מסגד חסן בק

מתוך עמוד ענן

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(שם:מסגד חסן בק. תיאור:המסגד הוא אחד השרידים היחידים לשכונה היפואית מנשייה שמנתה כ-13,000 תושבים עד 1948. השכונה החלה להיבנות בסוף שנות ה-70 של המ)
(שם:מסגד חסן בק. תיאור:המסגד הוא אחד השרידים היחידים לשכונה היפואית מנשייה שמנתה כ-13,000 תושבים עד 1948. השכונה החלה להיבנות בסוף שנות ה-70 של המ)
 
שורה 15: שורה 15:
כיום מתקיימות תפילות במסגד. ניתן לבקר בו שלא בשעת התפילה אך יש להקפיד על לבוש הולם.
כיום מתקיימות תפילות במסגד. ניתן לבקר בו שלא בשעת התפילה אך יש להקפיד על לבוש הולם.
-
|images=2021-10-16T16_58_39.148210206999.jpg
+
|images=2021-10-16T16_58_39.148210206999.jpg,2021-10-16T17_09_48.826232910326.jpg
|Accessibility=
|Accessibility=
|PointType=אתר מוסלמי
|PointType=אתר מוסלמי
|Contributors=Wonderlust75
|Contributors=Wonderlust75
|csrc=mobile
|csrc=mobile
-
|LastUpdate=10/16/2021 14:06:59
+
|LastUpdate=10/16/2021 14:07:36
|WinId=637699899659507240
|WinId=637699899659507240
|LongDescription=
|LongDescription=
|ExtLinks=
|ExtLinks=
}}
}}

גרסה אחרונה מתאריך 14:07, 16 באוקטובר 2021

2021-10-16T16 58 39.148210206999.jpg

   3 מ'

תקציר

[[Description::המסגד הוא אחד השרידים היחידים לשכונה היפואית מנשייה שמנתה כ-13,000 תושבים עד 1948. השכונה החלה להיבנות בסוף שנות ה-70 של המאה ה-19 עם התרחבותה של יאפא מחוץ לחומות העיר העתיקה שנהרסו באותה עת. מנשייה היא מבשרת ההתרחבות של יאפא ולאחר מכן קמו סביבה שכונות יהודיות כמו כרם התימנים, נווה צדק, נווה שלום ומאוחר יותר, תל אביב. המסגד, שכונה גם "המסגד החדש" הוקם ב-1914 ונקרא על שם חסן בק אלג'אבי, המושל הטורקי של יאפא באותה תקופה, שהורה על הקמתו. במנשייה היה מסגד נוסף, שנהרס. סמוך לחסן בק עמד בית ספר בשם אלמוראנייה, אחד מכמה בתי ספר בשכונה. לפי רשומות המשטרה הבריטית היו בשכונה בתי עסק רבים ובהם 20 בתי קפה ו-6בתי מלון.

כיום מסגד חסן בק הוא אחד המבנים הבודדים שנותרו משכונת מנשייה, ששרידיה נמצאים ברובם מתחת למדשאות של פארק צ'רלס קלור. האצ"ל כבש את מנשייה ב-24 באפריל 1948 וגירש את התושבים הפלסטינים שלא עזבו קודם לכן. רוב תושבי מנשייה הפלסטינים הגיעו לירדן ולעזה ומעטים נשארו ביפו. חלק מהתושבים היהודים נשארו בה ואחרים התיישבו בבתי השכונה שהתרוקנו , עד שהשכונה כולה נהרסה בשנות ה-70.

בספרו "סיפורים מיאפא" כותב המחבר, ח'ירי אבו אלג'בן, אודות סיבת הישארותו של המסגד ואי הריסתו על ידי המוסדות. "אחד החברים, וחיד אלג'עברי, הבן של השיח' מוחמד עלי אלג'עברי, ראש עיריית אלח'ליל [חברון] ושר ירדני לשעבר, סיפר לי כי אביו ביקש מחברתו גולדה מאיר – ראש ממשלת ישראל בין השנים 1969 ו 1973, שלא להרוס את המסגד, והיא הסכימה לבקשתו והשאירה אותו", בראיון עם הפליט סאלח מסרי על סיבת הישארותו של המסגד הוא סיפר: "הרשויות אסרו עלינו להתפלל במסגד אחרי 1948 והוא היה נטוש הרבה שנים אחרי שהרסו בו את צריח המסגד, וחשבו לעשות ממנו מוזיאון. בשנות הששים התאספנו כמה אנשים פעילים מיאפא והחלטנו להקים ועד מיוחד לשמירה על המקומות הקדושים בעיר. עד אז המסגד היה נטוש ומלוכלך מהצאן שגידלו בתוכו. בתחילת שנות השבעים הצלחנו לקבל אישור להפעיל את המסגד מחדש עם שמירה צמודה, כי היו אנשים מהשכונות היהודיות שסירבו לפתיחתו וניסו לפגוע בנו. אספנו כסף ושכרנו קבלן מנצרת ושיפצו לנו את הצריח".

כיום מתקיימות תפילות במסגד. ניתן לבקר בו שלא בשעת התפילה אך יש להקפיד על לבוש הולם.]]

הרחבה



סיווג: אתר מוסלמי
נגישות:
מקור:Wonderlust75
תאריך עדכון: 10/16/2021 14:07:36

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים