עיון בוויקי

מתוך עמוד ענן

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חורבת צופין, אתר מורשת קרב
מאיר רוטר, עמית הורן  + Contributors
חורבת צופין היא כיפה נישאה כ-100 מטרים מעל חורבת צופין היא כיפה נישאה כ-100 מטרים מעל סביבתה ממנה נשקף נוף יפה בעיקר מערבה וצפונה ודרומה. כיום כבר בנויים עליה בתי העיר קלקליה, בצהרי ה-5 ביוני החלו תותחי לונג תום שהיו פרושים במוצב החשוב שהיה כאן בחורבה, להפגיז את מרחב השרון, בתחילה השיבה ישראל באש נגדית ובהתקפות של חיל האוויר. אך בצהרי ה-6 ביוני לאחר לחץ מהחטיבה -5 בפיקודו של אל"מ זאב שחם (זוניק) קיבלה החטיבה אישור לעבור ממגננה להתקפה, היעד הראשון חורבת צופין עליה ישבו כאמור סוללת הלונג-תום וחלשה על כל סביבתה. וגדוד חי"ר 173 של חטיבה 5 "עוצבת השרון", חטיבת המילואים של גבעתי, מתוגבר בפלוגת טנקים ומחלקת סיור, לאחר ריכוך וירי טנקים אל המוצב, בשעה 16:00 נכבשה חורבת צופין. פלוגת הסיור החטיבתית המשיכה מזרחה ושחררה גם את עזון, בעוד גדוד החי"ר 172 ממשיך וכובש את קלקליה. אך את עיקר פרסומה של חורבת צופין היקנתה לה הקרב הקשה שנערך בו ב-10/10/56 במבצע שומרון, פעולת תגמול ישראלית שנערכה בקלקליה לאחר מתקפת טרור ירדנית. לקריאת פרטי הקרב המשך להרחבה. רור ירדנית. לקריאת פרטי הקרב המשך להרחבה. Description
124  + Height
8 November 2016 11:19:13  + LastUpdate
32.192  + Lat
34.982  + Lon
ב-9 לאוקטובר 1956 בשיאם של מעשי רצח וחבלה ב-9 לאוקטובר 1956 בשיאם של מעשי רצח וחבלה שביצעו הפדאיון הירדנים כנגד יעדים ישראלים. נרצחו 2 פועלים יהודים שעבדו בפרדס סמוך לנווה הדסה שבאזור תל מונד. הרוצחים אף כרתו אוזן אחת לכל קורבן על מנת להוכיח למפקדיהם בצד הירדני את מעשה הרצח. רצח מזוויע זה ואכזריותו הביאו להחלטה על פעולת תגמול גדולה וכואבת, ואף לבצעה תכוף לרצח על אף כוננות הירדנים בגזרה עקב מעשה הרצח וצפייה לתגובה. הפעולה הוטלה על חטיבת הצנחנים 202 בפיקודו של אריאל שרון, ויעד הפעולה נקבע משטרת קלקליה השוכנת ב-"מצודת טיגארט" ונמצאת בצפון העיר קלקליה. היעד הינו יעד מבוצר דו קומתי, מוקף בגדרות תיל וסביבו ובחצרו נחפרו חפירות ועמדות, סביבות המבנה נשלטות ממנו היטב, ומדובר ביעד קשה לפיצוח. היעד עצמו וסביבתו הקרובה כולל קלקליה והמוצבים הירדניים הסמוכים היה מוגן על ידי כ-200 לוחמים ירדנים, וכוח גדוד חי"ר-9 בדואי ירדני היה מוצב גם הוא במחנה עזון מרחק 9 ק"מ בלבד מן היעד. כוח המבצע חולק ל-3 כוחות. כוח א' בפיקודו של סא:ל מוטה גור, זה הכוח שקיבל את המשימה העיקרית. כוח ב' בפיקודו של סא"ל רפאל איתן (רפול) שנועדה לכבוש את חורבת צופין והחזקתה עד גמר הפעולה. אך משימה זו שונתה והכוח הפך לכוח עתודה כללית. וכוח ג' שכלל את הסיירת החטיבתית בפיקוד רס"ן יהודה רשף אזרח שגויס למבצע שעות ספורות לפני הפעולה. וכלל גם ק' תצפית