תל בית אל והכפר ביתין

מתוך עמוד ענן

גרסה מתאריך 21:00, 21 בספטמבר 2020 מאת יצחק מושקוביץ (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

   865 מ'

תקציר

בית אל המקראית מזוהת עם תל ביתין הנמצא בכפר ביתין מדרום מזרח לישוב בית אל של ימנו. הראשון לזהות את תל ביתין עם העיר המקראית בית אל היה רובינסון בשנת 1837 ובעקבותיו הלכו נוספים ועל כן באמצע שנות ה-20 של המאה הקודמת חופר אולברייט במקום, ובשנת 1927 מוצא אולברייט את חומת העיר הצפונית. עונות חפירה נוספות היו בתל בשנים -1934, 1954, 1957 ו-1960 אך היקפם היה מצומצם וכללו 12 דונם בלבד. הממצאים בחפירות הם מתקופת הברונזה הקדומה (בעיקר חרסים) ושרידי יישוב החל מהברונזה הביניימית שכללו במת פולחן בצד הצפון מערבי של העיר, כנראה לאל - אבי הפנתיאון הכנעני. בתקופת הברונזה תיכונה-2 בוצרה העיר בחומה, חומה זו עברה על הבמה (שנהרסה) בחומה נקבעו שני שערים, האחד בציד הצפון מערבי ושער נוסף נבנה בצד הצפון מזרחי. במרכז העיר מוקם מקדש במקום הבמה. בתקופה זו מבקרים בעיר האבות, אברהם ויעקב, ויעקב אף משנה את שמה מלוז לבית אל. העיר נכבשה ונחרבה ב1550לפנה"ס בידי שושלת הפרעונים ה18. בברונזה מאוחרת2, במאה ה14 לספירה, נושבה העיר מחדש והפכה לעיר עשירה. מלך העיר נהרג בידי יהושע ובני אפרים חדרו לעיר בעזרת אדם שהראה להם את מבוא העיר (שהצעת זיהוי יפה למבוא העיר זה, נדונה במאמרו של ז. ארליך בקובץ מחקרים "במעבה ההר" כרך ב' התשע"ג) וכך נכבשה העיר והפכה לעיר גבול בין בנימין לאפרים ובה כנראה ישב ארון ה' בתקופת אירועי פילגש בגבעה. במקום מתקיים ישוב יהודי לכל אורך תקופת השופטים ומלכות שאול דוד ושלמה, אך לאחר פיצול הממלכה נכללת בית אל בתחומה של ממלכת ישראל, והמלך ירבעם אף מקים במקום במת פולחן ומציב בה את אחד מעגלי הזהב . הנביאי עמוס והנביא הושע גינו זאת בנבואתם אך עגל הזהב ממשיך להתקיים במקום עד כמעט שלהי ממלכת ישראל. והוא סולק מן המקום רק בידי יאשיהו מלך יהודה. בית אל נכבשת יחד עם שאר ערי ישראל על ידי המלך סרגון האשורי, אך משוקמת על ידי ממלכת יהודה, היא שורדת את הכיבוש הבבלי, ובשיבת ציון מגיעים אליה 123 או 223 איש (מחלוקת עזרא-נחמיה) והיא הופכת לכפר יהודי מובהק , הישוב במקום מתקיים לכל ארוך ימי בית שני. והוא נחרב בתחילת המרד הגדול בידי אספסיאנוס (66 לספירה) או בידי טיטוס (69 או 70 לספירה). הכפר ביתין של ימינו הוקם בשנות ה-40 של המאה ה-19 בידי פליטים קייסים מדיר דיבואן שעזבו בגלל הימינים שבכפר, אליהם הצטרפו בדואים מירדן בהמשך המאה והם גרו עד אמצע המאה ה-20 בחורבות התל. כל השרידים הארכיאולוגיים כוסו בשדות ובתים ובשנים האחרונות נבנו בתים אף על מעט השרידים שהיו חשופים ליד המסגד.

הרחבה



סיווג: תל
נגישות:
מקור:עמית הורן, מאיר רוטר, יצחק מושקוביץ
תאריך עדכון: 9/21/2020 21:00:17

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים