כאבול (כבול הקדומה)
מתוך עמוד ענן
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|Height=87 | |Height=87 | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
| - | |Name=כבול | + | |Name=כאבול (כבול הקדומה) |
| - | |Description=כפר המשמר בשמו יישוב הנזכר רבות במקורות. תחילה בספר יהושע (יט, כז) בנחלת שבט אשר, לאחר מכן בספר מלכים א' (ט, יג) בתיאור הענקת ערי הגליל המערבי על ידי שלמה המלך לחירם מלך צור, ומאוחר יותר, בספריו של יוסף בן מתתיהו, שמציין את כבול כגבול המערבי של היישוב היהודי בגליל, בו התבצרו המורדים מול הכוחות הרומיים שנאספו בעכו. כמו כן, נזכרת | + | |Description=כפר המשמר בשמו יישוב הנזכר רבות במקורות. תחילה בספר יהושע (יט, כז) בנחלת שבט אשר, לאחר מכן בספר מלכים א' (ט, יג) בתיאור הענקת ערי הגליל המערבי על ידי שלמה המלך לחירם מלך צור, ומאוחר יותר, בספריו של יוסף בן מתתיהו, שמציין את כבול כגבול המערבי של היישוב היהודי בגליל, בו התבצרו המורדים מול הכוחות הרומיים שנאספו בעכו. כמו כן, נזכרת בתוספתא, בירושלמי ובבבלי (תענית וגיטין) כעיירה שחרבה ("מפני המחלוקת") לצד שיחין ומגדל צבעיא. כמו כן נזכרת בקינתו של הפייטן אלעזר הקליר, המזכיר אותה כעיר שבה ישבה משמרת הכהנים "שכניה" (שעל שמה נקרא היישוב הסמוך ממזרח). ממנה הגיע האמורא ר' זכאי דכבול (ירושלמי מגילה פ"ד ה"ה ועוד), ובה התארחו לפי הירושלמי והמדרש רבי יהודה נשיאה (נכדו של יהודה הנשיא) עם אחיו הלל, ובני המקום כיבדו אותם במזון, אולם כאשר ביקשו להיכנס לבית המרחץ המקומי, הזכירו להם כי על אחים להיכנס למרחץ בנפרד. היישוב היהודי במקום התקיים ברציפות, ובמפקד העות'מאני של סוף המאה ה-16 נזכרים היהודים כרוב בקרב תושבי כבול. מזה דורות מצוינים במקום קברי צדיקים, חכמים ופייטנים, ובהם מחכמי ספרד, ובהם ר' יהודה הלוי ושלמה אבן גבירול. |
|PointType=ישוב | |PointType=ישוב | ||
|Contributors=אסף י-ם | |Contributors=אסף י-ם | ||
|csrc=IZ15 | |csrc=IZ15 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=12/27/2018 21:28:29 |
|WinId=635571254381166621 | |WinId=635571254381166621 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
גרסה מתאריך 21:28, 27 בדצמבר 2018
87 מ'
תקציר
כפר המשמר בשמו יישוב הנזכר רבות במקורות. תחילה בספר יהושע (יט, כז) בנחלת שבט אשר, לאחר מכן בספר מלכים א' (ט, יג) בתיאור הענקת ערי הגליל המערבי על ידי שלמה המלך לחירם מלך צור, ומאוחר יותר, בספריו של יוסף בן מתתיהו, שמציין את כבול כגבול המערבי של היישוב היהודי בגליל, בו התבצרו המורדים מול הכוחות הרומיים שנאספו בעכו. כמו כן, נזכרת בתוספתא, בירושלמי ובבבלי (תענית וגיטין) כעיירה שחרבה ("מפני המחלוקת") לצד שיחין ומגדל צבעיא. כמו כן נזכרת בקינתו של הפייטן אלעזר הקליר, המזכיר אותה כעיר שבה ישבה משמרת הכהנים "שכניה" (שעל שמה נקרא היישוב הסמוך ממזרח). ממנה הגיע האמורא ר' זכאי דכבול (ירושלמי מגילה פ"ד ה"ה ועוד), ובה התארחו לפי הירושלמי והמדרש רבי יהודה נשיאה (נכדו של יהודה הנשיא) עם אחיו הלל, ובני המקום כיבדו אותם במזון, אולם כאשר ביקשו להיכנס לבית המרחץ המקומי, הזכירו להם כי על אחים להיכנס למרחץ בנפרד. היישוב היהודי במקום התקיים ברציפות, ובמפקד העות'מאני של סוף המאה ה-16 נזכרים היהודים כרוב בקרב תושבי כבול. מזה דורות מצוינים במקום קברי צדיקים, חכמים ופייטנים, ובהם מחכמי ספרד, ובהם ר' יהודה הלוי ושלמה אבן גבירול.
הרחבה
סיווג: ישוב
נגישות:
מקור:אסף י-ם
תאריך עדכון: 12/27/2018 21:28:29
קישורים חיצוניים
