|
ועדת שביתת הנשק עם מצרים
עם סיומה של מלחמ … ועדת שביתת הנשק עם מצרים
עם סיומה של מלחמת העצמאות, בחודשים ינואר-יולי 1949, בחרו מדינות ערב לקיים משא ומתן עם ישראל על שביתת נשק. במקביל לשיחות שהתקיימו באי רודוס, הוקמו ועדות שביתת נשק (ועש"ן) בחזיתות השונות, במטרה להגדיר את פרטי ההסכמים, לקבוע את קו שביתת הנשק המדויק ולסמנו. הוועדות המשיכו לפעול גם בתום המלחמה – כפורומים בלעדיים להעברת מסרים, דיון על סוגיות משותפות והפרות, ומניעת חיכוך.
בתום מלחמת העצמאות, 1949, ועדת שביתת הנשק הישראלית-מצרית התכנסה בעוג'ה אל חפיר – בסיס עות'מאני במקורו, ניצנה בעברית. האזור, שנכבש בדצמבר 1949 במבצע חורב, נקבע כשטח מפורז. שלושה מבנים עות'מאנים שימשו את אנשי הוועדה להתכנסות ודיונים, מחסן ומטבח, ומבנה מגורים בו לנו הישראלים והמצרים במשותף.
במסגרת הסכם שביתת הנשק עם מצרים, הנגב הוכר כחלק משטחה של מדינת ישראל, פרט לרצועת עזה.
בספטמבר 1955, בעקבות הפרות מצריות של פירוז ניצנה שגרר השתלטות צנחנים ישראלים על האזור, מקום כינוס הועדה הישראלית-מצרית הועתק לגבול הצפוני של רצועת עזה, ליד קיבוץ מפלסים, כיום אנדרטת "חץ שחור".
אבן הפינה הוקמה במסגרת פרויקט "חץ הדורות", להנצחת מורשת שיתופי הפעולה של צה״ל עם צבאות זרים. מורשת שיתופי הפעולה של צה״ל עם צבאות זרים.
|
Description
|
