https://amudanan.co.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA&feed=atom&limit=100&target=%D7%90%D7%A1%D7%A3+%D7%99-%D7%9D&year=&month=עמוד ענן - תרומות המשתמש [he]2024-03-29T01:42:33Zמתוך עמוד ענןMediaWiki 1.16.0https://amudanan.co.il/w/P121786P1217862022-10-11T06:38:50Z<p>אסף י-ם: </p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.052824020386<br />
|Lat=31.734687043703<br />
|Height=665<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=חרבת בית עיטאבּ (עין טב)<br />
|Description=בית עיטאב - שרידי יישוב קדום ממגוון תקופות לרבות שרידים צלבניים מאתר היושב בנקודת תצפית אסטרטגית בסמוך לדרך הרומית מבית גוברין לירושלים. יש המזהים את האתר עם היישוב התלמודי הנודע "עין טב", אשר נזכר עשרות פעמים בספרות חז"ל כמקום קידוש החודש ביהודה בתקופת מעבר הסנהדרין לגליל, ואשר בו טבע רבי יהודה הנשיא את המימרה לציון קידוש הלבנה ביהודה - "דוד מלך ישראל חי וקיים". יישוב בשם ENETABA נזכר בפסיפס מפת מידבא, שם הוא ממוקם מדרום מזרח לעיר לוד, ונראה כי המיקום עשוי להלום את עין טב התלמודית ואת בית עיטאב.<br />
כמו כן, יש המזהים את האתר עם היישוב ENADAB שמזכיר אוסביוס באונומסטיקון מהמאה הרביעית לספירה, במיל העשירי מבית גוברין לירושלים. אולם נראה שהתיאור של אוסביוס הולם יותר את "ח'רבת ענדאב" שמדרום מזרח לתל שוכה שהיא במיל העשירי ולא בית עטאב, כמו גם השוני בין הדל"ת לטי"ת.<br />
מראש המבנה יש מנהרת מילוט באורך שבעים מטרים היורדת אל החורשה שמדרום, שפיתחה במערת קולומבריום, מתחת לקולומבריום, לצד בורות מים משופצים ומתוחזקים היטב. היציאה העליונה של המנהרה חרבה ברעידת אדמה לפני מספר שנים, אך ניתן לזחול מלמטה כמעט את כל האורך ולחזור, עד שמישהו יאזור אומץ ויפתח את הפתח העליון.<br />
<br />
במקום ישב כפר ערבי, במאה ה-18 הפך הכפר לאחד מ-24 כפרי הכס (Throne Villages) שבהם שלטו תקיפים חצי-פיאודאליים ובנו בהם מצודות/ארמונות. רובם של כ600 תושבי הכפר נטשוהו במסגרת מבצע נחשון ובודדים נשארו עד לשחרור המקום סופית בידי צה"ל ב21.10.48.<br />
|LongDescription=סביבת המבצר מלאה בעצי תאנים ורימונים<br />
בֵּית עִטָאבּ או בֵּית עַטָאבּ – הכפר שכן על הר בגובה של 675 מטרים מעל פני הים מעל נחל דולב שמצפון ונחל מערה שמדרום. הכפר נבנה על אתר קדום של מקום שזוהה עם אֶנאדַבּ, שמופיעה ברשימת העיירות בארץ ישראל שהוכנה במאה הרביעית לספירה (האונומוסטיקון של אוסביוס), והצלבנים כינו אותו בֵּיתַ'הָתַפּ. כמו כן, יתכן כי כאן ENETABA שמפת מדבא, המזוהה בתורה עם "עין טב" התלמודית שביהודה הנזכרת רבות במקורות כמקום קידוש החודש ביהודה.<br />
בראש ההר במקום נמצאים שרידי מתחם מלבני (40×50 מ' בקירוב). שרידי מבנים הערוכים מסביב לחצר מרכזית. במתחם, שפתחו פונה לדרום, שרדו חלקי קמרונות של קירוי. במרכז החצר – שרידי מבנה מן התקופה העות'מאנית. מחוץ למתחם – שרידי מבנים דלים ובית קברות מן התקופה העות'מאנית. בסקר שנערך באתר בשנת 1989 תועדו שרידיו של בית אחוזה נרחב מן התקופה הצלבנית (שני שלבים). במדרונות ההר אותרו שני מתקני קולומבריום חצובים בסלע. מדפנו של אחד מהם נמשכת מנהרה קרסטית (מֻעָ'ארַת בִּיר אֶל-חַסוּתָא), שאורכה עשרות מטרים. בקרבת האתר נובע בגיא מעיין מתוך נִקְבָּה חצובה; לאורכה נבנו שלושה פירים (1.5 מ' בערך קוטרו של כל פיר), המגיעים אל פני הקרקע.<br />
מקור אתר 67, מפה 104 סקר ארכיאולוגי של ישראל.<br />
אדוארד רובינסון ביקר בכפר בֵּית עִטָאבּ ב-1838 והעריך שחיו בו אז 600-700 תושבים בבתי אבן שנבנו סביב שרידי מבצר צלבני. ב-1855 התקיימו במקום קרבות עזים בין משפחת לחאם מהכפר ששלטה ב-24 כפרים באזור, לבין משפחת אבו ע'וש היריבה. ב-1931 התגוררו בכפר 606 תושבים ב-187 בתים, וב-1944-45 ירד מספר התושבים ל-540. אדמות הכפר, שצורתו כצורת קשת, מנו באותה עת 8,757 דונם והשתרעו לכיוון דרום-מערב עד נחל מערה. חקלאות היתה מקור הקיום העיקרי של תושבי הכפר, שעסקו גם בגידול חיות-משק. הגידולים כללו דגנים, ענבים, עצי זית ועצי פרי נוספים. בנוסף, היו בבעלות התושבים שטחים נרחבים במישור החוף עליהם גידלו דגנים. הגידולים הושקו מי גשמים ובמי מעיינות, שסיפקו גם מים לשתיה. במהלך תקופת המנדט הופקעו חלק מאדמות הכפר על מנת ליצור אזור מיוער גדול בבעלות ממשלתית.<br />
מושב נס הרים הוקם על אדמות הכפר ב-1950, מצפון לאתר הכפר. האתר מכוסה עיי חורבות רבים מבתי הכפר ההרוסים, ושרידי המבצר הצלבני בולטים במקום. ממזרח וממערב לכפר יש שני בתי קברות. עצי שקד, חרוב וזית גדלים באתר הכפר, ושיחי צבר גדלים בקצהו הדרומי.<br />
|images=DSC06745.JPG,DSC06744.JPG,P1120834.JPG,בית עיתאבּ2.JPG,2021-04-06T12_04_04.327021894311.jpg,2021-04-06T12_06_41.931677540037.jpg<br />
|Accessibility=רכב שטח<br />
|PointType=מצודה<br />
|Contributors=נעם עציוני, ענת סקילי, עמית הורן, Dtichon, יגאל שנהב, GuyD, OPL, דניאל ד., היסטוריה על המפה, יעקב100, צוות08, חוגי סיירות, AVIVIVI, ליאו, אסף י-ם<br />
|csrc=mobile<br />
|LastUpdate=10/11/2022 06:38:50<br />
|WinId=633033381142092329<br />
|ExtLinks=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P121786P1217862022-10-11T06:37:08Z<p>אסף י-ם: </p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.052824020386<br />
|Lat=31.734687043703<br />
|Height=665<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=חורבת בית עיטאבּ<br />
|Description=בית עיטאב - שרידי יישוב קדום ממגוון תקופות לרבות שרידים צלבניים מאתר שישב בנקודת תצפית אסטרטגית בסמוך לדרך הרומית מבית גוברין לירושלים. יש המזהים את האתר עם היישוב התלמודי הנודע "עין טב", אשר נזכר עשרות פעמים בספרות חז"ל כמקום קידוש החודש ביהודה בתקופת מעבר הסנהדרין לגליל, ושבו טבע רבי יהודה הנשיא את המימרה לציון קידוש הלבנה ביהודה - "דוד מלך ישראל חי וקיים". יישוב בשם ENETABA נזכר בפסיפס מפת מידבא, שם הוא ממוקם מדרום מזרח לעיר לוד, ונראה כי המיקום מתאים לעין טב התלמודית ולבית עיטאב המודרנית.<br />
כמו כן, יש המזהים את האתר עם היישוב ENADAB שמזכיר אוסביוס באונומסטיקון מהמאה הרביעית לספירה, במיל העשירי מבית גוברין לירושלים. אולם נראה שהתיאור של אוסביוס הולם יותר את "ח'רבת ענדאב" שמדרום מזרח לתל שוכה שהיא במיל העשירי ולא בית עטאב, כמו גם השוני בין הדל"ת לטי"ת.<br />
מראש המבנה יש מנהרת מילוט באורך שבעים מטרים היורדת אל החורשה שמדרום, שפיתחה במערת קולומבריום, מתחת לקולומבריום, לצד בורות מים משופצים ומתוחזקים היטב. היציאה העליונה של המנהרה חרבה ברעידת אדמה לפני מספר שנים, אך ניתן לזחול מלמטה כמעט את כל האורך ולחזור, עד שמישהו יאזור אומץ ויפתח את הפתח העליון.<br />
<br />
במקום ישב כפר ערבי, במאה ה-18 הפך הכפר לאחד מ-24 כפרי הכס (Throne Villages) שבהם שלטו תקיפים חצי-פיאודאליים ובנו בהם מצודות/ארמונות. רובם של כ600 תושבי הכפר נטשוהו במסגרת מבצע נחשון ובודדים נשארו עד לשחרור המקום סופית בידי צה"ל ב21.10.48.<br />
|LongDescription=סביבת המבצר מלאה בעצי תאנים ורימונים<br />
בֵּית עִטָאבּ או בֵּית עַטָאבּ – הכפר שכן על הר בגובה של 675 מטרים מעל פני הים מעל נחל דולב שמצפון ונחל מערה שמדרום. הכפר נבנה על אתר קדום של מקום שזוהה עם אֶנאדַבּ, שמופיעה ברשימת העיירות בארץ ישראל שהוכנה במאה הרביעית לספירה (האונומוסטיקון של אוסביוס), והצלבנים כינו אותו בֵּיתַ'הָתַפּ. כמו כן, יתכן כי כאן ENETABA שמפת מדבא, המזוהה בתורה עם "עין טב" התלמודית שביהודה הנזכרת רבות במקורות כמקום קידוש החודש ביהודה.<br />
בראש ההר במקום נמצאים שרידי מתחם מלבני (40×50 מ' בקירוב). שרידי מבנים הערוכים מסביב לחצר מרכזית. במתחם, שפתחו פונה לדרום, שרדו חלקי קמרונות של קירוי. במרכז החצר – שרידי מבנה מן התקופה העות'מאנית. מחוץ למתחם – שרידי מבנים דלים ובית קברות מן התקופה העות'מאנית. בסקר שנערך באתר בשנת 1989 תועדו שרידיו של בית אחוזה נרחב מן התקופה הצלבנית (שני שלבים). במדרונות ההר אותרו שני מתקני קולומבריום חצובים בסלע. מדפנו של אחד מהם נמשכת מנהרה קרסטית (מֻעָ'ארַת בִּיר אֶל-חַסוּתָא), שאורכה עשרות מטרים. בקרבת האתר נובע בגיא מעיין מתוך נִקְבָּה חצובה; לאורכה נבנו שלושה פירים (1.5 מ' בערך קוטרו של כל פיר), המגיעים אל פני הקרקע.<br />
מקור אתר 67, מפה 104 סקר ארכיאולוגי של ישראל.<br />
אדוארד רובינסון ביקר בכפר בֵּית עִטָאבּ ב-1838 והעריך שחיו בו אז 600-700 תושבים בבתי אבן שנבנו סביב שרידי מבצר צלבני. ב-1855 התקיימו במקום קרבות עזים בין משפחת לחאם מהכפר ששלטה ב-24 כפרים באזור, לבין משפחת אבו ע'וש היריבה. ב-1931 התגוררו בכפר 606 תושבים ב-187 בתים, וב-1944-45 ירד מספר התושבים ל-540. אדמות הכפר, שצורתו כצורת קשת, מנו באותה עת 8,757 דונם והשתרעו לכיוון דרום-מערב עד נחל מערה. חקלאות היתה מקור הקיום העיקרי של תושבי הכפר, שעסקו גם בגידול חיות-משק. הגידולים כללו דגנים, ענבים, עצי זית ועצי פרי נוספים. בנוסף, היו בבעלות התושבים שטחים נרחבים במישור החוף עליהם גידלו דגנים. הגידולים הושקו מי גשמים ובמי מעיינות, שסיפקו גם מים לשתיה. במהלך תקופת המנדט הופקעו חלק מאדמות הכפר על מנת ליצור אזור מיוער גדול בבעלות ממשלתית.<br />
מושב נס הרים הוקם על אדמות הכפר ב-1950, מצפון לאתר הכפר. האתר מכוסה עיי חורבות רבים מבתי הכפר ההרוסים, ושרידי המבצר הצלבני בולטים במקום. ממזרח וממערב לכפר יש שני בתי קברות. עצי שקד, חרוב וזית גדלים באתר הכפר, ושיחי צבר גדלים בקצהו הדרומי.<br />
|images=DSC06745.JPG,DSC06744.JPG,P1120834.JPG,בית עיתאבּ2.JPG,2021-04-06T12_04_04.327021894311.jpg,2021-04-06T12_06_41.931677540037.jpg<br />
|Accessibility=רכב שטח<br />
|PointType=מצודה<br />
|Contributors=נעם עציוני, ענת סקילי, עמית הורן, Dtichon, יגאל שנהב, GuyD, OPL, דניאל ד., היסטוריה על המפה, יעקב100, צוות08, חוגי סיירות, AVIVIVI, ליאו, אסף י-ם<br />
|csrc=mobile<br />
|LastUpdate=10/11/2022 06:37:08<br />
|WinId=633033381142092329<br />
|ExtLinks=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P121786P1217862022-10-11T06:33:41Z<p>אסף י-ם: </p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.052824020386<br />
|Lat=31.734687043703<br />
|Height=665<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=חורבת בית עיטאבּ<br />
|Description=בית עיטאב - שרידי יישוב קדום ממגוון תקופות לרבות שרידים צלבניים מאתר שישב בנקודת תצפית אסטרטגית בסמוך לדרך הרומית מבית גוברין לירושלים. יש המזהים את האתר עם ENADAB שמזכיר אוסביוס באונומסטיקון מהמאה הרביעית, במיל העשירי מבית גוברין לירושלים (אף שהתיאור של אוסביוס הולם יותר את "ח'רבת ענדאב" שמדרום מזרח לתל שוכה שהיא במיל העשירי). מנגד, יש המזהים את האתר עם היישוב התלמודי הנודע "עין טב", אשר נזכר עשרות פעמים בספרות חז"ל כמקום קידוש החודש ביהודה בתקופת מעבר הסנהדרין לגליל, ושבו טבע רבי יהודה הנשיא את המימרה לציון קידוש הלבנה ביהודה - "דוד מלך ישראל חי וקיים". יישוב בשם ENETABA נזכר בפסיפס מפת מידבא, שם הוא ממוקם מדרום מזרח לעיר לוד, ונראה כי המיקום מתאים לעין טב התלמודית ולבית עיטאב המודרנית.<br />
מראש המבנה יש מנהרת מילוט באורך שבעים מטרים היורדת אל החורשה שמדרום, שפיתחה במערת קולומבריום, מתחת לקולומבריום, לצד בורות מים משופצים ומתוחזקים היטב. היציאה העליונה של המנהרה חרבה ברעידת אדמה לפני מספר שנים, אך ניתן לזחול מלמטה כמעט את כל האורך ולחזור, עד שמישהו יאזור אומץ ויפתח את הפתח העליון.<br />
<br />
במקום ישב כפר ערבי, במאה ה-18 הפך הכפר לאחד מ-24 כפרי הכס (Throne Villages) שבהם שלטו תקיפים חצי-פיאודאליים ובנו בהם מצודות/ארמונות. רובם של כ600 תושבי הכפר נטשוהו במסגרת מבצע נחשון ובודדים נשארו עד לשחרור המקום סופית בידי צה"ל ב21.10.48.<br />
|LongDescription=סביבת המבצר מלאה בעצי תאנים ורימונים<br />
בֵּית עִטָאבּ או בֵּית עַטָאבּ – הכפר שכן על הר בגובה של 675 מטרים מעל פני הים מעל נחל דולב שמצפון ונחל מערה שמדרום. הכפר נבנה על אתר קדום של מקום שזוהה עם אֶנאדַבּ, שמופיעה ברשימת העיירות בארץ ישראל שהוכנה במאה הרביעית לספירה (האונומוסטיקון של אוסביוס), והצלבנים כינו אותו בֵּיתַ'הָתַפּ. כמו כן, יתכן כי כאן ENETABA שמפת מדבא, המזוהה בתורה עם "עין טב" התלמודית שביהודה הנזכרת רבות במקורות כמקום קידוש החודש ביהודה.<br />
בראש ההר במקום נמצאים שרידי מתחם מלבני (40×50 מ' בקירוב). שרידי מבנים הערוכים מסביב לחצר מרכזית. במתחם, שפתחו פונה לדרום, שרדו חלקי קמרונות של קירוי. במרכז החצר – שרידי מבנה מן התקופה העות'מאנית. מחוץ למתחם – שרידי מבנים דלים ובית קברות מן התקופה העות'מאנית. בסקר שנערך באתר בשנת 1989 תועדו שרידיו של בית אחוזה נרחב מן התקופה הצלבנית (שני שלבים). במדרונות ההר אותרו שני מתקני קולומבריום חצובים בסלע. מדפנו של אחד מהם נמשכת מנהרה קרסטית (מֻעָ'ארַת בִּיר אֶל-חַסוּתָא), שאורכה עשרות מטרים. בקרבת האתר נובע בגיא מעיין מתוך נִקְבָּה חצובה; לאורכה נבנו שלושה פירים (1.5 מ' בערך קוטרו של כל פיר), המגיעים אל פני הקרקע.<br />
מקור אתר 67, מפה 104 סקר ארכיאולוגי של ישראל.<br />
אדוארד רובינסון ביקר בכפר בֵּית עִטָאבּ ב-1838 והעריך שחיו בו אז 600-700 תושבים בבתי אבן שנבנו סביב שרידי מבצר צלבני. ב-1855 התקיימו במקום קרבות עזים בין משפחת לחאם מהכפר ששלטה ב-24 כפרים באזור, לבין משפחת אבו ע'וש היריבה. ב-1931 התגוררו בכפר 606 תושבים ב-187 בתים, וב-1944-45 ירד מספר התושבים ל-540. אדמות הכפר, שצורתו כצורת קשת, מנו באותה עת 8,757 דונם והשתרעו לכיוון דרום-מערב עד נחל מערה. חקלאות היתה מקור הקיום העיקרי של תושבי הכפר, שעסקו גם בגידול חיות-משק. הגידולים כללו דגנים, ענבים, עצי זית ועצי פרי נוספים. בנוסף, היו בבעלות התושבים שטחים נרחבים במישור החוף עליהם גידלו דגנים. הגידולים הושקו מי גשמים ובמי מעיינות, שסיפקו גם מים לשתיה. במהלך תקופת המנדט הופקעו חלק מאדמות הכפר על מנת ליצור אזור מיוער גדול בבעלות ממשלתית.<br />
מושב נס הרים הוקם על אדמות הכפר ב-1950, מצפון לאתר הכפר. האתר מכוסה עיי חורבות רבים מבתי הכפר ההרוסים, ושרידי המבצר הצלבני בולטים במקום. ממזרח וממערב לכפר יש שני בתי קברות. עצי שקד, חרוב וזית גדלים באתר הכפר, ושיחי צבר גדלים בקצהו הדרומי.<br />
|images=DSC06745.JPG,DSC06744.JPG,P1120834.JPG,בית עיתאבּ2.JPG,2021-04-06T12_04_04.327021894311.jpg,2021-04-06T12_06_41.931677540037.jpg<br />
|Accessibility=רכב שטח<br />
|PointType=מצודה<br />
|Contributors=נעם עציוני, ענת סקילי, עמית הורן, Dtichon, יגאל שנהב, GuyD, OPL, דניאל ד., היסטוריה על המפה, יעקב100, צוות08, חוגי סיירות, AVIVIVI, ליאו, אסף י-ם<br />
|csrc=mobile<br />
|LastUpdate=10/11/2022 06:33:40<br />
|WinId=633033381142092329<br />
|ExtLinks=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P121786P1217862022-10-11T06:25:32Z<p>אסף י-ם: </p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.052824020386<br />
|Lat=31.734687043703<br />
|Height=665<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=חורבת בית עיטאבּ<br />
|Description=בית עיטאב - שרידי יישוב קדום ממגוון תקופות לרבות שרידים צלבניים מאתר שישב בנקודת תצפית אסטרטגית בסמוך לדרך הרומית מבית גוברין לירושלים. יש המזהים את האתר עם ENADAB שמזכיר אוסביוס באונומסטיקון מהמאה הרביעית, במיל העשירי מבית גוברין לירושלים (אף שהתיאור של אוסביוס הולם יותר את "ח'רבת ענדאב" שמדרום מזרח לתל שוכה שהיא במיל העשירי). מנגד, יש המזהים את האתר עם היישוב התלמודי הנודע "עין טב", אשר נזכר עשרות פעמים בספרות חז"ל כמקום קידוש החודש ביהודה בתקופת מעבר הסנהדרין לגליל, ושבו טבע רבי יהודה הנשיא את המימרה לציון קידוש הלבנה ביהודה - "דוד מלך ישראל חי וקיים". יישוב בשם ENETABA נזכר בפסיפס מפת מידבא, שם הוא ממוקם מדרום מזרח לעיר לוד, ונראה כי המיקום מתאים לעין טב התלמודית ולבית עטאב המודרנית.<br />
מראש המבנה יש מנהרת מילוט באורך שבעים מטרים היורדת אל החורשה שמדרום, שפיתחה במערת קולומבריום, מתחת לקולומבריום, לצד בורות מים משופצים ומתוחזקים היטב. היציאה העליונה של המנהרה חרבה ברעידת אדמה לפנ מספר שנים, אך ניתן לזחול מלמטה כמעט את כל האורך ולחזור, עד שמישהו יאזור אומץ ויפתח את הפתח העליון.<br />
<br />
במקום ישב כפר ערבי, במאה ה-18 הפך הכפר לאחד מ-24 כפרי הכס (Throne Villages) שבהם שלטו תקיפים חצי-פיאודאליים ובנו בהם מצודות/ארמונות. רובם של כ600 תושבי הכפר נטשוהו במסגרת מבצע נחשון ובודדים נשארו עד לשחרור המקום סופית בידי צה"ל ב21.10.48.<br />
|LongDescription=סביבת המבצר מלאה בעצי תאנים ורימונים<br />
בֵּית עִטָאבּ או בֵּית עַטָאבּ – הכפר שכן על הר בגובה של 675 מטרים מעל פני הים מעל נחל דולב שמצפון ונחל מערה שמדרום. הכפר נבנה על אתר קדום של מקום שזוהה עם אֶנאדַבּ, שמופיעה ברשימת העיירות בארץ ישראל שהוכנה במאה הרביעית לספירה (האונומוסטיקון של אוסביוס), והצלבנים כינו אותו בֵּיתַ'הָתַפּ. כמו כן, יתכן כי כאן ENETABA שמפת מדבא, המזוהה בתורה עם "עין טב" התלמודית שביהודה הנזכרת רבות במקורות כמקום קידוש החודש ביהודה.<br />
בראש ההר במקום נמצאים שרידי מתחם מלבני (40×50 מ' בקירוב). שרידי מבנים הערוכים מסביב לחצר מרכזית. במתחם, שפתחו פונה לדרום, שרדו חלקי קמרונות של קירוי. במרכז החצר – שרידי מבנה מן התקופה העות'מאנית. מחוץ למתחם – שרידי מבנים דלים ובית קברות מן התקופה העות'מאנית. בסקר שנערך באתר בשנת 1989 תועדו שרידיו של בית אחוזה נרחב מן התקופה הצלבנית (שני שלבים). במדרונות ההר אותרו שני מתקני קולומבריום חצובים בסלע. מדפנו של אחד מהם נמשכת מנהרה קרסטית (מֻעָ'ארַת בִּיר אֶל-חַסוּתָא), שאורכה עשרות מטרים. בקרבת האתר נובע בגיא מעיין מתוך נִקְבָּה חצובה; לאורכה נבנו שלושה פירים (1.5 מ' בערך קוטרו של כל פיר), המגיעים אל פני הקרקע.<br />
מקור אתר 67, מפה 104 סקר ארכיאולוגי של ישראל.<br />
אדוארד רובינסון ביקר בכפר בֵּית עִטָאבּ ב-1838 והעריך שחיו בו אז 600-700 תושבים בבתי אבן שנבנו סביב שרידי מבצר צלבני. ב-1855 התקיימו במקום קרבות עזים בין משפחת לחאם מהכפר ששלטה ב-24 כפרים באזור, לבין משפחת אבו ע'וש היריבה. ב-1931 התגוררו בכפר 606 תושבים ב-187 בתים, וב-1944-45 ירד מספר התושבים ל-540. אדמות הכפר, שצורתו כצורת קשת, מנו באותה עת 8,757 דונם והשתרעו לכיוון דרום-מערב עד נחל מערה. חקלאות היתה מקור הקיום העיקרי של תושבי הכפר, שעסקו גם בגידול חיות-משק. הגידולים כללו דגנים, ענבים, עצי זית ועצי פרי נוספים. בנוסף, היו בבעלות התושבים שטחים נרחבים במישור החוף עליהם גידלו דגנים. הגידולים הושקו מי גשמים ובמי מעיינות, שסיפקו גם מים לשתיה. במהלך תקופת המנדט הופקעו חלק מאדמות הכפר על מנת ליצור אזור מיוער גדול בבעלות ממשלתית.<br />
מושב נס הרים הוקם על אדמות הכפר ב-1950, מצפון לאתר הכפר. האתר מכוסה עיי חורבות רבים מבתי הכפר ההרוסים, ושרידי המבצר הצלבני בולטים במקום. ממזרח וממערב לכפר יש שני בתי קברות. עצי שקד, חרוב וזית גדלים באתר הכפר, ושיחי צבר גדלים בקצהו הדרומי.<br />
|images=DSC06745.JPG,DSC06744.JPG,P1120834.JPG,בית עיתאבּ2.JPG,2021-04-06T12_04_04.327021894311.jpg,2021-04-06T12_06_41.931677540037.jpg<br />
|Accessibility=רכב שטח<br />
|PointType=מצודה<br />
|Contributors=נעם עציוני, ענת סקילי, עמית הורן, Dtichon, יגאל שנהב, GuyD, OPL, דניאל ד., היסטוריה על המפה, יעקב100, צוות08, חוגי סיירות, AVIVIVI, ליאו, אסף י-ם<br />
|csrc=mobile<br />
|LastUpdate=10/11/2022 06:25:31<br />
|WinId=633033381142092329<br />
|ExtLinks=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P414523P4145232020-03-13T13:35:40Z<p>אסף י-ם: </p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.53285855719582<br />
|Lat=32.784609625697854<br />
|Height=-102<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=ח'רבת נצר אלדין (בית מעון התלמודית)<br />
|Description=חורבה המזוהה לפי מיקומה באופן די ודאי עם העיירה הגדולה בית מעון, הנזכרת עשרות פעמים בספרות חז"ל במיקום זה בדיוק מעל טבריה. נזכרת גם אצל יוסף בן מתתיהו אשר מתאר את המרחק המדויק מעל טבריה. המשיכה להתקיים כיישוב יהודי עוד במאה ה- 14 על פי עדותו של אשתורי הפרחי. ישבה על הדרך העולה מטבריה לציפורי, שהמשיכה דרך בקעת יבנאל-כפר שובתי-משכנה-ציפורי. בית מעון נזכרת גם בשל חכמיה (יוסי מעונאיה ואחרים), בשל משמר הכוהנים חופה שישב בה לאחר החורבן, ובשל פעילותו הענפה של האמורא רבי יוחנן בבית הכנסת במקום (כנישתא דמעון). בשל סמיכותה לטבריה מובאת לא אחת במדרש ובירושלמי כדוגמא ליחס שבין מקומות סמוכים זה לזה.<br />
|PointType=חורבה<br />
|Contributors=אסף י-ם<br />
|csrc=IZ14<br />
|LastUpdate=3/13/2020 13:35:40<br />
|WinId=637007026882382785<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
|images=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P678397P6783972020-02-09T22:52:03Z<p>אסף י-ם: דף חדש: {{Point |Lon=36.06054639523284 |Lat=32.991205615771484 |Height=-9999 |MeasuredByGPS=No |Name=ג'אסם |Description=העיירה ג'אסם. מזוהה עם העיירה התלמודית...</p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=36.06054639523284<br />
|Lat=32.991205615771484<br />
|Height=-9999<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=ג'אסם<br />
|Description=העיירה ג'אסם. מזוהה עם העיירה התלמודית "גשמי" הנזכרת בברייתא דתחומין שבתוספתא ובתלמוד הירושלמי (דמאי, שביעית) ובפסיפס כתובת רחוב, כאחת העיירות היהודיות בתחום העיר נווה שבבשן (נווא השוכנת מדרום).<br />
|PointType=ישוב<br />
|Contributors=אסף י-ם<br />
|csrc=IZ13<br />
|LastUpdate=2/9/2020 22:52:03<br />
|WinId=637168855238160894<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
|images=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P909320P9093202020-02-09T22:49:19Z<p>אסף י-ם: </p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=36.03996276855469<br />
|Lat=32.88989426480851<br />
|Height=571<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=נווא (נווה)<br />
|Description=העיר נווא, היא נווה התלמודית, בירת הבשן. נזכרת עשרות פעמים בספרות חז"ל, הן לעניין חכמיה ("רבנן דנווה", רבי שילא דנווה) והן בנוגע להיותה בתחומי ארץ ישראל לעניין תרומות ומעשרות ("תחום נווה" בברייתא דתחומין ובכתובת רחוב). באונומסטיקון של אוסביוס מראשית המאה הרביעית לספירה הוא מזכיר את העיר ומציין כי מדובר ב"עיר גדולה של יהודים בבשן". <br />
|Accessibility=הכל<br />
|PointType=ישוב<br />
|Contributors=עמית מהשרון, אסף י-ם<br />
|csrc=SZ14<br />
|LastUpdate=2/9/2020 22:49:19<br />
|WinId=636366077959011284<br />
|LongDescription=<br />
|ExtLinks=<br />
|images=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P814096P8140962020-02-09T22:41:02Z<p>אסף י-ם: </p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.4143833987685<br />
|Lat=32.7242921021211<br />
|Height=172<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=חרבת ערפד<br />
|Description="ח'רבת ערבית'ה" במקור (כך במפת PEF). כנראה מצודת משמר מן התקופה הברזלית על אם הדרך החשובה שהובילה אל דמשק.אתר 38 במפת הר תבור-41 סקר רשות העתיקות (קישור). החוקר הפיני סאריסאלו זיהה את החורבה בשנות העשרים עם העיר המקראית "חלף" הנזכרת בספר יהושע בנחלת שבט נפתלי לצד "אלון בצעננים". היישוב חלף נזכר גם בתלמוד תוך זיהויו עם העיר המקראית (ירושלמי מגילה פ"א ה"א, עירובין פ"ב ה"א).<br />
|images=חרבתערפד.JPG,<br />
|PointType=אתר ארכיאולוגי<br />
|Contributors=שירין ב.י, יוסי49, Marikriber, אסף י-ם<br />
|csrc=I14<br />
|LastUpdate=2/9/2020 22:41:02<br />
|WinId=633476770399787930<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P669286P6692862020-01-26T19:22:25Z<p>אסף י-ם: </p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=36.47640517882344<br />
|Lat=32.51219162417164<br />
|Height=-9999<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=בוצרה (בצרא א-שאם)<br />
|Description=שרידי העיר הגדולה בוצרה מהתקופה הרומית - אתר עתיקות גדול המוכר על ידי אונסקו, עם שרידי תיאטרון רומי מרשים שהשתמר כמעט במלואו. בוצרה הייתה בירת פרובינציה "ערביה" הרומית, ושכנה בחלקה הצפוני של הפרובינציה. שוכנת בלב אזור החורן. התוספת "א-שאם" (של אלשאם, סוריה רבתי) נועדה להבדיל אותה מבצרה של אדום בדרום ירדן. העיר נזכרת עשרות פעמים בספרות חז"ל. לפי "ברייתא דתחומין" גבולה המזרחי של הארץ לפי תחום עולי בבל הגיע עד בוצרה וחבל טרכון. עם זאת, ריש לקיש ורבי יוחנן נחלקו בשאלה האם העיר עצמה היא כחו"ל או כארץ ישראל לעניין המצוות התלויות בארץ. רבי יוחנן סבר כי מדובר בחו"ל וריש לקיש סבר כי מדובר בארץ, והרבה לבקר במקום. כן ביקר במקום לעתים תכופות רבי אבהו מקיסריה. בתלמוד הירושלמי נזכר מס' פעמים המעשה ברבי אסי, שאמו עלתה מבבל לארץ והגיעה לבוצרה. רבי אסי שאל את רבי יוחנן אם יוכל לצאת אליה לבוצרה, בהיותו כהן, ורבי יוחנן הקשה עליו בתחילה. במסכת דמאי נזכרות התאנים המיוחדות שגודלו בה. בעיר פעלו מס' אמוראים בדור החמישי. הנודע שבהם הוא רבי יונה בוצרייא, שנזכר רבות בירושלמי, וכן תנחום בוצרייא שנזכר פעמים אחדות.<br />
|PointType=חורבה<br />
|Contributors=אסף י-ם<br />
|csrc=IZ11<br />
|LastUpdate=1/26/2020 19:22:24<br />
|WinId=637156632383222220<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
|images=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P669286P6692862020-01-26T19:20:38Z<p>אסף י-ם: דף חדש: {{Point |Lon=36.47640517882344 |Lat=32.51219162417164 |Height=-9999 |MeasuredByGPS=No |Name=בוצרה (בצרא א-שאם) |Description=שרידי העיר הגדולה בוצרה מה...</p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=36.47640517882344<br />
|Lat=32.51219162417164<br />
|Height=-9999<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=בוצרה (בצרא א-שאם)<br />
|Description=שרידי העיר הגדולה בוצרה מהתקופה הרומית - אתר עתיקות גדול המוכר על ידי אונסקו, עם שרידי תיאטרון רומי מרשים שהשתמר כמעט במלואו. בוצרה הייתה בירת פרובינציה "ערביה" הרומית, ושכנה בחלקה הצפוני של הפרובינציה. שוכנת בלב אזור החורן. התוספת "א-שאם" (של אלשאם, סוריה רבתי) נועדה להבדיל אותה מבצרה של אדום בדרום ירדן. העיר נזכרת עשרות פעמים בספרות חז"ל. לפי "ברייתא דתחומין" גבולה המזרחי של הארץ לפי תחום עולי בבל הגיע עד בוצרה וחבל טרכון. עם זאת, ריש לקיש ורבי יוחנן נחלקו בשאלה האם העיר עצמה היא כחו"ל או כארץ ישראל לעניין המצוות התלויות בארץ. רבי יוחנן סבר כי מדובר בחו"ל וריש לקיש סבר כי מדובר בארץ, והרבה לבקר במקום. כן ביקר במקום לעתים תכופות רבי אבהו מקיסריה. בתלמוד הירושלמי נזכר מס' פעמים המעשה ברבי אסי, שאמו עלתה מבבל לארץ והגיעה לבוצרה. רבי אסי שאל את רבי יוחנן אם יוכל לצאת אליה לבוצרה, בהיותו כהן, ורבי יוחנן הקשה עליו בתחילה. במסכת דמאי נזכרות התאנים המיוחדות שגודלו בה. בעיר פעלו מס' אמוראים בדור החמישי. הבולט שבהם הם רבי יונה בוצרייא, שנזכר רבות בירושלמי, וכן תנחום בוצרייא שנזכר פעמים אחדות.<br />
|PointType=חורבה<br />
|Contributors=אסף י-ם<br />
|csrc=IZ11<br />
|LastUpdate=1/26/2020 19:20:38<br />
|WinId=637156632383222220<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
|images=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P649648P6496482019-12-11T23:19:30Z<p>אסף י-ם: דף חדש: {{Point |Lon=34.86329467037376 |Lat=31.951786655736523 |Height=61 |MeasuredByGPS=No |Name=ניר צבי |Description=מרכז מושב ניר צבי. המושב הוקם ב- 1954 בשם...</p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=34.86329467037376<br />
|Lat=31.951786655736523<br />
|Height=61<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=ניר צבי<br />
|Description=מרכז מושב ניר צבי. המושב הוקם ב- 1954 בשם "כפר ארגנטינה" כיוון שהורכב בעיקר מעולים מארגנטינה. לאחר מכן שונה השם ל"ניר צבי" ע"ש הברון הירש (בלעז - צבי, תומך יהדות ארגנטינה) ובזיקה לשם עיירת הבת של לוד מתקופת המשנה והתלמוד, כפר טבי, שמשמעות שמה בארמית הוא "כפר צבי" (נזכרת במקורות חז"ל ובמפת מידבא כסמוכה ללוד). <br />
|PointType=ישוב<br />
|Contributors=אסף י-ם<br />
|csrc=IZ14<br />
|LastUpdate=12/11/2019 23:19:30<br />
|WinId=637117031705355900<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
|images=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P881545P8815452019-12-11T22:13:15Z<p>אסף י-ם: </p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.210065841674805<br />
|Lat=32.86866611431329<br />
|Height=87<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=כאבול (כבול הקדומה)<br />
|Description=כפר המשמר בשמו יישוב הנזכר רבות במקורות, אשר התקיים כיישוב יהודי ברציפות מתקופת המקרא ועד שלהי התקופה העות'מאנית. כבול נזכרת תחילה בספר יהושע (יט, כז) בנחלת שבט אשר, לאחר מכן בספר מלכים א' (ט, יג) בתיאור הענקת ערי הגליל המערבי על ידי שלמה המלך לחירם מלך צור (עליהן קבל חירם בשל הביצות שבאזור), ומאוחר יותר, בספריו של יוסף בן מתתיהו, שמציין את כבול כגבול המערבי של היישוב היהודי בגליל, בו התבצרו המורדים מול הכוחות הרומיים שנאספו בעכו. כמו כן, העיר נזכרת רבות בתוספתא, בירושלמי ובבבלי (תענית וגיטין), בין היתר כעיירה שחרבה ("מפני המחלוקת") לצד שיחין ומגדל צבעיא. נזכרת גם במספר הקשרים ולעניין מס' הלכות אגב ביקורם במקום של יהודה נשיאה ואחיו הלל, נכדיו של רבי יהודה הנשיא, וכן נזכרת כמקום מוצאו של החכם רבי זכאי דכבול (ירושלמי מגילה פ"ד ה"ה ועוד), שאף הזכיר את העיר בדרשותיו. במסכת מגילה בבבלי (כה, ב) מובאת הלכה בדבר אופן קריאת ותרגום התורה על בסיס הנוהג שהיה בבית הכנסת בעיר. כמו כן, העיר נזכרת בקינתו של הפייטן אלעזר הקליר, המזכיר אותה כעיר שבה ישבה משמרת הכהנים "שכניה" (שעל שמה נקרא היישוב הסמוך ממזרח). היישוב היהודי במקום התקיים ברציפות, ובמפקד העות'מאני של סוף המאה ה-16 נזכרים היהודים כרוב גדול מקרב תושבי כבול. מזה דורות מצוינים במקום קברי צדיקים, חכמים ופייטנים, ובהם מחכמי ספרד, ובהם ר' יהודה הלוי ושלמה אבן גבירול.<br />
|PointType=ישוב<br />
|Contributors=אסף י-ם<br />
|csrc=IZ15<br />