קדמי לסיוע ארטילרי. משימת הכוח הייתה חסימת הציר המוביל לאזור. בשעה 18:10 יצא הכוח הראשון לעמדותיו ובזמנים קצובים אחריו יצא כל כוח למשימתו, וסמוך לשעה 21:50 הגיע הכוח הפורץ אל היעד. בקרב קשה ובו מעשי גבורה, הצליח הכוח לחדור אל מבנה המשטרה תוך קרבות פנים מול פנים בחפירות. ובשעה 23:30 פוצץ המבנה והתמוטט למעט חלק מהאגף הצפוני, בקרבות הקשים נהרגו 8 חיילים, ו-2 חיילים צוינו לשבח. בעוד הפעולה העיקרית הצליחה, הסתבך כוח החסימה והותקף על ידי גדוד 9 הבדואי הירדני, הכוח המותקף אחז בעמדותיו בגבורה רבה, אך היה בכוח נחות מספרית מאוד מן הכוח הירדני התוקף, ונאלץ כל העת לשפר עמדות לאחור ובכל פעם נלחם מנקודה אחרת. תוך שהוא מסב אבידות לכוח הירדני ומעכבו מלהגיע לעזרת המשטרה הירדנית. בקרבות כוח החסימה נפצעו מפקדי הכוח, והפיקוד הועבר ל-מ"מ צעיר ואמיץ סג"מ דב תמרי שקיבל בהמשך צל"ש רמטכ"ל על תפקודו בקרב. על הציר המוביל מעזון אל קלקליה ובאזור זה חורבת צופין נערכו קרבות עקובים מדם, במהלכם הטילה החטיבה את כוחותיה על מנת לחלץ את כוח החסימה, מה שסייע מאוד לחילוץ הייתה האש הארטילרית המדויקת שטווחה על ידי סגן שלמה גודלביץ, גם הוא קיבל לאחר הקרב את צל"ש הרמטכ"ל על פועלו בקרב. הקרבות נערכו כ-4 שעות במהלכם נהרגו ונפצעו רבים, במהלך חילוץ הכוח לאחור העמיסו החיילים את חבריהם הפצועים על רצפת הרכבים של הזחל"מים בעוד הם הבריאים ישובים על דפנות הרכב. חצו את מוצב צופין חשופים לאש האויב. במהלך מעבר הכוח נהרגו 6 חיילים ונפצעו 20 . באזור קלקליה נפגע זחל"מ נוסף, ובמהלך הקרבות לחילוצו נהרגו עוד שני קצינים רס"ן ברויאר ק' האג"מ החטיבתי, והחבלן ירמי ברנדוב שיצא לפעולה מבלי שאף נקרא אליה. ולאחר קרבות ובהם מעשי גבורה רבים, רק לקראת אור ראשון של בור, חזרו הלוחמים חזרה לגבול ישראל. סיכום הקרב היה, 18 הרוגים לכוחותינו ו-68 פצועים , לאויב 100 הרוגים וכפול מזה פצועים. על אף המחיר הכבד עשתה פעולה זאת רעש והלגיון ספג מהלומה מוחצת. המלך חוסין אף נאלץ לפנות במהלך הפעולה לעזרתו של מפקד הכוחות הבריטים במזרח התיכון לבקש שיפעל מהר את הישראלים להפסקת הפעולה. 18 יום לאחר הפעולה נפתחה מערכת מבצע קדש שפתרה את בעיית הפדאיון הירדני לזמן ארוך. לאחר מלחמת ששת הימים הוקמה במקום אנדרטה לזכר נופלי הקרב, האנדרטה הועברה (כנראה בשל הסכמי אוסלו)ליער המגינים, ושם בחיפוש אחריה טרם מצאתיה, מיש מוצא מוזמן להדביק כאן את הלינק. היום על הגבעה מסגד ענק עם כיפות ומינרטים מוזהבים. הגבעה מסגד ענק עם כיפות ומינרטים מוזהבים. LongDescription
false  + MeasuredByGPS
אתר קרבות  + PointType
אתר קרבות, אתרים קטגוריות
הסתרת מאפיינים המקשרים לכאן 
  אין מאפיינים המקשרים לדף זה.
 

 

כתבו את שם הדף ממנו יתחיל העיון.
כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
צפיות
ניווט
תיבת כלים