה כיום. באמצע המאה ה-6 יוסטיניאנוס הראשון בנה את הכנסייה מחדש, ושוב לאחר שהשומרונים הציתו אותה ב556. אגן הטבילה שבדרום הכנסיה הוא ביזנטי. המסורת אומרת כי את הפלישה הפרסית ב614 שרדה הכנסיה ללא חורבן בזכות פסיפס ישו והאמגושים בקיר המערבי שהזכיר לפרסים את חכמיהם. בולדווין הראשון, שהיה הסגן של טנקרד בכיבוש העיר ב6.7.1099, הוכתר כאן בחג המולד 1101 כמלך ירושלים הראשון, וזאת כדי שלא יונח כתר מלוכה בעיר שבה על ראש ישו הונח כתר קוצים. בעקבות כך גם בולדווין ה2 הוכתר כאן. בתקופה הצלבנית הקנונינים האוגוסטינים לקחו לעצמם את דרום הכנסיה, ויתר העדות התרכזו במערבה. ב1110 הועלתה הכניסה לדרגת קתדרלה. הכספים עזרו לשפץ את הכנסיה בראשות אנגלי ששמו ראול. בתקופה הצלבנית צוירו הציורים ע העמודים הכולליםס סצנות תנכיות, מהברית החדשה וקדושים אירופאיים כולל מלכים. ב1187-1192 וב1250-1347 לא הותרו נוצרים להכנס לעיר - ראו http://amudanan.co.il/#!wiki=P691813 ובא הקץ על המסדר האוגוסטיני. בתקופה הערבית המוסלמים נהגו להכנס פנימה לתפילה המונית כהתרסה, שדדו את הכנסיה, לקחו שיש מהקירות לבתיהם ולכיפת הסלע ואף נטלו את הגג שהיה מעופרת. דלת הכנסיה, שחלקה העליון ביזנטי ותחתיו צלבני, נסתמה במאה ה-16 כדי שהבוזזים לא יוכלו להכנס עם סוסים, ובמקומה נבנתה דלת המחייבת את הנכנס להשתחוות ומכונה "דלת הענווה", שלה 3 מפתחות הנמצאים אצל שלושת הזרמים. ב1717 הוצב בידי הקתולים כוכב הכסף ובו הכתובת "כאן מרים הבתולה ילדה את ישו המשיח". ב1757 הסולטן התורכי מוסטפא ה3 העביר את החזקה בכנסיה מהקתולים ליוונים-אורתודוקסים. ב1847 נגנב כוכב הכסף שהוצב בידי הקתולים, וזה גרם לריב בינם ליוונים-אורתודוכסים, בפברואר 1852 הסולטן הבטיח לצרפתים הקתולים שהכנסיה תוחזר לקתולים ואף תרם כוכב כסף חדש שהוצב במקום על ידי הפטריארך הלטיני, זה עיצבן את הרוסים האורתודוכסים וגרם לפרוץ מלחמת קרים ב1853. רעידת אדמה ב1834 ושריפה במערה ב1869 הוסיפו למצב העגום של הכנסיה. הכנסיה נחפרה ארכיאולוגית בשיפוץ ב1934. ב1962-64 שופצו המערות והחדר הארמני של הרונימוס. במהלך ניקוי המערות נמצאו ממצאים מהמאה ה8 לפנה"ס כולל חותם "למלך" וכן קברים מהמאות 1-4 לספירה שבהם בין היתר מזוהה קבר הרונימוס, שתרגם כאן את התנ"ך ללטינית במשך 40 שנה, ועצמותיו הועברו לכנסיית סנטה מג'ורה ברומא. כיום הבזיליקה העיקרית שייכת ליונים-אורתודוכסים שמחזיקים גם מנזר מדרום, כנסיית קתרינה הקדושה שמצפון לה שייכת לפרנציסקנים שלהם גם שייכת קפלת המגושים שמדרום, יש אגף קתולי לא פרנציסקני, ולארמנים יש את הקפלה הצפונית והקטע הדרום מערבי של הכנסיה שבו הם מזהים את חדרו של הרונימוס. החלק הארמני ברובו מהתקופה הצלבנית הכולל גם את "החדר של הרונימוס", אך חלקו מהתקופה הביזנטית ויש בו קטע ששופץ במאה ה17. במערה 53 מנורות, מהן 19 של היוונים אורתודוכסים, ו-34 של הארמנים והקתולים. קירות המערה מחופים אזבסט שנתרם ב1874 לאחר השריפה שהייתה בה ב1869 בידי נשיא צרפת המרשל מק-מהון. בקצה המערה יש באר סתומה וכניסה סגורה לעוד חללים. על העמודים יש ציורים צלבניים של סיפורים נוצריים וקדושים. בולטים הם הציורים על עמודים 4-5 בטור הימני האמצעי: על האחד olaf II מלך נורווגיה שהוקדש ב1130, כמו התאריך על ציור המדונה והילד, הוא השליט את הנצרות בנורבגיה. על השני canute IV מלך דנמרק – קודש כפטרון של דנמרק ב1101, הוא תרם הרבה לכנסיה ולאחר מותו קברו הפך לעושה ניסים. ב2.4.2002 39 מחבלים מבוקשים וחמושים חטפו 200 בני ערובה פלשתינים ו-46 אנשי כמורה והתבצרו בכנסיה. צה"ל לא פרץ למבנה הקדוש אך צר עליו 39 יום. במו"מ המבוקשים, במקום להיכלא בישראל, הועברו לעזה, קפריסין, איטליה, יוון, אירלנד, בלגיה, פורטוגל וספרד‏‏. ליה, יוון, אירלנד, בלגיה, פורטוגל וספרד‏‏. Description
762  + Height
כנסיית המולד (7).jpg  +, רחבת כנסית הקבר 0990.JPG  + Images
10 March 2013 11:52:03  + LastUpdate
31.704  + Lat
35.208  + Lon
false  + MeasuredByGPS
אתר נוצרי  + PointType
אתר נוצרי, אתרים קטגוריות
הסתרת מאפיינים המקשרים לכאן 
  אין מאפיינים המקשרים לדף זה.
 

 

כתבו את שם הדף ממנו יתחיל העיון.
כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
צפיות
ניווט
תיבת כלים