|LastUpdate=12/11/2019 22:13:15<br />
|WinId=635571254381166621<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
|images=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P229484P2294842019-10-14T18:56:42Z<p>אסף י-ם: </p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=34.95770453759951<br />
|Lat=31.87974511881243<br />
|Height=156<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=חרבת כפר טוב (ח'רבת כפר טאב) - כפר טבי התלמודית?<br />
|Description=שרידי מבנה יחיד ומסביבו מתקנים חקלאיים ובורות מים קדומים. שרידי קשתות יפות. כנראה שריד לקבר שיח' סלימאן המופיע במפות המנדטוריות. במפת הקרן הבריטית נזכרת החורבה בכללותה בשם "ח'רבת כפרטא", במקורות אחרים השם הוא "ח'רבת כפר טאב", ומכאן השם העברי "חרבת כפר טוב". מזוהה באנציקלופדיית אריאל עם העיירה היהודית מתקופת המשנה והתלמוד "כפר טבי" הנזכרת במספר הקשרים במקורות חז"ל כעיירה הסמוכה ללוד ממזרח, ובה פעלו תנאים שונים ובהם רבי אליעזר ורבי עקיבא (תוספתא מעשר שני ה' י', בבלי ראש השנה לא ע"ב, ירושלמי ברכות פ"א ה"א ועוד). במפת מידבא נזכר במיקום זה, מדרום מזרח ללוד, יישוב בשם "עין טבה" (ENTABA). משמעות השם "טבי" בארמית היא "צבי". <br />
|images=כפר טוב1.JPG, כפר טוב 2.JPG,20- עץ שיזף גדול בסמוך למבנה.JPG,<br />
|PointType=אתר ארכיאולוגי<br />
|Contributors=Marikriber, שמעון כהן, ע.רוטשטיין, אסף י-ם<br />
|csrc=IZ14<br />
|LastUpdate=10/14/2019 18:56:42<br />
|WinId=634539357870333706<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P186486P1864862019-08-07T19:15:08Z<p>אסף י-ם: דף חדש: {{Point |Lon=34.825952541115385 |Lat=32.001546463570016 |Height=34 |MeasuredByGPS=No |Name=בית דגן |Description=מועצה מקומית מראשית שנות ה- 50. קרויה ע...</p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=34.825952541115385<br />
|Lat=32.001546463570016<br />
|Height=34<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=בית דגן<br />
|Description=מועצה מקומית מראשית שנות ה- 50. קרויה על שם העיר הקדומה בית דגן, הנזכרת בספר יהושע (בית דגון) וכן במנסרת סנחריב, לצד יפו, אזור ובני ברק. בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד הייתה יישוב יהודי. בתוספתא אהלות (ג, ד) נזכר מעשה בעיר (בית דגן ביהודה) הנוגע לדיני טומאה וטהרה. העיר נזכרת במיקום זה גם באונומסטיקון של אוסביוס ובמפת מידבא. שמה השתמר בצורה "בית דג'ן". <br />
|PointType=ישוב<br />
|Contributors=אסף י-ם<br />
|csrc=IZ14<br />
|LastUpdate=8/7/2019 19:15:08<br />
|WinId=637008021088577505<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
|images=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P414523P4145232019-08-06T15:38:08Z<p>אסף י-ם: דף חדש: {{Point |Lon=35.53285855719582 |Lat=32.784609625697854 |Height=-102 |MeasuredByGPS=No |Name=ח'רבת נצר אלדין (בית מעון התלמודית) |Description=חורבה המז...</p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.53285855719582<br />
|Lat=32.784609625697854<br />
|Height=-102<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=ח'רבת נצר אלדין (בית מעון התלמודית)<br />
|Description=חורבה המזוהה לפי מיקומה באופן די ודאי עם העיירה הגדולה בית מעון, הנזכרת עשרות פעמים בספרות חז"ל במיקום זה בדיוק מעל טבריה. נזכרת גם אצל יוסף בן מתתיהו אשר מתאר את המרחק המדויק מעל טבריה. המשיכה להתקיים כיישוב יהודי עוד במאה ה- 14 על פי עדותו של אשתורי הפרחי. ישבה על הדרך העולה מטבריה לציפורי, שהמשיכה דרך בקעת יבנאל-כפר שובתי-משכנה-ציפורי.<br />
|PointType=חורבה<br />
|Contributors=אסף י-ם<br />
|csrc=IZ14<br />
|LastUpdate=8/6/2019 15:38:08<br />
|WinId=637007026882382785<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
|images=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P1514P15142019-08-06T15:29:46Z<p>אסף י-ם: </p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.032782554626465<br />
|Lat=32.6256051459738<br />
|Height=-9999<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=ח'רבת קטינה<br />
|Description=נסקרה במפת הקרן הבריטית מ- 1880. הוצע לזהותה עם העיירה התלמודית "קטינית" (ירושלמי מגילה פא הא, משנה-תוספתא סוטה), אשר זוהתה בידי חז"ל עם העיר המקראית קטת (יהושע יט טו). זיהוי אחר לקטת-קטינית, אשר הולם יותר את מיקומה בנחלת שבט זבולון ואת תיאור חז"ל דבר העיירות הסמוכות, הוא בח'רבת קיסי שבין בית לחם הגלילית ותל שמרון.<br />
אתר 63 במפה 31 (דליה) בסקר רשות העתיקות (קשור).חומה עגולה ועוד כמה אבנים מסביב. מדרום לחרבה ביר קטינה (באר, אתר 64, כנ"ל).<br />
|images=חרבהאליקים.JPG,<br />
|PointType=חורבה<br />
|ExtLinks=http://www.antiquities.org.il/survey/newmap.asp#zoom=14.0000;xy:3898058.7593581,3845554.9527418&pointid=7711<br />
|Contributors=Marikriber, אסף י-ם<br />
|csrc=IZ15<br />
|LastUpdate=8/6/2019 15:29:46<br />
|WinId=634941208265954376<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P817224P8172242019-08-06T15:26:03Z<p>אסף י-ם: </p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.228920587373<br />
|Lat=32.721983220692<br />
|Height=251.81483671787<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=ח'רבת קיסי - מערה בחירבת קיסי<br />
|Description=חורבה ששמה נזכר במפה בריטית משנות הארבעים (לא תועדה בשם זה במפת הקרן הבריטית מ- 1880). במקום מערכות מסתור מרשימות, יתכן מתקופת מרד גאלוס. זאב ארליך הציע לזהות את האתר עם העיירה התלמודית "קטנית" (ירושלמי מגילה, משנה-תוספתא סוטה), אשר זוהתה בידי חז"ל עם העיר המקראית "קטת" שבנחלת זבולון, לצד שמרון (סימוניה), בית לחם (בית לחם הגלילית), נהלל (מהלול) וידאלה (חורייה - ח'רבת חווארה שממערב).<br />
|images=2018.12.04-080350.624.android.jpg<br />
|PointType=חורבה<br />
|Contributors=Doronst3, אסף י-ם<br />
|LastUpdate=8/6/2019 15:26:03<br />
|WinId=636798123403733038<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
|Csrc=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P345746P3457462019-08-06T15:23:00Z<p>אסף י-ם: </p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.18497684<br />
|Lat=32.72659236<br />
|Height=150<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=עין חבריה (מעין ח'רבת חווארה)<br />
|Description=אין כל מעין. ח'רבת חווארה הסמוכה, שעל הגבעה, ונסקרה בידי הקרן הבריטית, מזוהה עם העיירה התלמודית "חורייה" הנזכרת בירושלמי מגילה א, א, כזיהוי של חז"ל לעיר המקראית ידאלה (יראלה) שבנחלת זבולון, לצד בית לחם הגלילית, שמרון (סימוניה), נהלל (מהלול) וקטת (קטנית). יתכן כי כאן היה המעיין של העיר.<br />
|images=2018.08.24-093034.466.android.jpg<br />
|PointType=מעין<br />
|Contributors=שמעון כהן, צוות08, אסף י-ם<br />
|LastUpdate=8/6/2019 15:23:00<br />
|WinId=636718836541986816<br />
|Csrc=<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P411662P4116622019-08-06T15:20:38Z<p>אסף י-ם: </p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.18178462982178<br />
|Lat=32.728122433309586<br />
|Height=156<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=ח'רבת חווארה - גתות, מערות קבורה וחציבות<br />
|Description=חורבה שנסקרה במפת הקרן הבריטית מ- 1881. מזוהה עם העיירה התלמודית "חורייה" הנזכרת בתלמוד הירושלמי במסכת מגילה (פ"א ה"א), אשר זוהתה בידי חז"ל עם ידאלה (יראלה) המקראית שביהושע יט טו, לצד בית לחם (הגלילית), שמרון (סמוניה), קטת (קטינית) ונהלל (מהלול). נמצאו 4 גתות קטנות, חצר מערת קבורה ומיני חציבות. אתר 56 במפת נהלל-28 בסקר רשות העתיקות (קישור).<br />
|images=גתותעיןחבריה.JPG,<br />
|PointType=חקלאות עתיקה<br />
|ExtLinks=http://www.antiquities.org.il/survey/newmap.asp#zoom=8.0000;xy:3874867.2872378,3671517.394016;mapname=28<br />
|Contributors=Marikriber, אסף י-ם<br />
|csrc=IZ15<br />
|LastUpdate=8/6/2019 15:20:38<br />
|WinId=635249727118146066<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P323704P3237042019-08-04T19:35:34Z<p>אסף י-ם: </p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.10728359222412<br />
|Lat=32.62672559670263<br />
|Height=160<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=מקדש עתיק (?)<br />
|Description=מקדש (?) מבנה מוגל שבכניסה יש שני עמודים עם עיטורים מעוגלים. לצד המבנה במת קורבן (?)<br />
למציאה- לאחר הגעה לצומת דרכים פונים שמאלה, עולים על ההר ולאחר העץ האחרון משמאל מסתכלים חזק שמאלה וניתן להבחין במבנה.<br />
חלק ממתחם תל פרור (ח'רבת א-פאריה), יישוב אשר נזכר באונומסטיקון של אוסביוס במיקום זה, ומחפירות עולה כי התקיים עוד מן התקופה הניאוליתית.<br />
|images=מבנה הבמה.JPG,<br />
|PointType=אתר ארכיאולוגי<br />
|Contributors=שגיא פריעד, אסף י-ם<br />
|csrc=IZ15<br />
|LastUpdate=8/4/2019 19:35:34<br />
|WinId=635391252201797357<br />
|Csrc=<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P837339P8373392019-08-04T19:33:37Z<p>אסף י-ם: </p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.103464126586914<br />
|Lat=32.62965315981741<br />
|Height=124<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=ברושי השניים<br />
|Description=2 ברושים שניטעו בשנת 1936, כאנדרטה חיה לזכרם של השומרים יואש זולר ויצחק קליצ'בסקי,<br />
אשר נפלו על משמרתם במקום זה ביום 2.8.36,<br />
עת שמרו על המטעים הצעירים של המושבה יקנעם, בסמוך לעין פרור ותל פרור (ח'רבת א-פאריה).<br />
|images=Resized IMG 2097.jpg,<br />
|Accessibility=ברגל<br />
|PointType=עץ. עצים<br />
|Contributors=Hyakir, Benmenis1978, אסף י-ם<br />
|csrc=IZ15<br />
|LastUpdate=8/4/2019 19:33:37<br />
|WinId=634567273898859893<br />
|LongDescription=<br />
|ExtLinks=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P750583P7505832019-08-04T19:31:13Z<p>אסף י-ם: </p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.103257367883<br />
|Lat=32.628556048175<br />
|Height=123<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=תל פרור (ח'רבת א-פאריה) - סינגל יואש ויצחק<br />
|Description=תל קדום. מדוח רשות העתיקות מיולי 2019, המסכם חפירה מסודרת ראשונה במקום, עולה כי היה מיושב ברציפות מהתקופה הניאוליתית עד התקופה הביזנטית. יישוב בשם "אפראיה" נזכר באונומסטיקון של אוסביוס מתחילת המאה הרביעית לספירה בדיוק במיקום זה - שישה מיל מצפון ללגיו (מגידו).<br />
ממול לתל מכון מים אשר שימש שנים רבות כמקור אספקת המים הראשי לקיבוץ רמת השופט. מדרום על המדרון הפונה לתל מערות קבורה רבות מהתקופה הרומית, הנזכרות עוד במפת הקרן הבריטית משנת 1880.<br />
100 מ' מזרחה-סיומו(או תחילתו למטפסים...)של סינגל "יואש ויצחק" לכיוון צפון, ע"ש השומרים יואש זולר ויצחק קליצ'בסקי שנרצחו במקום במאורעות 36'.<br />
|images=2015.07.03-132553.592.android.jpg<br />
|PointType=חורבה<br />
|Contributors=שירין ב.י, Uzik, Hyakir, ליאו, דוריתקופר, Gilgous, אסף י-ם<br />
|csrc=I14<br />
|LastUpdate=8/4/2019 19:31:13<br />
|WinId=633482439491601354<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P2487P24872019-08-04T19:27:50Z<p>אסף י-ם: </p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.106765941939<br />
|Lat=32.627457078421<br />
|Height=158<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=מערת תל פרור -נ.צ 160244225993<br />
|Description=מערה יפה במדרון הצפון מזרחי של הגבעה בגובה של בערך 40 מטר מעל הנחל, שביל טוב מאוד וברור מוביל אל פתח המערה. המערה שחצובה בסלע הקרטון, ואורכה בערך 30 מטר, ריח טחב באוויר, והיא קרירה ונעימה.<br />
מערות תל פרור (ח'רבת א-פאריה) תועדו עוד במפת PEF. זיהוי מושלם לעיירה שמזכיר אוסביוס באונומסטיקון במרחק של שישה מיל מצפון ללגיו (מגידו) בשם "אפראיה".<br />
מערה קטנה המורכבת מחלל יחיד בסלע קרטון מתצורת "עדולם" האאוקנית.פתח קמור במידות של 8X3 מטר .במערה אולם מאורך בגודל 24X 6 מטר.המערה מופתה ע"י לנגפורד ובן טוב.{ראה פרטים במלח"ם}<br />
|images=2015.02.06-124354.954.android.jpg<br />
|Accessibility=ברגל<br />
|PointType=מערה<br />
|Contributors=מאיר רוטר, Rauchasaf, סערו, אביהו בן עזרי, שמעון כהן, גיאזיל, אסף י-ם<br />
|csrc=IZ14<br />
|LastUpdate=8/4/2019 19:27:50<br />
|WinId=634442531086681406<br />
|LongDescription=<br />
|ExtLinks=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P893586P8935862019-08-04T19:24:18Z<p>אסף י-ם: </p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.3178745508194<br />
|Lat=32.85081738030469<br />
|Height=-9999<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=חרבת משטח (ח'רבת משטה)<br />
|Description=ח'רבת משטה במקור. נסקרה במפת PEF. כאן הזיהוי המקובל כיום לעיירה "מפשטה" הנזכרת ברשימת ערי משמרות הכהונה שבפיוט "חבצלת השרון" ובכתובות שנמצאו (הזיהוי הקודם, הכפר פאסוטה, כבר אינו מקובל כיום). רב השטח הוא כרמי זיתים. במיקום זה (בערך) מחילת מסתור אשר תוארה בעבודת הדוקטורט של ינון שבטיאל. מסדרון קצר המוביל לחדר שדוד המוביל למסדרון שנסתם. לרגלי הגבעה ממערב, צמוד לשביל העולה לכיפה מאגר מים חצוב.<br />
|images=מחילת משטח.jpg,<br />
|PointType=חורבה<br />
|Contributors=Marikriber, אסף י-ם<br />
|csrc=SZ18<br />
|LastUpdate=8/4/2019 19:24:18<br />
|WinId=636060731512576626<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P962521P9625212019-05-18T18:52:41Z<p>אסף י-ם: </p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.57203531265259<br />
|Lat=32.71828400264366<br />
|Height=-199<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=תל בית ירח - צינברי<br />
|Description=תל גדול הממוקם בין שני אפיקי הירדן הישן היבש והחדש הזורם. בימי קדם בעת עונה גשומה הירדן היה זורם בשני אפיקיו וכך המקום היה הופך לאי ממש. במקום שכנו שתי עיירות יהודיות גדולות בתקופת התלמוד - בית ירח וצינברי, הנזכרות רבות בתלמוד ובמדרש במיקום זה בדיוק - שפך הירדן מהכנרת.<br />
העיר צינברי נזכרת גם אצל יוסף בן מתתיהו ובמקורות חיצוניים, ובמקורות חז"ל נזכר בית הכנסת בה, וכן נזכר האמורא לוי צינבריא בן המקום. כמו כן, נזכרים גידולי הפירות המשובחים של צינברי, ומצוין כי צינברי צמודה לבית ירח.<br />
התל עצמו ראשיתו בתקופה הכלכוליתית וסופו בתקופה הצלבנית. <br />
האזור היה חקלאי פורה ומים היו בשפע כן הדרך שיצאה מכאן עברה לכיוון בקעת בית שאן או מזרחה לחורן.<br />
ע"פ השם בית ירח מקובל להאמין לפולחן הירח הכנעני בעיר. מיקומה של "פילוטריה" ההליניסטית.<br />
בתקופה הרומית והביזנטית העיר התמזגה עם "צינברי" הסמוכה והיו לעיר אחת שנקראה "צינברי" - "כגון בית ירח וצינבריי" (ירושלמי מגילה פ"א ה"א), וכן "אין ירדן אלא מבית ירח ולמטה" (בכורות נה א). בצינברי ישבו כאמור גם מספר חכמים, ובהם ר' לוי צינבריא (ירושלמי שביעית פ"ו ה"ב, ירושלמי ע"ז פ"ב ה"ט). המקום יושב מהתקופה הכלכוליתית ובתקופה הברונזאית נחשבה לעיר הגדולה והמרכזית של האזור.<br />
במקום נמצאו ה"מעגלים" שהם אסמי תבואה מהגדולים בארץ. במוזיאון ישראל מוצגים "כלי בית ירח", מדובר בכנים לקדרות בסגנון קוקאזי, האם מדובר במהגרים?<br />
העיר נהרסה ועמדה שוממה עד לתקופה הפרסית ומאז השתקמה אך הגיעה שוב לשיאה בתקופת הבית השני עם השתפרות המצב באזור והעיר נקראה "פילוטריה" והיתה מבוצרת מאוד עד לתקופה הרומית.<br />
במקום התגלו שרידי בית כנסת שנבנתה עליו מצודה רומית גדולה ובסמוך כנסייה מן התקופה הביזנטית.<br />
בתקופה הערבית ארמון חורף עם בית מרחץ של האומיים. בתקופה זו היו כאן 2 גשרים מעל הירדן שחיברו את התל לדרך טבריה בית שאן. היה סיפון שהעביר מים אל התל מאמת ברניקי. הארמון נחשב לביכ"ס והיום הוא מזוהה ללא ספק כארמון אומאי<br />
<br />
והישוב שנקרא צינברי הוזכר בתעודות עד למאה ה-15.<br />
<br />
ב1904 השטח נרכש ע"י יק"א והמושבה כנרת נבנתה בסמוך.<br />
<br />
החפירות במקום עדיין מתנהלות. הכניסה, כנראה בינתיים, מ'אהלו'.<br />
|images=תל בית ירח.JPG,<br />
|PointType=תל<br />
|ExtLinks=http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=13670<br />
|Contributors=שירין ב.י, Marikriber, Shiran0479, Sapir.lior, ליאו, אסף י-ם<br />
|csrc=SZ16<br />
|LastUpdate=5/18/2019 18:52:41<br />
|WinId=633476841692895361<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P962521P9625212019-05-18T18:51:42Z<p>אסף י-ם: </p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.57203531265259<br />
|Lat=32.71828400264366<br />
|Height=-199<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=תל בית ירח - צינברי<br />
|Description=תל גדול הממוקם בין שני אפיקי הירדן הישן היבש והחדש הזורם. בימי קדם בעת עונה גשומה הירדן היה זורם בשני אפיקיו וכך המקום היה הופך לאי ממש. במקום שכנו שתי עיירות יהודיות גדולות בתקופות התלמוד - בית ירח וצינברי, הנזכרות רבות בתלמוד ובמדרש במיקום זה בדיוק - שפך הירדן מהכנרת. העיר צינברי נזכרת גם אצל יוסף בן מתתיהו ובמקורות חיצוניים, ובמקורות חז"ל נזכר בית הכנסת בה, וכן נזכר האמורא לוי צינבריא בן המקום. כמו כן, נזכרים גידולי הפירות המשובחים של צינברי, ומצוין כי צינברי צמודה לבית ירח.<br />
התל עצמו ראשיתו בתקופה הכלכוליתית וסופו בתקופה הצלבנית. <br />
האזור היה חקלאי פורה ומים היו בשפע כן הדרך שיצאה מכאן עברה לכיוון בקעת בית שאן או מזרחה לחורן.<br />
ע"פ השם בית ירח מקובל להאמין לפולחן הירח הכנעני בעיר. מיקומה של "פילוטריה" ההליניסטית.<br />
בתקופה הרומית והביזנטית העיר התמזגה עם "צינברי" הסמוכה והיו לעיר אחת שנקראה "צינברי" - "כגון בית ירח וצינבריי" (ירושלמי מגילה פ"א ה"א), וכן "אין ירדן אלא מבית ירח ולמטה" (בכורות נה א). בצינברי ישבו כאמור גם מספר חכמים, ובהם ר' לוי צינבריא (ירושלמי שביעית פ"ו ה"ב, ירושלמי ע"ז פ"ב ה"ט). המקום יושב מהתקופה הכלכוליתית ובתקופה הברונזאית נחשבה לעיר הגדולה והמרכזית של האזור.<br />
במקום נמצאו ה"מעגלים" שהם אסמי תבואה מהגדולים בארץ. במוזיאון ישראל מוצגים "כלי בית ירח", מדובר בכנים לקדרות בסגנון קוקאזי, האם מדובר במהגרים?<br />
העיר נהרסה ועמדה שוממה עד לתקופה הפרסית ומאז השתקמה אך הגיעה שוב לשיאה בתקופת הבית השני עם השתפרות המצב באזור והעיר נקראה "פילוטריה" והיתה מבוצרת מאוד עד לתקופה הרומית.<br />
במקום התגלו שרידי בית כנסת שנבנתה עליו מצודה רומית גדולה ובסמוך כנסייה מן התקופה הביזנטית.<br />
בתקופה הערבית ארמון חורף עם בית מרחץ של האומיים. בתקופה זו היו כאן 2 גשרים מעל הירדן שחיברו את התל לדרך טבריה בית שאן. היה סיפון שהעביר מים אל התל מאמת ברניקי. הארמון נחשב לביכ"ס והיום הוא מזוהה ללא ספק כארמון אומאי<br />
<br />
והישוב שנקרא צינברי הוזכר בתעודות עד למאה ה-15.<br />
<br />
ב1904 השטח נרכש ע"י יק"א והמושבה כנרת נבנתה בסמוך.<br />
<br />
החפירות במקום עדיין מתנהלות. הכניסה, כנראה בינתיים, מ'אהלו'.<br />
|images=תל בית ירח.JPG,<br />
|PointType=תל<br />
|ExtLinks=http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=13670<br />
|Contributors=שירין ב.י, Marikriber, Shiran0479, Sapir.lior, ליאו, אסף י-ם<br />
|csrc=SZ16<br />
|LastUpdate=5/18/2019 18:51:42<br />
|WinId=633476841692895361<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P192827P1928272019-05-18T18:47:24Z<p>אסף י-ם: </p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.502190589905<br />
|Lat=32.800081425281<br />
|Height=42<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=כפר חטים, המושב השיתופי הראשון בא"י<br />
|Description=הישוב הוקם לראשונה ב 1913 על ידי פיק"א ונעזב. המקום ייושב בשנית ב 1923 על ידי הפועל המזרחי ונעזב במאורעות תרפ"ט . רק ב-1936 ההתישבות על ידי קבוצת "הקוצר" (חלוצים מבולגריה) כמושב שיתופי תפס. בתמונה בריכת המים שהוקמה ומילויה בהתחלה היה ממים שהובלו בעגלה רתומה לשוורים מהכנרת עד להנחת צינור והקמת מכון שאיבה. היישוב שקם ב- 1936 נקרא על שם העיירה התלמודית "כפר חיטיא", הנזכרת רבות בתלמוד ובמדרשים (סיפור על בית הכנסת בעיר בבראשית רבה סדר תולדות פרק ס"ה, סיפור בריחת ריש לקיש לכפר חיטיא בתלמוד הירושלמי וכן אזכור מספר אמוראים מהעיר במסכת חגיגה בתלמוד הבבלי ובמדרש ויקרא רבה). שמה השתמר בכפר הערבי הסמוך "חטין". במסכת שביעית בירושלמי אף זוהתה על ידי חז"ל עם העיר המקראית "הצידים" הנזכרת בספר יהושע בדרום נחלת נפתלי.<br />
|images=2016.05.19-095732.135.android.jpg<br />
|PointType=ישוב<br />
|Contributors=אסף י-ם, בן זאב, רוניבןדן, מגידון<br />
|csrc=IZ15<br />
|LastUpdate=5/18/2019 18:47:24<br />
|WinId=635618507361357111<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P787580P7875802019-05-18T18:45:40Z<p>אסף י-ם: </p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.171689850754<br />
|Lat=32.572612916247<br />
|Height=182<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=כפר עותני הקדומה<br />
|Description=עיירה יהודית גדולה הנזכרת רבות בספרות חז"ל, בייחוד בשל מיקומה בין הגליל לשומרון (לעניין הלכות כותים ועוד). כמו כן, מהעיירה יצאו מספר חכמים, ובהם שמעיה איש כפר עותני, ואף ביקר בה רבן גמליאל. האתר מזוהה במחקר עם כפר עותני, חרף היעדר שימור שם, בשל המרחקים המדויקים שנוקבים המקורות, שמתאימים היטב לנקודה זו, לצד חורבות מגידו המקראית והמוצב הרומי לגיו (משנה גיטין א ה, משנה גיטין ז ז, תוספתא דמאי ה כה, תוספתא פרה י ב, תוספתא בכורות ז ב ועוד). במקום שרידי בניה רבים" מחצבות גתות וחלקי פסיפסים (הייתי היום במקום 30.5.17 שרידים יש, זו חתיכת היסחפות לקרוא לממצאים במקום גתות וכו'). לאחר מרד בר כוכבא התיישב במקום הלגיון הרומי השישי בגלל חשיבות המקום כצומת דרכים מרכזית בדיוק כמו שהיא משמשת היום-צומת מגידו. כנראה בגלל התיישבות הלגיון במקום הוא נקרא "לגיו" ומאוחר יותר שונה ל"לג'ון" בערבית. בכלא הצבאי מעבר לכביש נחשפה "הכנסייה הקדומה ביותר בעולם" וחשיבותה הוא בגלל סמל הדגים שיש הטוענים שהוא אולי סמלה של הנצרות בראשית דרכה. בתקופה הביזנטית בסוף המאה השלישית לספירה שונה שם המקום ל"מקסימינופוליס" ע"ש הקיסר ומוזכרת בשם זה ע"י הנוסע מבורדו.<br />
|images=עותני.JPG,<br />
|PointType=חורבה<br />
|Contributors=שירין ב.י, עמית הורן, Marikriber, דדי אזולאי, Hanizoz, Mcleod, אסף י-ם<br />
|csrc=I14<br />
|LastUpdate=5/18/2019 18:45:40<br />
|WinId=633481252794002040<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P358029P3580292019-05-12T18:54:10Z<p>אסף י-ם: </p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.15599250793457<br />
|Lat=32.738050024203<br />
|Height=204<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=בסמת טבעון<br />
|Description=יתכן כי שם היישוב משמר את שם היישוב הקדום "טבעון" הנזכר במשנה (מכשירין א, ג) - "אמר רבי יוסי משום אבא יוסי חולי קופרי איש טבעון, תמה עצמך, אם יש משקה טמא בתורה עד שיתכוון..", וכן בתלמוד (בבלי מגילה כד, ב; ירושלמי, ברכות טז, ב, ב, ד) - "אין מורידין לפני התיבה לא אנשי בית שאן ולא אנשי בית חיפה ולא אנשי טבעונין". כמו כן, נודע "ר' חנניה איש טבעין" (אגדה, ספרי דברים, פיסקא שכג), וכן בתוספתא נזכר מעשה ברבי מאיר שקרא מגילה בבית הכנסת של טבעין (מגילה ב, ב). אפשרות נוספת היא שהכפר לשעבר טבעון הוא הכפר המשמר את בשם העברי טבעון. הכפר היה ממוקם באזור קרית טבעון.<br />
|PointType=ישוב<br />
|Contributors=אסף י-ם<br />
|csrc=IZ14<br />
|LastUpdate=5/12/2019 18:54:10<br />
|WinId=635578153139754348<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
|images=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P192827P1928272019-05-11T21:04:39Z<p>אסף י-ם: </p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.502190589905<br />
|Lat=32.800081425281<br />
|Height=42<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=כפר חטים, המושב השיתופי הראשון בא"י<br />
|Description=הישוב הוקם לראשונה ב 1913 על ידי פיק"א ונעזב. המקום ייושב בשנית ב 1923 על ידי הפועל המזרחי ונעזב במאורעות תרפ"ט . רק ב-1936 ההתישבות על ידי קבוצת "הקוצר" (חלוצים מבולגריה) כמושב שיתופי תפס. בתמונה בריכת המים שהוקמה ומילויה בהתחלה היה ממים שהובלו בעגלה רתומה לשוורים מהכנרת עד להנחת צינור והקמת מכון שאיבה. היישוב שקם ב- 1936 נקרא על שם העיירה התלמודית "כפר חיטיא", הנזכרת רבות בתלמוד ובמדרשים (סיפור על בית הכנסת בעיר בבראשית רבה סדר תולדות פרק ס"ה, סיפור בריחת ריש לקיש לכפר חיטיא בתלמוד הירושלמי וכן אזכרת אמוראים מהעיר במסכת חגיגה בתלמוד הבבלי). שמה השתמר בכפר הערבי הסמוך "חטין". במסכת שביעית בירושלמי אף זוהתה על ידי חז"ל עם העיר המקראית "הצידים" הנזכרת בספר יהושע בדרום נחלת נפתלי.<br />
|images=2016.05.19-095732.135.android.jpg<br />
|PointType=ישוב<br />
|Contributors=אסף י-ם, בן זאב, רוניבןדן, מגידון<br />
|csrc=IZ15<br />
|LastUpdate=5/11/2019 21:04:39<br />
|WinId=635618507361357111<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P425652P4256522019-03-01T07:43:59Z<p>אסף י-ם: </p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.273237228393555<br />
|Lat=32.76865614132902<br />
|Height=171<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=שיחין<br />
|Description=חורבה ללא שם במקור, המזוהה כיום במחקר ברמת ודאות גבוהה עם שיחין הקדומה - עיירה יהודית מרכזית, הנזכרת עשרות פעמים בכתבי חז"ל וכן אצל יוספוס. ככל הנראה חדלה להתקיים במאה השנייה. נודעת במקורות בעיקר בשל תעשיית הקדרות שהתקיימה בה, לה נמצאו שרידים מרשימים בשטח האתר. כמו כן, נודעה בשל חכמיה, ובהם נחמיה איש שיחין ובן סימאי. נזכרת גם רבות במדרשי חז"ל. באתר זה בוצעה חפירת ניסיון בקיץ 2013. בגבעה הרבה בורות מים, גתות ומבנים. בחדשות ארכאולוגיות יוני 2017 דווח על מציאת בית יוצר לנרות חרס ובו תבניות אבן מעוטרות ומטמון מטבעות, באופן המתאים לתיאור שבמקורות, וכן אותרו שרידי בית כנסת, לרבות דלת אבן מרשימה.<br />
העיירה שיחין, שזוהתה כאן, נזכרת לראשונה על ידי יוסף בן מתתיהו בשם "אסוכיס", כעיירה הסמוכה לציפורי. העיירה הייתה ידועה כאמור בתעשיית הקדרות שבה - "רבי יוסי אומר אף כלי כפר שיחין וכלי כפר חנניה אין דרכן להשתבר" (ירושלמי שבת ומקבילות בתוספתא ובבבלי). אזכורים נוספים: "שלש עיירות היה קטמוס (ספר המסים) שלהן עולה לירושלים בעגלה (מפאת כבדו), כבול ושיחין ומגדול צבעייא, ושלשתן חרבו. כבול מפני המחלוקת, שיחין מפני כשפים" (ירושלמי, תענית ד, וכן במדרש איכה רבה); "העיד נחמיה איש שיחין את רבי עקיבה" (ירושלמי סוטה פ"ב ה"ה); "נחמיא איש שיחין פגע ביה ירושלמי" (ירושלמי פאה פ"ח ה"ח, ומקבילה בירושלמי שקלים פ"ה ה"ד). כמו כן נזכר נחמיה איש שיחין במדרש בראשית רבה (י"ב, ה'). כן מובא במקורות סיפור מעשה על שריפה שפרצה במקום בשבת - "מעשה שנפלה דליקה בחצרו של יוסף בן סימאי בשיחין ובאו אנשי קצטרה של צפורי לכבותה ולא הניחן" (תוספתא, שבת יד, ומקבילות בירושלמי ובבבלי). בנוסף, נזכרת בשל יבוליה המשובחים - "מעשה בשיחין בקלח של חרדל שהיו בו שלושה בדים ונפשח אחד מהם וסיככו בו סוכת יוצרים וחבוטוהו ומצאו בו תשעה קבים חרדל" (מדרש ספרי דברים, האזינו, לב, ומקבילות בירושלמי, פאה פ"ז ה"ג ובבבלי כתובות קי"א ע"ב). כמו כן נזכר בה מעשה נסי על בארה של מרים - "מעשה בשיחין באחד סומא שירד למים לטבל, נזדמנה לו בארה של מרים וטבל ונתרפא" (במדבר רבה, יח, כ"ב). מעניין כי כפר נוסף בשם שיחין, שכנראה אינו שיחין מהמקורות, קיים עד היום בדרום לבנון, מצפון לראש הנקרה.<br />
ראו קישור:<br />
http://israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=4153&mytemplate=tp2#.Uf_6qpCanyk.facebook<br />
|LongDescription=סינגל ריש לקיש עובר במרכז הגבעה.<br />
|images=1016735 540454699336212 2124145521 n.jpg,<br />
|PointType=אתר ארכיאולוגי<br />
|Contributors=זית גלילי, אסף י-ם, ליאו<br />
|csrc=IZ14<br />
|LastUpdate=3/1/2019 07:43:59<br />
|WinId=635115741302080335<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
}}<br />
}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P425652P4256522019-03-01T07:42:04Z<p>אסף י-ם: </p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.273237228393555<br />
|Lat=32.76865614132902<br />
|Height=171<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=שיחין<br />
|Description=חורבה ללא שם, המזוהה במחקר ברמת וודאות גבוהה עם שיחין - עיירה יהודית מרכזית, הנזכרת עשרות פעמים בכתבי חז"ל וכן אצל יוספוס. ככל הנראה חדלה להתקיים במאה השנייה. נודעת במקורות בעיקר בשל תעשיית הקדרות שהתקיימה בה, לה נמצאו שרידים מרשימים בשטח האתר. כמו כן, נודעה בשל חכמיה, ובהם נחמיה איש שיחין ובן סימאי. נזכרת גם רבות במדרשי חז"ל. באתר זה בוצעה חפירת ניסיון בקיץ 2013. בגבעה הרבה בורות מים, גתות ומבנים. בחדשות ארכאולוגיות יוני 2017 דווח על מציאת בית יוצר לנרות חרס ובו תבניות אבן מעוטרות ומטמון מטבעות, באופן המתאים לתיאור שבמקורות, וכן אותרו שרידי בית כנסת, לרבות דלת אבן מרשימה.<br />
העיירה שיחין, שזוהתה כאן, נזכרת לראשונה על ידי יוסף בן מתתיהו בשם "אסוכיס", כעיירה הסמוכה לציפורי. העיירה הייתה ידועה כאמור בתעשיית הקדרות שבה - "רבי יוסי אומר אף כלי כפר שיחין וכלי כפר חנניה אין דרכן להשתבר" (ירושלמי שבת ומקבילות בתוספתא ובבבלי). אזכורים נוספים: "שלש עיירות היה קטמוס (ספר המסים) שלהן עולה לירושלים בעגלה (מפאת כבדו), כבול ושיחין ומגדול צבעייא, ושלשתן חרבו. כבול מפני המחלוקת, שיחין מפני כשפים" (ירושלמי, תענית ד, וכן במדרש איכה רבה); "העיד נחמיה איש שיחין את רבי עקיבה" (ירושלמי סוטה פ"ב ה"ה); "נחמיא איש שיחין פגע ביה ירושלמי" (ירושלמי פאה פ"ח ה"ח, ומקבילה בירושלמי שקלים פ"ה ה"ד). כמו כן נזכר נחמיה איש שיחין במדרש בראשית רבה (י"ב, ה'). כן מובא במקורות סיפור מעשה על שריפה שפרצה במקום בשבת - "מעשה שנפלה דליקה בחצרו של יוסף בן סימאי בשיחין ובאו אנשי קצטרה של צפורי לכבותה ולא הניחן" (תוספתא, שבת יד, ומקבילות בירושלמי ובבבלי). בנוסף, נזכרת בשל יבוליה המשובחים - "מעשה בשיחין בקלח של חרדל שהיו בו שלושה בדים ונפשח אחד מהם וסיככו בו סוכת יוצרים וחבוטוהו ומצאו בו תשעה קבים חרדל" (מדרש ספרי דברים, האזינו, לב, ומקבילות בירושלמי, פאה פ"ז ה"ג ובבבלי כתובות קי"א ע"ב). כמו כן נזכר בה מעשה נסי על בארה של מרים - "מעשה בשיחין באחד סומא שירד למים לטבל, נזדמנה לו בארה של מרים וטבל ונתרפא" (במדבר רבה, יח, כ"ב).<br />
ראו קישור:<br />
http://israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=4153&mytemplate=tp2#.Uf_6qpCanyk.facebook<br />
|LongDescription=סינגל ריש לקיש עובר במרכז הגבעה.<br />
|images=1016735 540454699336212 2124145521 n.jpg,<br />
|PointType=אתר ארכיאולוגי<br />
|Contributors=זית גלילי, אסף י-ם, ליאו<br />
|csrc=IZ14<br />
|LastUpdate=3/1/2019 07:42:04<br />
|WinId=635115741302080335<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
}}<br />
}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P774776P7747762019-01-20T19:22:12Z<p>אסף י-ם: דף חדש: {{Point |Lon=34.93367846581668 |Lat=31.809881235164458 |Height=167 |MeasuredByGPS=No |Name=גתות ובאר סתומה |Description=בין עצי יער צלפון/גיזו ופריח...</p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=34.93367846581668<br />
|Lat=31.809881235164458<br />
|Height=167<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=גתות ובאר סתומה<br />
|Description=בין עצי יער צלפון/גיזו ופריחת הרקפות בחורף, לא רחוק מכביש 44, ומעל אתר הפיקניק, שלל חציבות קדומות בסלע, ובהן גתות מרובעות ועגולות, וכן שרידי באר קדומה סתומה באבנים.<br />
|PointType=חקלאות עתיקה<br />
|Contributors=אסף י-ם<br />
|csrc=IZ15<br />
|LastUpdate=1/20/2019 19:22:12<br />
|WinId=636836089326959011<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
|images=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P328271P3282712019-01-20T19:06:56Z<p>אסף י-ם: </p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.276610216932795<br />
|Lat=32.76990152158333<br />
|Height=152<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=דרך עפר לגבעת שיחין (חרדל שיחין)<br />
|Description=דרך עפר, בוצית בחורף, המובילה לגבעה בה אותרה שיחין מתקופת המשנה, עיירתם של נחמיה איש שיחין ושל יוסי בן סימאי. לשני צדדיה של דרך זו גידולים חקלאיים, וכן חרדל הבר - הימצאות חרדל הבר בסמוך לשיחין מרשימה - שכן שיחין, מלבד העובדה שנודעה במקורות בשל תעשיית הקדרות הענפה שהתקיימה בה, נודעה במקורות חז"ל גם בשל גידולי החרדל המשובחים ויוצאי הדופן שלה, ששימשו לא אחת כדוגמא לשבחה של הארץ כולה - כך בבבלי כתובות קי"א ע"ב, ירושלמי פאה פ"ז ה"ג ובמדרש ספרי דברים האזינו ל"ב.<br />
|PointType=שדה<br />
|Contributors=אסף י-ם<br />
|csrc=IZ15<br />
|LastUpdate=1/20/2019 19:06:56<br />
|WinId=636836078780600470<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
|images=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P328271P3282712019-01-20T19:04:38Z<p>אסף י-ם: דף חדש: {{Point |Lon=35.276610216932795 |Lat=32.76990152158333 |Height=152 |MeasuredByGPS=No |Name=דרך עפר לגבעת שיחין (חרדל שיחין) |Description=דרך עפר, בוצי...</p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.276610216932795<br />
|Lat=32.76990152158333<br />
|Height=152<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=דרך עפר לגבעת שיחין (חרדל שיחין)<br />
|Description=דרך עפר, בוצית בחורף, המובילה לגבעה בה אותרה שיחין מתקופת המשנה, עיירתם של נחמיה איש שיחין ושל יוסי בן סימאי. מצדה של דרך זו גידולים חקלאיים, וכן חרדל הבר - הימצאות חרדל הבר בסמוך לשיחין מרשימה - שכן שיחין, מלבד העובדה שנודעה במקורות בשל תעשיית הקדרות הענפה שהתקיימה בה, נודעה במקורות חז"ל גם בשל גידולי החרדל המשובחים ויוצאי הדופן שלה, ששימשו לא אחת כדוגמא לשבחה של הארץ כולה - כך בבבלי כתובות קי"א ע"ב, ירושלמי פאה פ"ז ה"ג ובמדרש ספרי דברים האזינו ל"ב.<br />
|PointType=שדה<br />
|Contributors=אסף י-ם<br />
|csrc=IZ15<br />
|LastUpdate=1/20/2019 19:04:38<br />
|WinId=636836078780600470<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
|images=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P161432P1614322019-01-20T18:53:39Z<p>אסף י-ם: דף חדש: {{Point |Lon=35.68758280742486 |Lat=32.76091548910286 |Height=173 |MeasuredByGPS=No |Name=ירידה תלולה לואדי ברברה (מסלול נחל מיצר) |Description=יריד...</p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.68758280742486<br />
|Lat=32.76091548910286<br />
|Height=173<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=ירידה תלולה לואדי ברברה (מסלול נחל מיצר)<br />
|Description=ירידה תלולה במדרגות אבן לאפיק ואדי ברברה, המתחבר לנחל מיצר, בסימון שבילים כחול בשביל נחל מיצר. מדרונות סלע גיר לבן, עם מספר מערות טבעיות קטנות בשיפולי הרכס.<br />
|PointType=גבעה<br />
|Contributors=אסף י-ם<br />
|csrc=IZ15<br />
|LastUpdate=1/20/2019 18:53:39<br />
|WinId=636836072198556936<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
|images=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P492651P4926512019-01-20T18:50:08Z<p>אסף י-ם: </p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.68192005157471<br />
|Lat=32.757288351586666<br />
|Height=273<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=ראס זקרט-נ.ג 290<br />
|Description=פסגת גבעה קטנה מדרום לואדי ברברה, בסמוך לגבעה הגדולה והמיוערת יותר ראס אלחצמצה.<br />
|PointType=גבעה<br />
|Contributors=צוות08, אסף י-ם<br />
|csrc=IZ15<br />
|LastUpdate=1/20/2019 18:50:08<br />
|WinId=636042864666306030<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
|images=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P818573P8185732019-01-20T18:48:19Z<p>אסף י-ם: דף חדש: {{Point |Lon=35.68909764289856 |Lat=32.763549837561456 |Height=235 |MeasuredByGPS=No |Name=ירידה לנחל מיצר |Description=ירידה מתונה לנחל מיצר בקטע ז...</p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.68909764289856<br />
|Lat=32.763549837561456<br />
|Height=235<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=ירידה לנחל מיצר<br />
|Description=ירידה מתונה לנחל מיצר בקטע זה, בהמשך הירידה נעשית תלולה במדרגות. מנקודה זו נשקף נוף מרשים דרומה, לעבור נחל מיצר, בקע הירמוך והרי הגלעד. בחורף פריחה מרשימה - לרבות רקפות ודודאים. לאורך המדרון חרסים, המעידים על כך שהמקום שימש ככל הנראה כעורף החקלאי של סוסיתא הסמוכה ממערב, או אולי של היישובים היהודיים הסמוכים אליה הנזכרים במקורות חז"ל - כפר חרוב, אפיק, עיון (ח'רבת עיון שמעל חמת גדר), נוב וחספיה.<br />
|images=תצפית על נחל מיצר.jpg, <br />
|PointType=תצפית<br />
|Contributors=אסף י-ם<br />
|csrc=IZ14<br />
|LastUpdate=1/20/2019 18:48:19<br />
|WinId=636836068992226703<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%AA%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%A0%D7%97%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%A6%D7%A8.jpgקובץ:תצפית על נחל מיצר.jpg2019-01-20T18:44:56Z<p>אסף י-ם: תצפית על נחל מיצר</p>
<hr />
<div>תצפית על נחל מיצר</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P300530P3005302019-01-20T18:40:31Z<p>אסף י-ם: </p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.69235920906067<br />
|Lat=32.7687824419504<br />
|Height=307<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=מסלול נחל מיצר -שביל הגולן<br />
|Description=תחילת מסלול הליכה מסומן (סמ"ש) בנחל מיצר. במקום שלט הסבר גדול, ומגרש חניה לכ- 15 מכוניות. מתקני בקר.<br />
|PointType=חניון יום<br />
|Contributors=רמיק, אביחיכ, Fedorv, Bloom, צוות08, אסף י-ם<br />
|csrc=SZ17<br />
|LastUpdate=1/20/2019 18:40:30<br />
|WinId=633773280690075639<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
|images=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P632870P6328702019-01-20T18:35:12Z<p>אסף י-ם: </p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.687928199768066<br />
|Lat=32.75653044733134<br />
|Height=221<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=ראס אלחצמצה<br />
|Description=גבעה מלאה חורש טבעי המתנשאת מדרום לואדי ברברה, מעל מפגשו עם אפיק נחל מיצר. שביל הטיול של נחל מיצר המסומן בכחול עובר למרגלותיה, מעל אפיק הנחל. בשוליה מספר מערות טבעיות קטנות.<br />
|PointType=גבעה<br />
|Contributors=צוות08, אסף י-ם<br />
|csrc=IZ15<br />
|LastUpdate=1/20/2019 18:35:12<br />
|WinId=636042865832243258<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
|images=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P125964P1259642019-01-05T19:43:25Z<p>אסף י-ם: </p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.1007248125894<br />
|Lat=33.0481323483306<br />
|Height=4<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=תל אכזיב (כזיב)<br />
|Description=יישוב מרכזי החל מתקופת הברונזה התיכונה, ששימש עם השנים כעיר נמל ותחנה בדרך הים.<br />
המקום פרח בתקופה הפרסית כמו שאר היישובים והערים הפניקיות בלבנט. נזכר פעמיים בתנ"ך בנחלת שבט אשר (האכזיב שנזכרת עוד שלוש פעמים היא אכזיב-כזיב שבשפלת יהודה).<br />
נזכרת אצל יוסף בן מתתיהו בצורה "אכדיפה". במשנה, בתוספתא ובתלמוד נזכרת בצורה "כזיב", ונזכרת עשרות פעמים, לרוב בהקשר להיותה נקודת הגבול הצפון מערבית של הארץ לפי גבול עולי בבל לעניין מצוות התלויות בארץ בהתאם לברייתא דתחומין. בתלמוד הבבלי, עבודה זרה (כה, ב) נזכר כי תלמידי רבי עקיבא העדיפו להתארח בה מאשר בעכו, בשל הקהילה היהודית הגדולה בה. כמו כן, נזכר במקורות "שגביון" ראש בית הכנסת של אכזיב (שעל שמו אחד מאיי אכזיב).<br />
הנמל במקום היה מהחשובים בצפון, וממנו יצאה סחורה אל ערי החוף השונות. במקום תחנת משמר בתקופה הערבית הקדומה וחווה חקלאית מבוצרת בתקופה הצלבנית. זו נהרסה ע"י ביבארס ב-1271, ומאז המקום ירד מחשיבותו, והפך לכפר ערבי קטן בשם אל-זיב. המקום הוא פארק לאומי מרשים ביופיו.<br />
ממזרח, צפון ודרום לתל נמצאו בתי קברות פיניקים עם קברי ארגז וקברי פיר ובהם שפע ממצאים (תכשיטים, חותמות וצלמיות). נמצאו גם אורנות ובהם אפר מתים ומעליהן מצבות. המצבות וקדרות דומים ביותר לאתרי ה"תופת" של קרתגו (מתחם תנית) שם נמצאו שרידי פולחן הקרבת קורבנות אדם, בדומה למולך. בתי קברות מסוג זה עם כדים ובהם אפר תינוקות נמצאו בכל מושבה פניקית-פונית לאורך החופים המערבים והמרכזיים של הים התיכון. כנראה שבאכזיב ובשבי ציון היו גם כן. הממצאים מוצגים בתערוכת ממצאי אכזיב במוזיאון הכט בחיפה.<br />
במוזיאון ישראל מוצגות מצבת קבורה, צלמיות רבות ביותר בינהן מפורסמות כמו אשה רוחבצת באמבט, אישה לשה בצק, פרשים על סוסים אבירים, נשים מתופפות, אשה מחללת בחליל כפול, אמן אובניים, נשים מגישות מנחה,חמור נושא נאדות, סירות, מקדש ראשי שור ועוד. ממצא יחודי הוא תבנית ליצור מסיכות חרס והמון מסכות חרס<br />
|PointType=תל<br />
|Contributors=שירין ב.י, אסף י-ם, ליאו<br />
|csrc=I14<br />
|LastUpdate=1/5/2019 19:43:25<br />
|WinId=633460898728322488<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
|images=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P886015P8860152018-12-28T13:45:54Z<p>אסף י-ם: דף חדש: {{Point |Lon=35.190681268129765 |Lat=31.781361884073387 |Height=795 |MeasuredByGPS=No |Name=בית ד"ר ירמנס - בית לשימור |Description=מראשוני הבתים בבית...</p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.190681268129765<br />
|Lat=31.781361884073387<br />
|Height=795<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=בית ד"ר ירמנס - בית לשימור<br />
|Description=מראשוני הבתים בבית הכרם. תחילת בנייתו ב- 1923, אף טרם חולקו נחלות בית הכרם לחברי האגודה. נבנה בידי ד"ר אהרן יוסף ירמנס, שהיה רופא היישוב היהודי בחברון בין השנים 1890 ו- 1905. ד"ר ירמנס נפטר בסמוך לאחר סיום בניית הבית. הבית הוא מהבודדים שבבתיה הראשונים של בית הכרם שנשמר, וכן הבית הפרטי היחיד שתוכנן על ידי הארכיטקט הנודע ריכרד קאופמן ששרד עד ימינו. הוקף בזמנו חורשה גדולה ושימש בשנות השלושים והארבעים כפנסיון. הכניסה בסמוך לרחוב בית הכרם 20, בסמטה הקטנה העולה מרחוב בית הכרם.<br />
|PointType=מבנה<br />
|Contributors=אסף י-ם<br />
|csrc=IZ15<br />
|LastUpdate=12/28/2018 13:45:54<br />
|WinId=636816015544495900<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
|images=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P308727P3087272018-12-28T13:41:01Z<p>אסף י-ם: דף חדש: {{Point |Lon=35.18587474957508 |Lat=31.77685639651809 |Height=787 |MeasuredByGPS=No |Name=בית הספר התיכון על שם זיו ומרקס |Description=בית הספר התיכ...</p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.18587474957508<br />
|Lat=31.77685639651809<br />
|Height=787<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=בית הספר התיכון על שם זיו ומרקס<br />
|Description=בית הספר התיכון האזורי לבית הכרם - על שם זיו ומרקס. במקום מתנ"ס פעיל, מגרשי כדורגל, כדורסל וטניס. במקום גם פועל שבט בית הכרם.<br />
|PointType=בית ספר<br />
|Contributors=אסף י-ם<br />
|csrc=IZ15<br />
|LastUpdate=12/28/2018 13:41:01<br />
|WinId=636816012617514895<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
|images=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P747008P7470082018-12-28T13:39:36Z<p>אסף י-ם: דף חדש: {{Point |Lon=35.18707637921375 |Lat=31.775597739315817 |Height=784 |MeasuredByGPS=No |Name=המרכז המסחרי רמת בית הכרם |Description=מרכז מסחרי גדול, חנ...</p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.18707637921375<br />
|Lat=31.775597739315817<br />
|Height=784<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=המרכז המסחרי רמת בית הכרם<br />
|Description=מרכז מסחרי גדול, חנויות ובתי קפה, סמוך לאחוזת רובינשטיין. במקום חנייה מקורה.<br />
|PointType=מבני ציבור<br />
|Contributors=אסף י-ם<br />
|csrc=IZ15<br />
|LastUpdate=12/28/2018 13:39:36<br />
|WinId=636816011765298377<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
|images=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P161588P1615882018-12-28T13:38:27Z<p>אסף י-ם: </p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.191711236391484<br />
|Lat=31.77096427393001<br />
|Height=770<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=גן השבשבת העליון - רמת בית הכרם<br />
|Description=במקום מתקנים ושבשבת, מוקף מדשאות. בחלק המרכזי הושאר ריכוז אבנים טבעיות וצמחיה טבעית להמחשת תנאי השטח הקשים של בית הכרם טרם בנייתה בשנות העשרים.<br />
|PointType=מבנים ומקומות<br />
|Contributors=אסף י-ם<br />
|csrc=IZ15<br />
|LastUpdate=12/28/2018 13:38:27<br />
|WinId=636816009693974838<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
|images=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P889865P8898652018-12-28T13:37:10Z<p>אסף י-ם: דף חדש: {{Point |Lon=35.190466691408574 |Lat=31.772660805904128 |Height=774 |MeasuredByGPS=No |Name=גן השבשבת התחתון - רמת בית הכרם |Description=גינה רחבה, במ...</p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.190466691408574<br />
|Lat=31.772660805904128<br />
|Height=774<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=גן השבשבת התחתון - רמת בית הכרם<br />
|Description=גינה רחבה, במקום מתקנים ושבשבת גבוהה. בהמשך הגינה שבשבת נוספת.<br />
|PointType=מבנים ומקומות<br />
|Contributors=אסף י-ם<br />
|csrc=IZ15<br />
|LastUpdate=12/28/2018 13:37:10<br />
|WinId=636816010305284473<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
|images=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P161588P1615882018-12-28T13:36:09Z<p>אסף י-ם: דף חדש: {{Point |Lon=35.191711236391484 |Lat=31.77096427393001 |Height=770 |MeasuredByGPS=No |Name=גן השבשת העליון - רמת בית הכרם |Description=במקום מתקנים ו...</p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.191711236391484<br />
|Lat=31.77096427393001<br />
|Height=770<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=גן השבשת העליון - רמת בית הכרם<br />
|Description=במקום מתקנים ושבשבת, מוקף מדשאות.<br />
|PointType=מבנים ומקומות<br />
|Contributors=אסף י-ם<br />
|csrc=IZ15<br />
|LastUpdate=12/28/2018 13:36:09<br />
|WinId=636816009693974838<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
|images=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P132342P1323422018-12-28T13:34:52Z<p>אסף י-ם: דף חדש: {{Point |Lon=35.191196252260625 |Lat=31.779446622662157 |Height=771 |MeasuredByGPS=No |Name=מלון/אכסניית בית הכרם |Description=מבנה גדול המשמש שנים ר...</p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.191196252260625<br />
|Lat=31.779446622662157<br />
|Height=771<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=מלון/אכסניית בית הכרם<br />
|Description=מבנה גדול המשמש שנים רבות כמלון קטן וכסמינר, הבעלות משתנה.<br />
|PointType=מבני ציבור<br />
|Contributors=אסף י-ם<br />
|csrc=IZ15<br />
|LastUpdate=12/28/2018 13:34:52<br />
|WinId=636816008924521317<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
|images=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P603558P6035582018-12-28T13:33:08Z<p>אסף י-ם: דף חדש: {{Point |Lon=35.19325618878406 |Lat=31.779318937157775 |Height=755 |MeasuredByGPS=No |Name=רחוב השחר |Description=הרחוב התחתון בבית הכרם, קרוי על שם ...</p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.19325618878406<br />
|Lat=31.779318937157775<br />
|Height=755<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=רחוב השחר<br />
|Description=הרחוב התחתון בבית הכרם, קרוי על שם חיים דב שחר ממייסדי השכונה.<br />
|PointType=מבנים ומקומות<br />
|Contributors=אסף י-ם<br />
|csrc=IZ15<br />
|LastUpdate=12/28/2018 13:33:08<br />
|WinId=636816007889240064<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
|images=<br />
}}</div>אסף י-םhttps://amudanan.co.il/w/P611951P6119512018-12-28T13:30:42Z<p>אסף י-ם: דף חדש: {{Point |Lon=35.192955781374394 |Lat=31.78189085404402 |Height=779 |MeasuredByGPS=No |Name=פינת רחוב החלוץ ורבי בנימין - בור המים ההיסטורי |Descrip...</p>
<hr />
<div>{{Point<br />
|Lon=35.192955781374394<br />
|Lat=31.78189085404402<br />
|Height=779<br />
|MeasuredByGPS=No<br />
|Name=פינת רחוב החלוץ ורבי בנימין - בור המים ההיסטורי<br />
|Description=במקום בו נמצא כיום צומת הרחובות החלוץ ורבי בנימין עמד בעבר בור המים ההיסטורי של שכונת בית הכרם. בור המים שימש בשנות העשרים, השלושים והארבעים כמקום המפגש של הנוער בבית הכרם, ונזכר רבות בספר "בית הכרם בת הארבעים" משנת 1965 (עורך שרגא קדרי).<br />
|PointType=בור מים<br />
|Contributors=אסף י-ם<br />
|csrc=IZ15<br />
|LastUpdate=12/28/2018 13:30:42<br />
|WinId=636816006421361294<br />
|LongDescription=<br />
|Accessibility=<br />
|ExtLinks=<br />
|images=<br />
}}</div>אסף י-ם