|
בס"ד,
חמישים שנה לבריכת השחייה.
מאת: ישראל … בס"ד,
חמישים שנה לבריכת השחייה.
מאת: ישראל זיסק
השנה מלאו חמישים שנה לבריכת השחיה. נפתחה בקיץ תשכ"ו, 1966.
הקדמה:
בעבר הרחוק, לפני הבריכה, היה במקום כרם שהיה בעבר שייך לערבים מסאופיר.
בריכת השחיה הראשונה במשואות הייתה במחנה הנח"ל . בגודל 1/2 קוב.
הבריכה השנייה הייתה בגנים.
באמצע שנות השישים נבנה בריכה קטנה באזור המתקנים.
בריכה בגודל של 7 מטרים אורכה ועומק של חצי מטר.
עשויה מאבן מוזאיקה.
את הבריכה הקים חנן חורש ז"ל.
הילדים של הגנים התרחצו בה.
ללא מציל, אך באחריות הגננות.
כמו כן, הילדים שחו מדי פעם בנגבה והיו הסעות סדירות של המשק לים באשקלון.
הקמת הבריכה, מרעיון לביצוע:
במשך שנים רבות הקמת בריכת שחייה במשק הייתה בגדר חלום רחוק.
בתחילה הייתה שאלה אם לבנות בריכה או לא.
הבריכה נהפכה למציאות.
כאשר נשאל לוזר ז"ל, בתפקידו באותם ימים כמזכיר פנים,
מדוע לבנות בריכה כה גדולה?
האם לא היינו מסתפקים בקטנה יותר?
השיב לוזר:
"מכיון שבנינו בית כנסת קטן"...
אבא פז ז"ל, דחף וייזם את בניית הבריכה כפי שעשה גם באולם "הפינג פונג" ומגרשי הספורט.
סייעו לו גם חיים נדיבי ויהודה שפייר ז"ל.
להלן דברים שכתב בעלון המשק יהודה שפייר, לקראת סיום בניית הבריכה:
"הליכה הרבתית "הכל שבתית" אל בריכת השחיה החדשה מראה על
התענינות הרבה שצבור החברים הקדיש במשך כל שלבי הבניה.
ואכן מפעל גדול הקמנו ובחרדה לא מעטה אנו מתקרבים לסיום.
רוב החברים יודעים שבריכת שחיה משמשת בעקר לצרכי בריאות,
ובטוחני שהכספים הרבים שהשקענו במפעל זה יהיו לתועלת רבה,
לא רק לילדינו, אלא גם לחברות ולחברים הפחות צעירים.
הרופאים ממליצים על שחיה כאחד מענפי הספורט הבריאים ביותר
מכמה בחינות. וידוע שבריאות הגוף והנפש הוא נכס כה גדול שאי אפשר
לשלמה בכסף. כל אדם בלי הבדל מין וגיל יכול ללמוד ספורט זה ולהנות ממנו.
יש להגשים את הסיסמה: "כל אדם- שחין וכל שחין- מציל".
יש ללמד את השחייה בכיתה א'.
אנו ננהג כמו שאר המשקים הדתיים ויקבעו זמני רחצה מיוחדים לרחצה נפרדת.
נשאר לי רק לאחל לבנאים אשר התקדמו בקצב די מהיר: גמר בניה טובה."
פתיחת הבריכה:
הבריכה נפתחה בחודש סיון תשכ"ו, 1966. יהודה שפייר התכבד בגזירת הסרט.
הבריכה הייתה מקום בילוי לשעות רבות בימי הקיץ כשלא היה מזגן ומחשב.
בשנים הראשונות היו מוצבים שם שערים למטרת משחקי כדור מים.
יהודה שפייר אשר לימד שחיה כבר בנגבה, לפני שפתחו את הבריכה במשואות והמשיך גם כאן.
שיטת הלימוד שלו הייתה:
היה קושר את את הילדים עם רצועה ומקל וחבל.
מבחינת הילדים הוא היה ה -המורה לספורט.
המציל הראשון היה מתי אורלוב יבדל"א,
מתי הצטרף למשק בשנת 1963 כחבר גרעין נח"ל "נטעים".
המשך ארבע שנותיו במשק, מלבד העיסוק בבריכה, הוא הקים גם את ענפי טניס שולחן והכדורעף.
כמו כן, היה גם מורה לספורט בבית הספר שפיר.
התחתן עם חיה ריז שנולדה במשואות. כיום הם תושבי כפר מימון.
בשנים הראשונות הבריכה הייתה ללא מערכת סינון המים היו ירוקים וכהים וכל שבועיים היו מחליפים את כל המים.
היות ורבים היו המצילים בבריכה מאז ועד היום, אנני מעוניין להיכנס לרשימה שמית ולציין את כל שמותיהם.
אציין שכיום ברוך, אביו של מאור בר, משמש כאו כמציל במשך עשרים שנה.
האחראים על הבריכה:
בשנים הראשונות, המציל היה גם אחראי על הבריכה.
להלן רשימת האחראים:
הראשון היה: חנן חורש ז"ל, אשר תכנן וביצע את הגינון היפה שמסביב הבריכה
שאר השמות:
אבי פאר.
אייזיק סלומון (היה 25 שנה בתפקיד),
שי ביטון.
מיכאל רייך.
שלמה וייס.
דן קליין.
הישגים:
בשנת תשנ"ג, 1993, בתחרויות השחייה באליפות "אליצור" השתתפו 11 שחיינים ילדים.
כולם זכו במדליות. סך הכל 25 מדליות אישיות וגם 8 מדליות קבוצתיות במשחה השליחים.
להלן רשימת השחיינים שזכו במדליות:
יהודית פיטרסון, טלי לייבוביץ, ורד רייך, יעל קראוס, עינת וייס, מוריה גרינבלט,
אושרי גרייסמן, רועי עובדיה, אריאלה פיטרסון, שלי בן טל וזוהר לאופר.
מנהל הקבוצה היה: אורי גרייסמן.
בשנים האחרונות הבריכה איבדה כמות מים אדירה שחייבה איטום.
עקב כך, בשנת תשע"ז-2017 הבריכה עברה שיפוץ רציני.
יישר כוח. "ז-2017 הבריכה עברה שיפוץ רציני.
יישר כוח.
|
Description
|
