|
גבעה ובה שפע שרידים ארכיאולוגים, סביב הגבע … גבעה ובה שפע שרידים ארכיאולוגים, סביב הגבעה ולמרגלותיה מספר מערות, ולמרגלותיה מצפון מערב דרך עתיקה הניכרת היטב בשטח. על הגבעה בפסגתה נבחין בשרידים של מגדל ממנו שרד ריבוע של אבני גוויל לגובה נדבך אחד המושתת על משטח הסלע, יכול ומדובר במגדל חקלאי קטן, או במגדל/מיצד שמירה ששמר על הדרך העתיקה שהלכה וירדה אל יובלו של נחל פארה וקישרה בין ערי הסביבה (חזמה=עזמות, עילמית=עלמת/בחורים? וואדי זמרי=זמרי של בנימין. ענאתה=ענתות, ועוד..
במורד הגבעה המזרחי בשליש עליון נמצא בו מים גדול ועתיק החצוב כבור פעמון לתוך סלע הקרטון, הבור מלא במים עד סוף האביב, ומערכת עתיקה של תעלות (שחלקם הושחת בחלוף הזמן) שהובילה מי נגר אל הבור. מתחת לבור נבחין במחצבה עתיקה, כך גם במורד הצפוני של הגבעה שם גם נבחין בגת גדולה ויפה לה משטח דריכה ובור איסוף, ובשרידי מחצבה וחציבת אבנים מסודרת.
הגבעה כאמור מתנשאת מעל וואדי אל-מגלי ובשמו במפת הסקר הבריטית שהסתמכה על מסורת שם הוואדי בפי תושבי האזור הוא, "וואדי זימרי". מהסקרים הארכיאולוגים באזור עולה כי אזור הוואדי היה מיושב מן התקופה הכנענית אז הישוב התרכז ביובלו העליון של וואדי זמרי (היכן שכיום עובר רחוב גל וחוצה את הוואדי) והתפתח ביתר שאת בתקופה הישראלית אז הוקם ישוב ישראלי של מתנחלי בנימין על הישוב הכנעני ומתקופה זו נמצא בית ארבעת המרחבים הישראלי המוכר, שם הוואדי "זמרי" שם אחד מצאצאי בנימין משמר ככל הנראה שת שם העיר אז. ואז החלו מתיישבי העיר לפתח את הוואדי מבחינה חקלאית. האזור חזר שוב להיות אזור חקלאי מובהק ומתפתח בתקופה ההלניסטית (בית שני) ושיאו של האזור מבחינה חקלאית היה דווקא בתקופה ההורדוסית אז הגיע לשיא תפארתו אז היה המקום חלק מן העורף החקלאי לירושלים, וכך המשיך לאורך התקופה הרומית והרומית ביזאנטית.
נתהו כתב:"גבעת העפלה של פרפרים, על הגבעה מפוזרות גתות רבות, בור מים וכבשן סיד."
כדאי לפעול להכריז את האזור כגן ארכיאולוגי ומורשת ולפתחו למען תושבי פסגת זאב שבתי השכונה החדשה מגיעים כבר ממש למרגלות גבעה זו, ובכל מקרא מומלץ מאוד לבקר יחד עם הילדים. אפשר ליצור עימי קשר להוספת פרטים והיכרות מעמיקה. יצור עימי קשר להוספת פרטים והיכרות מעמיקה.
|
Description
|
