|
שנינו בתלמוד ובמדרש כי פסל מיכה עמד במרחק … שנינו בתלמוד ובמדרש כי פסל מיכה עמד במרחק של 3 מילין משילה בגרב (בבלי סנהדרין קג:) לפי החישוב שמיל רומי הוא 1479מ', ממערב למשכן (פסיקתא רבתי קל"ז:), ועשנו היה מתערבב עם עשן המשכן המזבח בשילה ובקשו המלאכים להחריב את אתר פסל מיכה, אך הקב"ה אומר להם "הניחו לו שפיתחו/פיתו מצויה לעוברי דרכים" (בבלי סנהדרין קג:), הכוונה היא שלמיכה היה חאן דרכים בו אירח את עוברי הדרך ובכך גמל חסדים.
רכס זה וחורבה זו משמרים את השם גרב (ע' גרונית בערבית מתחלפת עם האות ג'), מה גם שהממצאים הארכיאולוגיים בשניים מאתרי ההר הם מתקופת הברזל 1 - תקופת השופטים. על כן, ניתן לשער שבמקום זה עמד פסל מיכה בימי משכן שילה, או שכאן שכנה עירו של מיכה ממנה הגיע, והפסל עמד בחאן לבונה או בחורבת אל ע'וף שממזרח.
המענין הוא, כי המקום זוהה בעבר על ידי כמה חוקרים ובהם ויקטור גרן כאלכסנדריון, המבצר של יוחנן הורקנוס.
בחורבה עצמה כיום יש שאריות של חומה שהקיפה את העיר ובה אבנים מרשימות, חלקם בעלי סיתות חשמונאי. במקום שרידי מבנים, מאגר מים חצוב, גתות, מקווה ומערכת מסתור ממרד בר כוכבא שנמצאת בסמוך למקווה. בחלקו הדרומי מערה גדולה שיכול ושמשה גם למחצבה, כיום משמשת לכינוס צאן הרועים תוך כדי מרעה בקיץ חם. החורבה משתרעת מזרחה גם על נ.ג. 796, שם למרגלותיה מספר מערות קבורה באחת מהם מונחים שלושה סרקופגים באתרם. נראה ששטח החורבה גדול מזה המצוין בסקר הארכאולוגי של פינקלשטין.
גרן זיהה במקום את מבצר אלכסנדריון.
הבור המסומן במפה נמצא, אך מכוסה כיום במכסה מחודש.
המקומיים הוגים את שם החורבה עָ'רָבָּה ולא עֻ'רָבֶּה. וגים את שם החורבה עָ'רָבָּה ולא עֻ'רָבֶּה.
|
Description
|
