בית הכנסת תפארת ישראל

מתוך עמוד ענן

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(דף חדש: {{Point |Lon=35.23232785558923 |Lat=31.775394194677364 |Height=764 |MeasuredByGPS=No |Name=בית הכנסת תפארת ישראל |Description=בית הכנסת תפארת ישראל ...)
 
שורה 5: שורה 5:
|MeasuredByGPS=No
|MeasuredByGPS=No
|Name=בית הכנסת תפארת ישראל
|Name=בית הכנסת תפארת ישראל
-
|Description=בית הכנסת תפארת ישראל או בית הכנסת ניסן ב"ק (ביידיש: ר' נישע'ס שול) הוא בית כנסת ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. בית הכנסת הוקם על ידי חסידי רוז'ין שבקרב אנשי היישוב הישן ונהרס בידי הירדנים מיד לאחר כיבוש העיר העתיקה ב-1948.
+
|Description=בית הכנסת תפארת ישראל או בית הכנסת ניסן ב"ק הוא בית כנסת ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. בית הכנסת הוקם על ידי חסידי רוז'ין שבקרב אנשי היישוב הישן ונהרס בידי הירדנים מיד לאחר כיבוש העיר העתיקה ב-התש"ח
-
כיום בית הכנסת עומד בחורבנו. בנובמבר 2012 אישרה הוועדה המחוזית את התוכנית לשחזור בית הכנסת. בכ"ז באייר ה'תשע"ד הונחה אבן הפינה לבית הכנסת המשוחזר.
+
כיום בית הכנסת עומד בחורבנו. בחשוון התשע"ב אישרה הוועדה המחוזית את התוכנית לשחזור בית הכנסת. בכ"ז באייר ה'תשע"ד הונחה אבן הפינה לבית הכנסת המשוחזר.
כיום, התשפ"א בונים את השלד של הבית כנסת, הוא באמצע בניה.
כיום, התשפ"א בונים את השלד של הבית כנסת, הוא באמצע בניה.
-
|LongDescription=בית הכנסת נבנה בשנות השישים של המאה ה-19 על ידי חסידי רבי ישראל פרידמן מרוז'ין ובנו רבי אברהם יעקב (הראשון) מסדיגורא, ונקרא "תפארת ישראל" על שמו. המסורת מספרת כי רבי ישראל תרם את הכסף לקניית המגרש בדחיפות, מאחר שאנשי הכנסייה הרוסית-פרבוסלבית עמדו לרוכשו על מנת לבנות בו כנסייה. על פי המסורת, הצאר הרוסי ניקולאי הראשון, שעמד מאחורי ניסיון הרכישה, רתח מזעם כאשר שמע שהיהודים הקדימוהו בשליחותו של רבי ישראל מרוז'ין, והכריז "פעם נוספת ניצח אותי היהודי ישראל פרידמן" (רבי ישראל נמלט מרוסיה מפני הצאר ניקולאי). הרוסים נאלצו לרכוש שטח מחוץ לחומות העיר העתיקה, והוא השטח המכונה מגרש הרוסים.
 
-
 
-
תוכנית בית הכנסת כללה בית מרחץ ומקווה בקומה תחתונה, בית הכנסת אורחים, בית מדרש ותלמוד תורה מעליהם, ובקומה העליונה את בית הכנסת.
 
-
 
-
גם לאחר רכישת הקרקע נותרו מכשולים רבים בדרכם של בוני בית הכנסת. לפי המסורת על הקרקע שנקנתה עמד קבר שיח מוסלמי בשם אבּוּשוש והיה צורך לפנות את הקבר מהמתחם שיועד לבית הכנסת, אולם בחפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום לקראת שיקומו לא נמצא זכר לקבר זה. גם קבלת האישור לבניית בית הכנסת לא הייתה קלה ונדרשה התערבותו האישית של הקיסר פרנץ יוזף על מנת שיתקבל הרישיון המיוחל. הבנייה החלה בשנת 1857 ונמשכה שנים ארוכות, עד לשנת 1872.
 
-
 
-
הרוח החיה בהקמת בית הכנסת היה ניסן ב"ק שהיה איש ציבור ירושלמי ומראשי חוג החסידים בירושלים. ב"ק נזכר בפרסומים השונים גם כאדריכל בית הכנסת. לפי מחקרה של פאינה מילשטיין, סביר שאדריכל מגרש הרוסים, מרטין איוונוביץ' אפינגר היה מי שתכנן, או לכל הפחות ייעץ לניסן ב"ק בעת הקמת בית הכנסת. ניסן ב"ק גם היה גבאי ראשי בבית הכנסת עד למותו בשנת 1899. עקב כך נקרא בית הכנסת בפי תושבי ירושלים ביידיש: 'נישע'ס שול' כלומר בית הכנסת של ניסן ומכאן שמו השני של בית הכנסת 'ניסן ב"ק'.
 
-
 
-
כלי כסף וזהב רבים נשלחו לבית הכנסת, מחסידים ברוסיה וברחבי אירופה בית הכנסת נבנה בגודל של כ-10 מטר על 10-מטר והתנשא לגובה רב יחסית לאותה תקופה. בניית בית הכנסת עלתה הון רב ובשלב מסוים אזל הכסף, ולא ניתן היה להשלים את הבנייה. כך נשאר בית הכנסת ללא כיפה.
 
-
 
-
בחודש נובמבר 1869 ביקר הקיסר פרנץ יוזף בירושלים (כחלק מסיורו במזרח התיכון לרגל טקס פתיחת תעלת סואץ שהתקיימה ב-17 בנובמבר), ובמהלך ביקורו ראה את בנין בית הכנסת שעוד לא הושלם. לפי האגדה הקיסר הביע את תמיהתו מדוע אין לבנין כיפה, ונענה בתשובה: "אדוננו הקיסר, בית הכנסת הסיר את כובעו לכבודך", תשובה אשר מצאה חן בעיני הקיסר. בעיתונות התקופה דווח[7][8] כי הקיסר תרם סכום של אלף פרנק צרפתי לבניית בית הכנסת.
 
-
 
-
כיפת בית הכנסת נצבעה בצבע ירוק והדבר הרגיז את המוסלמים שכן הצבע הירוק מקודש בקרב המוסלמים. בעיתון הלבנון מכ"ב אלול, תרל"ג (25 בספטמבר 1872) מסופר על כיפת בניין בית הכנסת תפארת ישראל באלו המילים:
 
-
"הישמעאלים ישומו וישרוקו ויחרקו שן בקנאתם... ומה עצמו חרונם בראותם הצבע הירוק אשר על כיפת בית הכנסת, כי צבע ירוק קדוש הוא לישמעאלים..."
 
-
 
-
בעיתון הצבי משנת 1887 (יט באייר, תרמ"ז) כתוב כי הברון רוטשילד שידע שצבע הכיפה הירוק גורם לעוינותם של המוסלמים כלפי בית הכנסת, שלח כסף לגבאי בית הכנסת נסים ב"ק למען צביעת כיפת בית הכנסת בצבע אחר.
 
-
 
-
פעילות בית הכנסת
 
-
בחודש אב ה'תרל"ב נחנך בית הכנסת. לכבוד המאורע חילקו, בהוראת ר' ניסן בק, לחם ובשר ל-400 מתושבי העיר העתיקה, אשכנזים וספרדים.
 
-
 
-
בית הכנסת היה כה מלא במתפללים, עד שחלקם נאלצו להביא כיסאות מהבית, מחוסר מקומות ישיבה פנויים.
 
-
 
-
הרבי מרוזין התבטא לפני הקמת בית הכנסת על חשיבותו, ואמר שבזמן שהיה בית המקדש קיים, היו התפילות של כל יהודי עוברות ועולות ממקום המקדש, ועתה, בזמן הגלות, יעברו התפילות דרך מקום בית הכנסת תפארת ישראל.עם פטירתו של רבי אברהם יעקב מסדיגורה, נפרדה חצר סדיגורה לשתי חצרות, כשהבן הגדול רבי יצחק מכהן כאדמו"ר מבויאן והבן הצעיר רבי ישראל ממשיך כאדמו"ר מסדיגורה. נשיאות בית הכנסת, זכות ההדלקה במירון ונשיאות "כולל וואהלין" ו"קופת מעות ארץ ישראל" עברו לבן הגדול, רבי יצחק מבויאן, ואף הוא כאביו פעל רבות לחיזוקו של בית הכנסת כשרוב מתפללי בית הכנסת משתייכים לחסידות בויאן.
 
-
 
-
יהודים רבים ברוסיה בהם רבנים מפורסמים, קנו מקום ישיבה בבית הכנסת, חלקם בשל הסגוליות שבדבר - אף על פי שלא התכוונו לעלות לארץ ישראל. כל רוכש קיבל מסמך בעלות שנקרא "ספר המקנה". את הסמכות למכירת מקומות ישיבה, העניקו האדמו"רים נשיאי בית הכנסת לגבאים מיוחדים שמונו לצורך כך בארץ ישראל ובאירופה.
 
-
 
-
בשטר מכירת מקום בבית הכנסת מתקופת רבי יצחק מבויאן מופיעה הפסקה:
 
-
 
-
"...בכח המסור בידינו מאת... מוהר"ר יצחק שליט"א מבאייאן [=מבויאן] יע"א הננו מוכרים למע"כ [=למעלת כבודו] מקום בביהכנ"ס"
 
-
 
-
בתחילת המאה ה-20 המשיך בית הכנסת להיות מלא במתפללים, למרות ההתפתחות הגדולה של היישוב היהודי מחוץ לעיר וירידת מספר המתפללים בבית הכנסת החורבה, בגלל שזקני החסידים המשיכו להתגורר ליד בית הכנסת. אולם כלי הכסף של בית הכנסת מושכנו במסגרת ניסיון לא מוצלח להרחבת הדרך ליד בית הכנסת על חשבון חצר הקראים שיצא מכלל שימוש ולמתפללים לא היו את האמצעים לפדותם. עם כל גודלו של בית הכנסת, תיארו אליעזר בן-יהודה בשנת 1910 במילים:
 
-
 
-
"אפילו שני הבניינים היותר חשובים והיותר גדולים של היהודים, בית הכנסת הגדול של ר' יהודה החסיד ובית הכנסת תפארת ישראל, אפילו שני אלה הבניינים שבפנים הם עושים רשם פחות או יותר הגון, גם הם מבחוץ - חורבות ולא יותר! חורבות גדולות, חורבות חדשות, אבל חורבות."
 
-
לחיזוק מסוים זכה בית הכנסת, כאשר בשנת 1927 ביקר במקום האדמו"ר רבי מנחם נחום מבויאן, בנו- ממשיכו של רבי יצחק מבויאן, שהגיע לביקור מיוחד בארץ ישראל. אולם בעקבות ירידת קרנו של הרובע היהודי לטובת העיר החדשה שמחוץ לחומות, וההגירה המסיבית לשכונות החדשות, מצבו של בית הכנסת המשיך להתדרדר. נעשו ניסיונות על ידי אדמו"רי בית רוז'ין בראשותו של רבי שלמה'ניו מסדיגורה לשקם את המקום ולהשיב לו את זוהרו, ואף הוקמה "חברת תפארת ישראל", שבין פעולותיה, חיברה את הבניין לרשת החשמל, אך המקום לא שב לקדמותו.
 
-
 
-
כשכנו, בית הכנסת החורבה, שימש גם "תפארת ישראל" כעמדה ללוחמי הרובע היהודי במלחמת העצמאות.
 
-
 
-
במלחמת העצמאות, לאחר כיבוש העיר העתיקה בידי הירדנים, הרסו הירדנים את בית הכנסת ובזזו את תכולתו, ורק חלק מחזיתו שרד. את בית הכנסת החורבה הרסו הירדנים עד היסוד. היו אלו שני בתי הכנסת הגדולים והמפוארים בעיר העתיקה, שהתנוססו לגובה רב, מעוטרים שניהם בכיפה גדולה, בדומה למסגדים שעל הר הבית.
 
|Accessibility=ברגל
|Accessibility=ברגל
|PointType=בית כנסת
|PointType=בית כנסת
|Contributors=הגולניסט הנודד
|Contributors=הגולניסט הנודד
|csrc=SZ19
|csrc=SZ19
-
|LastUpdate=5/21/2021 12:58:52
+
|LastUpdate=6/18/2021 08:50:13
|WinId=637571987327900020
|WinId=637571987327900020
 +
|LongDescription=
|ExtLinks=
|ExtLinks=
|images=
|images=
}}
}}

גרסה אחרונה מתאריך 08:50, 18 ביוני 2021

   764 מ'

תקציר

בית הכנסת תפארת ישראל או בית הכנסת ניסן ב"ק הוא בית כנסת ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. בית הכנסת הוקם על ידי חסידי רוז'ין שבקרב אנשי היישוב הישן ונהרס בידי הירדנים מיד לאחר כיבוש העיר העתיקה ב-התש"ח

כיום בית הכנסת עומד בחורבנו. בחשוון התשע"ב אישרה הוועדה המחוזית את התוכנית לשחזור בית הכנסת. בכ"ז באייר ה'תשע"ד הונחה אבן הפינה לבית הכנסת המשוחזר. כיום, התשפ"א בונים את השלד של הבית כנסת, הוא באמצע בניה.

הרחבה



סיווג: בית כנסת
נגישות: ברגל
מקור:הגולניסט הנודד
תאריך עדכון: 6/18/2021 08:50:13

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים