|
קצת היסטוריה
המבנה המדובר נבנה אז , בסוף … קצת היסטוריה
המבנה המדובר נבנה אז , בסוף המאה ה-19, את תחילת דרכו החל כבית מגורים לכל דבר , אחד מיני רבים שהוקמו בסביבתו ובכלל במושבה פתח תקוה. המושבה עצמה הוקמה בשנת 1878 והבית זה מיני רבים - שימשו את תושבי המושבה שהתגוררו בשטחיה.
מספר שנים לאחר מכן , שנת 1932 מגיע למקום שמאול לייב גרינבוים שהיה מומחה להדפסות בתקופתו וחיפש מקום מתאים להקמת בית דפוס מקומי שישמש את צרכי העיר. לאחר חיפושים הגיע אל הצריף המדובר והחליט לרכוש אותו לשם הקמת בית דפוס בתוכו. למקום הובאה מכונת הדפסה גדולה אשר ייעודה היה לבצע הדפסות בעיקר לעטיפות תפוזי הjaffa שנאספו ונארזו מכל הפרדסים שסבבו את המושבה ובכלל באיזור מרכז הארץ.
בית הדפוס עצמו היה פעיל עד לשנות ה-60 , ולאחר מכן שהופסק שימוש ההדפסים בו , שימש כעסק לחיתוך נייר - עסק שנותר בבעלות משפחתו של שמואל לייב.
הבית עצמו נחשב כייחודי מאוד , משום שיטת הבנייה שלו. אפשר לומר כי מדובר אולי בשריד האחרון של הבתים מסוג זה, שכן אופן הבנייה שלו לא נשתמר לאורך השנים.
מסתבר שאת בניית המבנה עצמו ביצעו באמצעות חומרים שהיו במקום בלבד, משמעו לא ייבאו לבנים או חצבו כפי שהיו עושים באיזורים אחרים של הארץ, אלא ייצרו את הלבנים עצמם מבוץ מעורבב בקש.
את העיסה היו יוצקים לתוך תבניות וכאשר היה מתייבש, היו משתמשים בלבנים לבניית קירות הבית. כך נבנה הבית בתחילה, אך את יתר חדריו שנבנו בתקופה מאוחרת יותר בנו בשיטה הקרויה "הבנייה הבגדדית".
אחרי הכל, הבית אמור להיות מחוזק בדרך כלשהי , לשם כך היו בונים באמצעות כלונסאות עץ את שלד הבית על ידי תקיעתם בעומק האדמה, כאשר משני צידים העמידו לוחות עץ ובניהם לבין הכלונסאות מילאו הבונים בשברי אבנים , אדמה ואף שברי רעפים ישנים.
בית הדפוס עבד עד שנות השישים , גם אז נותר בבעלות משפחת גרינבוים. לאחר שהופסקה עבודת ההדפסה שימש המקום כאתר לחיתוך נייר ושאר תהליכי עיבוד נייר עד שנסגר לאחר שנים רבות של פעילות בשל שריפות ופריצות שארעו למקום.
במשך שנים רבות עמד המבנה עצמו מוזנח ונתון לכל מזיק, במקום התחוללו לא מעט שריפות , ונדליזם שהשחית חלקים רבים ונרחבים ממנו, עד שהוחלט לשם את המקום. את היוזמה לכך לקחה ראש מחלקת השימור בעיריית פתח תקוה - מוניקה כהן, משם גייסה את טובי המוחות אשר החלו ללמוד את המבנה, ללמוד את אופן הבנייה הייחודי ואף לשחזר אותו על פי תמונות ואופן הבניה המקורי בתקופתו.
את השיפוץ והשחזור לא היתה קטנה ונאמדה בסכום של כ-750,000 שקל. לשם עבודת השחזור , נשכרו על ידי אנשי השימור של העירייה בעלי חברה המתמחה בשחזור אתרים היסטוריים. לאחר שהחלו בעבודתם במקום, ביצעו חיזוקים רבים לשרידי המבנה שנותרו ובמקביל ביצעו בניה על ידי יציקת לבנים בשיטה המקורית של קירות הבית , זאת על פי צילומים ומידע של אדריכלים וחוקרים שסייעו להם.
בשנת 2009 לאחר עבודת שחזור מפרכת , נפתח בית הדפוס למבקרים , מכונת הדפוס המקורית תוקנה והחלה להדפיס שוב כמו בימים ההם. המבנה עצמו משמש כמוזיאון קטן המספר את סיפורו בשלהי חייה של המושבה הותיקה.
במהלך השחזור של קירות בית הדפוס ההיסטורי בפתח תקוה, נתגלו על קירותיו מספר אלמנטים מעניינים בעלי משמעות היסטורית רבה. את קירות הבית עיטרו ציורי קיר שהיו מאוד נפוצים בתקופת המאה ה-19, אשר למרות כל השריפות , השינויים והונדליזם שעבר הבית הותיק - נשתמרו בצורה מופתית.
במהלך שחזור קירות הבית, שעתקו את הדוגמאות המקוריות, בחלק מהמקומות אף הצליחו להציל את המקוריות עצמם ולשלב מחדש בציורי קיר משוחזרים גם את ה צמם ולשלב מחדש בציורי קיר משוחזרים גם את ה
|
Description
|
